שלום אורח התחבר

שיחזור סיסמה

חזרה

הרשם

אברום בורג אדם בתוך עצמו הוא רץ

סובב עמק 2015 || לא מדובר בברירת מחדל של מרתוניסטים איטיים וחסרי תהילה

אברום בורג היה בסובב עמק בסוף השבוע וראה במו עיניו, איך המרוץ הזה שסובב כל פינה בעמק מתעורר לחיים במשך שלושה ימים של שכרון חושים ורצים, ורץ לכתוב על זה מהר

כמעט כל בוקר שניהם קמים. לובשים טייטס צמוד, חולצה מנדפת, נעליים ממותגות המותאמות לכף הרגל המיוחדת שלהם ויאללה למסלול. יש להם המון מדליות בבית – לה יש בערך 75 מדליות ממירוץ אשדוד ודומיו ולו יש כמה מדליות אחרות. שניהם אמנם רצים אבל כאן נגמר הדימיון. הוא רץ 100 מטר ב 9:58 והיא… קצת יותר לאט. היא יכולה להיות על המסלול חמש, שש שעות, שלושים, שישים או מאתיים קילומטר והוא… ממש לא. אפילו אם יצרוך בבוקר המרוץ את כל החומרים המותרים ביותר בג׳ימייקה. הוא יוסיין בולט והיא השתתפה ביום שישי האחרון בסובב עמק. אבל זאת לא חוכמה אני ממש לא משווה ביניהם ולא דן אותו לחומרה. כי למרות ששניהם רצים הם לא נמצאים באותו ענף ספורט. כמו שוואלס ודאנס הם לא בדיוק אותה מוסיקה.

סובב עמק

המהירות מפנה מקום לסבולת ולהתמדה | צילום: אסף סלומון

עוד כתבות אולטרה
אברום בורג על מסלולי הנפש באולטרה סובב עמק 
לצפייה בתוצאות האישיות שלכם מסובב עמק
סרטון הכרת המסלול של סובב עמק
למה אנשים עושים אולטרה מרתון?

כאשר המהירות מפנה מקום לסבולת ולהתמדה

אותה הרגשה ממש ליוותה אותי במהלך כל יום שישי, לאורכו של המסלול הפלא של סובב עמק השנתי. זה פשוט ספורט אחר ממה שמוכר לרובנו. אחר באופיו ושונה לגמרי באיכויות הנדירות שלו. מעט מאד מרוצים בישראל – אם בכלל – מאורגנים ככה; גם מתוקתקים עד המילימטר האחרון וגם עממיים ונטולי פוזה. גם שווים לכל מי שיכול לרוץ 33 ק״מ ״ככה סתם״: וגם פתוחים לאלה שזינקו ביום רביעי, רצו כל הלילה, המשיכו בחמישי והגיעו לקו הסיום ביום שישי בבקר. אחרי 200 קילומטר, או כל כפולה אחרת של הקפת העמק (33 ק״מ).

2,000 רצים ועוד המוני מלווים יצאו שוב לדרך. זאת לא ברירת המחדל של מרתוניסטים איטיים וחסרי תהילה. אלא בחירה מודעת באהבה אחרת. המהירות מפנה מקום לסבולת ולהתמדה, שריפת הקלוריות עצומה בהיקפיה וממילא התזונה במהלך הריצה היא כירה שלימה ולא כמה ג׳לים חונקים אחת לארבעים דקות. מותר ללכת בעלייה כי הרי תיכף (עוד חמש שש שעות) אתה בא לבקר אותה שוב. התחנות פרוסות כל שלשה קילומטר ועמוסות בכל טוב העמק.

סובב עמק

זאת ריצה שכרוכה בהרבה מאד תיכנון אף ששום דבר בה לא צפוי | צילום: אסף סלומון

ריצה שכרוכה בתיכנון

את הריצה הזו רצים ההיפך מהקלשיאה המצוטטת ביותר בעולם הריצה הישראלי: ״מתחילים די לאט ואחר כך מאיטים עוד יותר״. לאורך המסלול קורים דברים אחרים לגמרי מהריצות המהירות שמתחילות ב״כמה אתה רוצה לרוץ?״ ונגמרות ב״כמה עשית?״. יש זמן לנוף ולאנשים. הנה ההוא מהמאתיים שמחייך בשמחה כי נשארו לו רק עוד שלושים. וההיא עם הבעיות ברגלים שכל כך שמחה על שהיא בכלל על ה…רגלייים וכולם שמחים בשמחתה. ועוד אחת ששורפת יותר קלוריות בלמחוא כפיים לרצים שממול מאשר היא שורפת בריצה עצמה. והחבורה בוורוד שמקפידה לעבור להליכה לפני כל כל עלייה והיא נראית חזקה למרות שכבר לילה שלם הם מסתובבים אי שם ביערות מנשה. והנה נציג מעוטף עזה שיש לו מה לספר ולשתף. ואלה בכלל מחו״ל. ושאול לדני האלוף הנפלא, המיתולוגי, משיג את כולם למרות ניתוח המעקפים הטרי שמצלק את חזהו. ומישהו יושב בצד, מעסה את השלפוחיות וכולם נעצרים לעזור, ולמישהי כאב הראש ומיד בית מרקחת שלם יצא לקראתה מהפאוצ׳ים והשלוקרים. והכל נקי ושמור כי זהו מרוץ ירוק ולכל אחת ואחת שקית זבל לרוקן בתחנה הבאה. כל רץ מתחיל למרחקים ארוכים לומד ש"מי שלא יודע לרוץ לאט לא יודע לרוץ". כאן נוסף עוד רובד, מי שלא יודע לרוץ אולטרה מרתון שטח מפסיד את ההשראה שכל המשתתפים מעניקים אלו לאלו ואת התרוממות הרוח של הפירגון והתמיכה.

זאת ריצה שכרוכה בהרבה מאד תיכנון אף ששום דבר בה לא צפוי. צריך להחליף בגדים בכל סיבוב – כולל נעלים וגרביים. חייבים לתכנן בקפידה את האכילה והלוגיסטיקה של הליווי. חובה להצטייד בהרבה מאד ריסון – בהתחלה של הרצון לרוץ חופשי ובסוף של הכמיהה להפסיק ״ עכשו וזהו״. אין כאן השתפרות של שבע שניות לעומת שנה שעברה. פה מדברים על שעות וקילומטרים רבים. ובכלל פה מדברים. אם ההוראה בריצות הארוכות היא לרוץ בקצב דיבור, כאן הדיבור – כשאתה יכול – הוא חלק מהווית המסלול. אז על מה דברים? על הכל. על מרוצים קודמים ועל המשפחה. על מור״קים מאנטארטיקה וזיכרונות מהר ארדון, נעלי טרייל או הוקה, ג׳לים מול שטוחים. על המרוץ הנפלא הזה. ועל האקטואליה, אגב המפגש בדרך הרומית עם רץ בעל גרבי הלחץ בתצורת דגל ישראל. המלים הכי מושמעות בבקר יום שישי היו: "אין דברים כאלה…", "אפילו בחו״ל…", "המתנדבים מדהימים…", "איזה תחנות נדיבות…", "לא חסר כלום…", "העלייה הזאת לא היתה כאן בסיבוב הקודם…", "הפרה משמאל אומרת משהו…", "תראי את הזריחה…׳׳.

ומדברים הרבה על שי. שי חזן. "אין אנשים כאלה…". אני חושב שהוא מכיר את כל הרצים והרצות בשמם הפרטי. כולל המלווים וההיסטוריה האישית שלהם. בקיבוץ הזורע הוא מן הסתם ענף עונתי לכל דבר ועניין. תמיד זמין, תמיד אדיב ובייחוד מכיר עד שורשי הנשמה את יערות מנשה ועמק השלום כמו גם את נשמת הרצים והמתנדבים המופלאים שלו. חיבורם של כל אלה הוליד את סיבוב הראש של אלפי רצים מאושרים. שהתכוננו כל הקיץ לסופ״ש הזה ושוב חזרו הביתה עייפים, מאושרים ואסירי תודה. לאיש, לחבריו ולתרומתם הייחודית לקהילייה הגדלה של רצי השטח והאולטרה. אני נרשמתי לשנה הבאה. יוסיין בולט עוד לא החליט.


אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: info@shvoong.co.il

3 thoughts on “סובב עמק 2015 || לא מדובר בברירת מחדל של מרתוניסטים איטיים וחסרי תהילה

  1. Avatar אלכס הגיב:

    אברום, נהניתי מאוד לקרוא. תודה רבה והרבה ריצות מהנות בעתיד.

  2. Avatar מושון וקנין הגיב:

    אברום היקר, התענגתי לקרוא. מזדהה עם הכתוב, אכן תאור מדויק של כל מה שעברנו וחווינו.
    ד.א אני הרץ מעוטף עזה — קיבוץ יד מרדכי.

  3. Avatar איתן שמידט הגיב:

    כתיבה יפה אברהם.השנה רצתי סבוב 3.47ואני בן 60 שנה הבאה ארוץ שני סבובים.רק שנהיה בריאים ונמשיך לרוץ.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


2020 © ריצה, אופניים, טריאתלון, שחייה | שוונג  כל הזכויות שמורות