רץ האולטרה-מרתון רועי יהודה רשם ביום ראשון האחרון הישג חסר תקדים ושבר את השיא הישראלי בריצת 24 שעות. הישראלי בן ה-43 מפתח תקווה זינק למרוץ "אולטרה 24 שעות" בספרטה, אחת מבירות האולטרה של העולם, וסיים כמנצח במרוץ כולו, עם 234.270 ק"מ.

לכתבות נוספות בנושא:
אחרי 6 שנים: אלוף הישראמן חוזר ויתחרה במקצה חצי המרתון בצ'אלנג' ישראמן
בקצב מסחרר: על ההתקדמות האדירה של ישראל בריצת מרתון
לראשונה: שני רצים ישראלים ישתתפו באולטרה מרתון "מואב 240"

מדובר בשיפור של 6.62 ק"מ לשיא הקודם של אריאל רוזנפלד, שנקבע בספרטניון הראשון בתל אביב שנערך בשנת 2020. בסך הכל 7 פעמים הצליחו ישראלים לצלוח מעבר ל-200 ק"מ במרוץ מסוג זה, כשרוזנפלד עשה זאת 4 פעמים ועבור יהודה מדובר בפעם הראשונה המציבה אותו בפסגה.

רועי יהודה אחרי שבירת השיא | צילום: פרטי

לאחר התחרות סיפר רועי יהודה לשוונג: "עקב דחיית הספרטניון בארץ, ליז מלכה המאמנת שלי חיפשה עבורי תחרות רשמית, וכך נרשמנו לתחרות הזאת, כדי למצות את הכושר הגבוה בו הייתי מצוי. הצהרתי בריש גלי שאני נוסע לתחרות בספרטה לשבור את השיא הישראלי. מדובר במתכונת זהה לספרטניון הישראלי, בשדרה המרכזית של ספרטה היכן שמסיימים את הספרטתלון לרגלי לאונידס".

ספר קצת על התנהלות התחרות עצמה
"התחרות מורכבת מ-24 שעות ריצה כשהמטרה המרכזית היא להכניס כמה שיותר קילומטראז' בהקפה של 822 מטר. התחרות החלה בשעה 17:00 בערב (הטמפרטורה צנחה ל-2 מעלות בשעות הלילה) והתבהרה רק לקראת 08:00 בבוקר. הייתי מאוד מדויק מבחינת קצבים, תזונה, ליווי, עם הצוות הטוב ביותר שעמד לרשותי: הבן שלי עומר שבמשך 24 שעות לא מש מעמדת הליווי, שחר בעלה של ליז והספורטרפיסט שלי, וגם ליז לאחר שסיימה בעצמה במקום הראשון במקצה הנשים של ה-12 שעות והשיגה קריטריון לספרטתלון ל-3 שנים הקרובות.

רועי יהודה עם המלווים אחרי שבירת השיא | צילום: פרטי

היו לך משברים במהלך הריצה?
"היה לי חצי משבר אחד בלבד, בערך בקילומטר ה-200 כשהבנו השעון שלי בעודף של 3.5 ק"מ על שעון התחרות וזאת בגלל שרצתי במרכז המסלול ולא בשול הפנימי… לקראת סוף המרוץ החלו כאבים בכף הרגל, אבל טיפול מדויק של שחר סייע להמשיך את המרוץ כלא היה. מעבר לזה לא היו משברים, אני מתאמן לעבוד על אוטומט".

איך הגעת בכלל לתחום האולטרה?
"אני יחסית זמן קצר בריצות הארוכות (מרתון רשמי ראשון בתל אביב פברואר 2020). התחלתי לעסוק בריצה ארוכה בעיקר כהנצחה לזכר אבי שנפטר ב-2019. החלטתי שזאת תהיה הדרך שלי להנציח ולהוקיר אותו, וכך אני עושה עד היום. התחלתי להתאמן בקבוצת רצי אם המושבות, קבוצת ריצה קהילתית חינמית וחברתית מדהימה. התחלתי להעלות נפחים עד להגעה של אימוני אולטרה".

רועי יהודה עם הדגל לזכר אביו בספרטתלון 2023 | צילום: פרטי

מאיפה הגיע החיבור לליז?
"בינואר 2022 הגעתי שלישי במקצה ה-100 מייל בספרטניון עם 19:26:41, בפברואר 2023 רצתי קצת בבאק יארד, שם רצתי כתף אל כתף עם ליז מלכה, ואז זכיתי בכרטיס להגרלה לספרטתלון בעקבות התוצאה שעשיתי בספרטניון. חיפשתי דמות לאימון להתחבר אליה, עד אז רצתי המון לבד והייתי תמיד נפצע במאני טיים, ברגע שהכרתי את ליז רציתי רק אותה כמאמנת, מישהי שעברה את זה (הישראלית הראשונה שסיימה את הספרטאתלון והאישה היחידה שחצתה את גבול 200 הק"מ במרוץ 24 שעות). ליז הסכימה לאמן אותי וכחלק מהמעטפת יש את שחר כספורטרפיסט האישי לטובת תחזוקה וטיפולים. וכך בשנת 2023 יצאנו לדרך לטובת תחרות הספרטתלון".

איך הייתה החוויה בספרטתלון?
"הייתי כל כך מוכן, שאחרי 160 ק"מ בספרטאתלון הובלתי את המשלחת הישראלית ורחוק 4 שעות מהקאט אוף, אבל אז נקעתי את הרגל ודידיתי 80 ק"מ כדי לצלוח את קו הסיום… ידעתי מה אני שווה, לא מתוך שחצנות, אלא מתוך הנתונים שעלו באימונים. אני וליז ניתחנו את המספרים ולפי זה ידענו שאנחנו מתקדמים לביצועים ברמה הגבוהה ביותר".

ומהם היעדים הבאים?
"אני לא מפחד מלהצליח… גם עכשיו הצהרתי שאני מתכוון לרדת בספרטה מ-29 שעות, אבל פתאום לא מרימים גבה. לא מתוך שחצנות אלא באמת ממקום שאני מכיר את היכולות שלי, ואת החיבור שלי לליז ושחר. החלומות מבחינה ספורטיבית הם לשפר את התוצאה שלי במרוץ 24 שעות ל245 ק"מ, לנסות לרדת בתחרות הספרטאתלון מ-29 שעות (כבר בספטמבר הקרוב), כרגע התוצאה הישראלית הטובה ביותר היא 30:11:46 שעות. והאחרון הוא תחרות באנגליה – 320 ק"מ בתוך מנהרה בסיבובים של 1.5 ק"מ".