המציאות הארץ-ישראלית של השנים האחרונות, שכללה תחילה התמודדות עם וירוס הקורונה ובחודשים האחרונים מלחמה שסופה עדיין לא ברור, הצליחה להוריד אנשים רבים מהגלגל הספורטיבי. ולא מדובר רק בספורטאים חובבים אלא גם במקצוענים, אלופים לשעבר, בדומה לבר רדנסקי.
"הצלחתי כספורטאי ליפול לתהום הזו שהחלה בפציעה והמשיכה בקורונה", מגלה רדנסקי בראיון לשוונג, "תוסיף לכך בארבע השנים האחרונות גם מבצעים ומלחמות וגם ילדה שנולדה לי. האימונים שלי בשנים האחרונות, וגם היום, מבוססים על חמש שעות שבועיות של ספינינג, ללא ריצה או שחייה. לאחרונה התחלתי לשתף את הקהל שלי ברשתות החברתיות בהדרכה שאני עובר בעצמי, איך לשפר את הריצה שלי בתקופה קצרה יחסית. לחזור לקצבי הבסיס. ודווקא יש לזה היענות. דיברתי גם עם קולגות שלי מענף הטריאתלון כדי לקבל עצות איך להידלק מחדש על הספורט הזה, שנראה כל כך רחוק עבור אבא לילדים קטנים".
והעצה שקיבל רדנסקי, אלוף הישראמן הישראלי בשנים 2016 ו-2018 עם זמן שיא של 10:01 שעות, היא פשוט לקפוץ למים ולהירשם לתחרות. אז הוא נרשם למקצה חצי המרתון בצ'אלנג' ישראמן הקרוב אליו הוא מתאמן, במקביל לניהול חדר הכושר וסטודיו הספינינג המשפחתי שבבעלותו "לובי 360", "חזרתי לריצה אחרי כמעט ארבע שנים שלא רצתי", מודה רדנסקי, "תכננתי לחזור לריצה כבר תקופה ארוכה, אבל תמיד קורים דברים במדינה שעוצרים אותנו – בין אם במישור המנטלי או בין אם ביכולת המעשית. לבסוף נרשמתי בספונטניות לחצי המרתון, שהולכת להיות הריצה התחרותית הראשונה שלי אחרי שנים".
מה אתה מצפה מעצמך בתחרות?
"קודם כל אני מאוד מחובר בנפש שלי לישראמן, ויורד לאילת בכל שנה גם כשאני לא מתחרה. עבורי מדובר בחג, לבוא וליהנות, לראות חבר'ה חדשים שאני לא מכיר ולא מכירים אותי. להרגיש את התחרות, את החוויה, את האווירה שאני מאוד אוהב. זה כיף. כבר היום אני מרגיש שזה מדליק אותי ונותן לי את הדחף להתחרות בשנה הבאה במקצה חצי איש הברזל, ובעוד שנתיים במלא. כיף לי לחשוב על זה שאני יורד לאילת, לפגוש את האנשים של הישראמן שאני מאוד אוהב וזה כבר טוב. אני בא לרוץ בכיף, למשוך את עצמי לקצה. זמן טוב לא אעשה אבל מדובר בריצת חזרה לעניינים".
בר רדנסקי כיום בחדר הכושר שלו | צילום: פרטי
השנה, לאור אירועי הריצה הרבים שבוטלו בשל מלחמת "חרבות הברזל", והרצון של רצות ורצים לחפש יעד שאליו יוכלו להתאמן, הוחלט לכלול גם מקצה חצי מרתון ייחודי למרחק של 21.1 ק"מ לצד המקצים המסורתיים. מקצה החצי ייערך בסימן זיכרון לנרצחים במתקפת הטרור, כשתמונות החטופים ילוו את המסלול ועל מספרי החזה יצוין התאריך "7.10.23".
"התחרויות שלי במרחק המלא בעתיד הולכות לרדת מתשע שעות בצורה עמוקה, לכיוון ה-8:45 שעות", מבהיר רדנסקי, "ב-2018 נפצעתי בגב, שפשוט התפרק. הייתי אז חדור מטרה לרדת את התשע שעות, ונרשמתי לתחרות בהמבורג ולא הצלחתי להגיע אליה. אימנתי אז גם את זיו שילון לאיירון מן באריזונה שהיינו צריכים לעשות יחד, ובמחצית הדרך לשם הבנתי שאני לא מסוגל יותר. הפציעה ליוותה אותי שנה וחצי וחשבתי ששם תגיע הפרישה שלי. עכשיו זו הולכת להיות חזרה ראשונה לאילת אחרי שש שנים. כבן ליו"ר איגוד הטריאתלון בעבר אילת היא חלק מהילדות שלי. גדלתי עם הידיעה שבכל שנה נוסעים כמה פעמים בשנה לאילת לתחרויות. יש לי רגש מאוד חזק לעיר ולישראמן. חצי המרתון זה הצעד הראשון, לאחריו החצי ואז השמיים הם הגבול".
בר רדנסקי ב-2018 בישראמן | צילום: צלמי שוונג
איזה עצות היית נותן למתחרים החדשים השנה?
"קודם כל אני רוצה לאחל להם הצלחה ענקית ולהמליץ להם שיהיו שקולים. עדיף לסיים עם חיוך מתוק ולא עם שבירה מנטלית. התחרות אמורה להיות כיף, אז שייהנו ושיישמרו על עצמם. כשאתה חדש בתחרות ההמלצה שלי היא לומר לעצמך שאתה מגיע בפעם הראשונה כדי להכיר ושבתחרות הבאה זה ייראה אחרת לגמרי. זו חוויה מטריפה שכל אחד מוצא בה את עצמו בסופו של דבר".
מקצוען אמיתי
בהצלחה!