ההבדלים בין סוגי הפעילות הגופנית בהשפעה על הביטחון העצמי

ריצה, חדר כושר או אולי יוגה? לכל פעילות גופנית או ספורטיבית יש את יתרונותיה בהעלאת הביטחון העצמי שלנו בדרכים שונות. ד"ר איתי זיו ומורן נחמני עם הפרטים
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp
מה גורם לכל אחד לחוש ביטחון עצמי | צילום: Shutterstock

אחד מהיתרונות החשובים בביצוע פעילות גופנית על בסיס קבוע הינה העלאת הביטחון העצמי. מסתבר, שישנם הבדלים בין סוגי הפעילויות הגופניות השונות או אף סוגי הספורט השונים, במידת ההשפעה על הביטחון העצמי של המתאמן/ת שיכולה להשתנות בהתאם לגורמים שונים, העדפות המתאמן, מטרות המתאמן ואישיותו. פעילות גופנית בתור פעילות המקיימת הישגיות והצלחה, כבישת יעדים ואתגרים ושיפור מרכיבים פיזיולוגיים, אך גם קוגניטיביים ונפשיים, מהווה כלי ישים לשיפור הביטחון במבוגרים וילדים.

לכתבות נוספות:
תחל שנה וברכותיה: 6 טיפים איך להניע את השנה החדשה
"אם פעם הייתה תדמית של הספורטאי החסין, היום אנחנו יודעים שזה לא ככה"
מה עושים באימון כשהמצב הנפשי ירוד והמצב הפיזיולוגי מצוין?

להלן כמה הבדלים מרכזיים באופן שבו סוגים שונים של פעילויות גופניות יכולות להשפיע על הביטחון העצמי:

1. פעילויות אירוביות (למשל, ריצה, רכיבה על אופניים, שחייה ואחרים): עיסוק באימונים אירוביים שונים אפקטיבי כמובן לשיפור היכולת האירובית, מה שיכול להגביר את הביטחון העצמי כאשר המתאמנים רואים התקדמות ביכולתם לקיים פעילות גופנית לאורך זמן. פעילות אירובית בפני עצמה משפרת את מרכיב הסבולת (יכולת הסבל והתמודדות עם מאמץ), דבר שבפני עצמו כאשר צולח משפר את הביטחון.

צילום: Shutterstock

2. הפחתת מתח: פעילות אירובית (במיוחד) ואחרות גם ידועה ביתרונותיה להפחתת מתח, מה שיכול להוביל להגברת תחושת ביטחון עצמי ורווחה נפשית.

3. אימוני כוח (למשל, הרמת משקולות, קרוספיט, תרגילי משקל גוף וכדומה): אימוני כוח אפקטיביים להעלאת מסת שריר ולשיפור הכוח הפיזי. שיפור הכוח ומסת השריר ובד בבד שינוי אסתטי/גופני עשויים בהחלט להשפיע לחיוב על הביטחון העצמי.

4. השגת שיאים אישיים: קביעת והשגת שיאים אישיים בהרמת משקולות או בתרגילים המבוססים על פיתוח כוח, יכולים לספק תחושת הישג וביטחון עצמי מוגברים.

5. תרגילי יוגה ומיינדפולנס: תרגול של יוגה ומיינדפולנס (ואחרים) מדגישים את החיבור גוף-נפש ויכולים לשפר את המודעות העצמית ואת הקבלה העצמית, ולתרום לשיפור הביטחון העצמי. כמו כן פעילויות אלו אפקטיביות להפחתת מתח נפשי.

צילום: pixabay

6. שיעורי ריקוד וכושר קבוצתי: אינטראקציה חברתית כגון שיעורי ריקוד וכושר קבוצתי, שכוללים לרוב אינטראקציה חברתית, בניית קשרים עם אחרים והרגשת חלק מקבוצה, יכולים להגביר את הביטחון העצמי וההערכה העצמית.

7. שיפור בקואורדינציה: לימוד שגרות ריקוד או השתתפות בשיעורי כושר קבוצתיים יכולים לשפר את הקואורדינציה והמודעות לגוף, ולהוביל להגברת הביטחון העצמי ביכולות הגופניות של האדם.

8. עבודת צוות ושיתוף פעולה: ספורט קבוצתי (למשל כדורגל, כדורסל, כדורעף) מצריך שיתוף פעולה ועבודת צוות. תרומה להצלחת הצוות יכולה לשפר את תחושת המסוגלות והביטחון העצמי של הפרט.

אימון כדורגל | צילום: Alexander Fox from Pixabay

9. הישג והכרה: ההצלחות במשחקי כדור שונים – הבקעת/בישול שער לדוגמה, או השגת יעדי הקבוצה, יכולים להוביל להכרה ולשבחים מצד חברי הצוות, מה שיכול להשפיע לטובה על ההערכה העצמית.

10. ספורט אישי (למשל, טניס, גולף, אומנויות לחימה): מאופיין באחריות אישית וזאת מכיוון שספורט פרטני שם יותר דגש על אחריות אישית ומשמעת עצמית. השגת הצלחה בענפי ספורט אלו יכולה להגביר את הביטחון העצמי ביכולתו של האדם להגדיר ולהשיג מטרות אישיות.

11. שיפור עצמי: ההתמקדות בשיפור עצמי ושליטה במיומנויות ספציפיות יכולה להוביל לתחושת הישג וביטחון עצמי.

12. פעילויות בחוץ (למשל, טיולים רגליים, טיפוס צוקים, קיאקים): כולל לרוב חיבור לטבע. פעילות גופנית שיכולות להיות לה יתרונות טיפוליים לרווחה נפשית ולביטחון עצמי.

צילום: shutterstock

13. התגברות על אתגרים: כיבוש אתגרים פיזיים במסגרות חיצוניות יכול לבנות משמעותית ביטחון עצמי כאשר אנשים מתגברים על מכשולים ודוחפים את הגבולות שלהם לרמות גבוהות במיוחד.

14. ספורט תחרותי (למשל, מסלול ושטח, רכיבה על אופניים תחרותית): ספורט תחרותי מספק פלטפורמה ליחידים להתחרות מול אחרים. הצלחה בתחרות יכולה להוביל לתחושת ביטחון עצמי והישגיות מוגברת.

חשוב לציין שהעדפות אישיות ותכונות אישיות משחקות תפקיד משמעותי בקביעת ההשפעה של פעילויות גופניות שונות על הביטחון העצמי. מה שהכי חשוב הינו למצוא פעילות שאדם נהנה ממנה וחש מוטיבציה להמשיך בה באופן עקבי יש לזכור כי על מנת לשפר את הביטחון יש להציב יעדים ברי השגה והכרה בהתקדמות יכולים לתרום לשיפור הביטחון העצמי בכל סוג של פעילות גופנית.

 


 

הכותבים:
ד"ר איתי זיו (Ph.D) | עוסק בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר כ-40 שנה. מרצה בתחום אורח חיים בריא, ספורט, בריאות ועוד לקהל רחב ומקצועי. מנהל קורסי הכשרה מתקדמים במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט. הוציא לאור את האנציקלופדיה "עוצמות חדשות, כושר במעגלי החיים", ואת הספרים "במשקל הנכון, פעילות גופנית ותזונה מאוזנת השילוב המנצח", ילדים בריאים כדרך חיים" והספר: "מה אוכלים".

מורן נחמני – MPH;MPE;EP-C(ACSM) | תזונאי קליני ופיזיולוג מאמץ, רכז ומרצה בכיר בהכשרת מדריכי כושר. בעלים של המרכז האישי לכושר ותזונה חיפה. בעל תואר שני בבריאות הציבור ובמדעי האימון הגופני. תואר ראשון במדעי התזונה.



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתיבת תגובה

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"זה קשה להתאמן למרתון, אבל אפילו יותר קשה לא להיות מסוגל להתאמן למרתון", ארון דגלאס טרימבל


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג