שלום אורח התחבר

שיחזור סיסמה

חזרה

הרשם

ליאור זך-מאור חזק בראש קל ברגליים

התכונן לגרוע מכל, קווה לטוב ביותר

ליאור זך מאור לא ידע אם לשמוח בגלל התנאים שהיו נוחים באופן מפתיע או להתבאס בגלל ההכנה שלו לתנאים הקשים. בסוף זה נגמר בשיא אישי בגיל 45 על המסלול של איירונמן קונה, ובאושר גדול

לכל הטורים של ליאור זך מאור

חצי שעה לתוך הריצה אני רואה באחת הפרסות את ואדים סורייב, ישראלי שחי בקנדה, בערך חצי דקה אחריי. פלאשבקים מישראמן 2009 שבו ניהלנו קרב קשוח על התואר הישראלי. אני וואדים חברים טובים וחוץ מזה שזה קצת הצחיק אותי שגם עשור אחריי, בצד השני של העולם, אנחנו עדיין ביכולת מאוד דומה, קיוויתי שהוא יגיע אליי ונוכל לרוץ קצת ביחד.

"רציתי לדעת האם הצלחתי בהכנה ואצליח לעשות תחרות טובה בתנאים קשים". ליאור זך מאור | צילום: טלי שיינברג

עוד כתבות בנושא 
מה עשו הישראלים באיירונמן קונה?
פטריק לאנגה ניצח בקונה בפעם השנייה ושוב שבר שיא מסלול
כמה עוד אפשר להשתפר בתחרות איש ברזל?

היתה לי שחייה טובה. לא מאוד השקעתי בשחייה השנה ובקיץ השארתי את כתף שמאל על איזה סלע ברכיבת שטח. אבל איכשהו הגעתי לתחרות בכושר שחייה טוב יחסית. הזינוק ההמוני היה כאוטי כרגיל. אלף שמונה מאות גברים מתחרים למצוף הראשון. די בהתחלה חטפתי פצצה למשקפת ונאלצתי לעצור לשנייה לסדר אותה. השילוב של האדרנלין וכנראה זרם כלשהו במים, גרם לכך שהגענו לאמצע השחייה בזמנים חריגים לטובה. אבל בדרך חזרה זה כבר הרגיש אחרת והזמנים הסופיים היו בהחלט ראליים. יצאתי מהמים מרוצה עם זמן של בערך 56:30 דק' על השעון ומטרה אחת – לעשות החלפה מהירה ולהיות על האופניים בשעה עגולה.

גם ברכיבה ההתחלה היתה כאוטית. המון שחיינים חזקים שרוצים לרכוב חזק ומהר. לא במקרה הם קיבלו סלוט להוואי. התנאים הרגישו חריגים לטובה. מעט רוח, לא חם יחסית, מה קורה כאן? במידה מסוימת שמחתי, במידה מסוימת התבאסתי. התכוננתי השנה לחום וללחות מאוד ברצינות ומאוד רציתי לבדוק האם הצלחתי בהכנה ואצליח לעשות תחרות טובה בתנאים האלה. התכונן לגרוע מכל, קווה לטוב ביותר. שוב היה קשה מאוד להתמקם כך שאתה רוכב באופן חוקי. שוב זה עצבן אותי וביאס אותי ששמים יותר מדי משתתפים על המסלול הזה. כסף מדבר.

הקפדתי לשתות המון, להכניס מלחים, ולהיות פיקס על הקלוריות. קריטי לריצה. בפעם הראשונה זה שנים ארוכות שילבתי הפעם גם קצת מוצקים בתכנית התזונה שלי. שני חטיפי ספונסר בשעתיים הראשונות של הרכיבה. ובסך הכל סביב 1,600 קלוריות על פחות מחמש שעות רכיבה.

אחרי 5:55 שע' מתחילת התחרות יצאתי לריצה. זמן זהה לשנת 2013. השקעתי בריצה הרבה מאוד לקראת התחרות הזאת. גם כי הריצה זאת בדרך כלל החולשה שלי, וגם כי ידעתי שבגלל התנאים הכל יתנקז לריצה.

"רצתי לפי תחושה ודופק בלבד". ליאור זך מאור | צילום: טלי שיינברג

רצתי לפי תחושה ודופק בלבד. בלי קצב נוכחי או ממוצע. הגבלתי את עצמי לדופק מסוים, שמרני מאוד, כדי להפחית את הסיכוי שיקרה לי מה שקרה בשנה שעברה כשבישלתי את עצמי לדעת. לאורך כל תחנת תזונה עברתי להליכה. ספוגים על הראש, מים/קולה/איזוטוני, קרח לחליפה, ספוגים לחליפה, וחזרה לריצה. השמירה על טמפרטורת הגוף היא סופר קריטית בתחרות הזאת.

הרגליים הרגישו טוב והיתה לי אנרגיה פיזיולוגית ומנטלית. הרגשתי שאני יכול לדחוף אבל לא הרשיתי לעצמי בגלל התנאים. משחק של סבלנות. גם הבחירה בדגם נעליים עם הרבה שיכוך הוכיחה את עצמה מעל ומעבר. אין הרבה אימפקט שמועבר לשלד והגוף לא נשחק.

לא משנה כמה שמרני הייתי, עדיין בשלב מסוים השהות בעומס החום התחילה להיות קשה וסבלתי. בערך שני קילומטר לסיום יש ירידה מפורסמת ומשם כבר מריחים את הסיום. כל מה שרציתי היה להגיע אליה. חצי שעה של חפירות גיהנום. הנה הירידה, הנה קו הסיום הכי מדהים בעולם מבחינתי. אושר. שיא אישי בתחרות הזאת בגיל 45. אין תלונות.

אשתי התנדבה בתור "תופסת" בקו הסיום והיה מדהים לפגוש אותה שם. אחר כך הלכתי לחתיכת הדשא הרגילה שלי ונשכבתי שם חצי מעולף. כל עוד אתה בתנועה אתה שורד. אבל ברגע שאתה עוצר הכל קורס.

תחרויות איש ברזל כבר הפכו לחופשה משפחתית | צילום: טלי שיינברג

התכוננתי להוואי ברצינות השנה. השגתי את הסלוט מוקדם ולא עשיתי תחרות ארוכה נוספת בקיץ. תחקרתי את מאורעות השנה שעברה וניסיתי ליישם. הרבה אימונים בחום, ציוד וביגוד מעט שונה, הגעה יותר מוקדמת לאי, ואימונים בשעות החמות גם כאן.

אני לא יודע מתי אחזור לכאן והאם זה יהיה כמאמן או כמתחרה. אני כן יודע שהמקום הזה קסום בעיני וכשאני מגיע לכאן אני בעננים. זאת הייתה הפעם הרביעית שלי על האי ובכל פעם אני נהנה כאילו שזאת הראשונה. מאחל לכל מי שברזל זורם בעורקיו להגיע לכאן לפחות פעם אחת.

זה כבר שנתיים ברצף שיש 8 ישראלים באליפות העולם באיש הברזל. השנה גם עם מקבץ תוצאות מאוד מכובדות. זה נהדר בעיני. מעיד על מגמת התמקצעות מבורכת. נקווה שמכאן זה רק ימשיך לעלות ובהמשך נראה עוד ישראלים על הפודיום בהוואי.

אני אקח עכשיו כמה שבועות לנוח ולהתאושש ואז מתחילה ההכנה להרפתקה הבאה – קייפ אפיק דרום אפריקה, מרץ 2019. תחרות שטח בזוגות שנמשכת 8 ימים.

לחצו להרשמה לישראמן 2019


 עדיין לא חברים של שוונג בפייסבוק? הצטרפו עכשיו קבלו את כל התכנים הכי מעניינים
הירשמו עכשיו לניוזלטר שלנו וקבלו את ריכוז הכתבות המובילות של השבוע

3 thoughts on “התכונן לגרוע מכל, קווה לטוב ביותר

  1. ניצ הגיב:

    כיף לקרוא
    מעורר השראה
    כל הכבוד ליאור

  2. תומר הגיב:

    לא יאמן.תוצאה פצצה.בכלל כל ההתנהלות שלך מודל לחיקוי לכל ספורטאי ובמיוחד ספורטאי סבולת.עלה והצלח.

  3. דניאל הגיב:

    יישר כח ליאור ,
    אפשר לשאול איזה דגם של נעליי ריצה אתה משתמש ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


2018 © ריצה, אופניים, טריאתלון, שחייה | שוונג  כל הזכויות שמורות