שלום אורח התחבר

שיחזור סיסמה

חזרה

הרשם

יאיר קרני, תזונאי ומאמן מזון למחשבה

איך נראה התפריט הישראלי היומי?

התזונאי יאיר קרני מנתח את צריכת הקלוריות לנפש של הישראלי ויש לו מסקנות ומספר עצות חשובות

לעתים רחוקות מאד מוציאה אותי משלוותי כתבה כלשהי בעיתונות. לפני מספר ימים, הצליחה כותרת בעיתון "ישראל היום" לעשות זאת בהצלחה מרובה וכך היה כתוב בה: "התפריט הישראלי: יותר מלח וסוכר, פחות סידן וספורט".

הרגלי התזונה בשנים 2014-2016
51% מהגברים ו-38% מהנשים סובלים מעודף משקל
15% מהגברים ו-20% מהנשים שומרים על דיאטה
גברים צורכים ביממה 1,923 קלוריות בממוצע ונשים 1,399
גברים צורכים כ-7.5 כפיות סוכר ונשים כ-15 כפיות
82% צורכים נתרן מעבר להמלצות"

צריכה קלוריות ודיווח אכילה
עד שנת 2015, נהגה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה להוציא סיכום שנתי של צריכת המזון הממוצעת לנפש בישראל כולל חלוקה לפי אבות המזון. מאז, לא פורסם ע"י הלשכה כל מידע על צריכת האוכל.

ארוחת בוקר ללא גלוטן

אז כמה קלוריות צורך הישראלי ביום? | צילום: pixabay

לפי נתוני הלשכה התפתחה הצריכה הקלורית לנפש בישראל כדלקמן:
בשנת 1948 היתה צריכת הקלוריות לנפש ליום 2,600
בשנת 1960 היתה צריכת הקלוריות לנפש ליום 3,000

החל משנת 1995 (עם הופעת הפרסומות בערוץ 2) היתה עלייה של 100 קלוריות לנפש ליום מדי שנה עד שנת 2002 בה הגיעה הצריכה הקלורית לכ-3,700 ומאז, חלה התייצבות פחות או יותר בצריכה. בשנת 2015 היתה הצריכה הקלורית לנפש בישראל 3,720 לפי החלוקה הבאה: 400 קלוריות מחלבון, 1,260 קלוריות משומנים ו-2,020 קלוריות מפחמימות. לעומת זאת, הצורך הקלורי היומי של אישה שאיננה עוסקת בפעילות גופנית הוא 1,400-1,800, וגבר שאיננו עוסק בפעילות, זקוק ל-1,800-2,200 קלוריות ליום.

בכתבה בעיתון מובאות תוצאות סקר שהתבצע בין השנים 2014-2016 בקרב 2,957 אנשים בני 18-64, שדיווחו מה הם אוכלים, ועל-פי הדיווח הנ"ל נעשה חישוב הצריכה הקלורית היומית שלהם. מהסקר עלה, שהגברים צרכו 1,923 קלוריות ליום ואילו הנשים 1,399. ואני שואל אתכם: האם ראיתם אנשים שמדווחים דיווח אמת מדויק מה הם אוכלים? ומה בנוגע למה שהם מנשנשים בין הארוחות? ומה שהם אוכלים בלילה? והעוגיות שהם חוטפים בדרך יחד עם הקפה ולא סופרים?

מהי הצריכה הממוצעת ליום בישראל? | צילום: PIXABAY

בנוסף, חשוב לציין שרק 57% מהאנשים שאליהם פנו, הסכימו להשתתף בסקר. איך אפשר להסיק מסקנות על כלל האוכלוסייה, כשכמעט מחצית האנשים מהאנשים סרבו להשתתף? אולי היו אלה האנשים במשקל העודף והשמנים שלא נכנסו לסטטיסטיקה של הסקר?

שני גופים ממשלתיים רשמיים נותנים דיווח שונה ורחוק מאד זה מזה: משרד הבריאות שולח תזונאים לתשאל משפחות על צריכת המזון ואילו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משקללת את כמות האוכל המיוצר במדינה יחד עם זה המיובא למדינה, מזה הם מחסירים 25% פּחַת של כמות האוכל הנזרק ומחלקים בסך האוכלוסייה החיה במדינה. שקלול – מאוד כוללני , ומאוד לא מדויק אבל לפחות לוקח בחשבון את כל האוכלוסייה במדינה.

כל תזונאי ודיאטן יודע שתשאול של אנשים, איננו מניב דיווח מדויק בלשון המעטה. במציאות, כשאנשים אמורים לדווח מה הם אוכלים לאורך כל היממה הם מחסירים חלק ניכר ממה שהם באמת אוכלים: הם מדווחים רק מה שהם אוכלים בארוחות, וגם אז הם נוטים להפחית בכמויות שהם באמת אוכלים. הם אינם מדווחים כלל על הנשנושים וה"גנבות הקטנות" שהם מכניסים לפה בין הארוחות ובלילה. הדיווח של המשתתפים בסקר, איננו משקף את כלל שכבות האוכלוסייה ואין לנו מידע אם הוא מקיף את כל מרחבי המדינה.

מה אתם מעדיפים לאכול? | צילום: pixabay

המציאות מראה שתוצאות הסקר אופטימיות הרבה יותר מהמציאות שבה יש הרבה יותר אנשים במשקל עודף. אילו היתה ירידה כללית במספר הסובלים מעודף משקל היתה צריכה לבוא במקביל ירידה בצריכת תרופות ליתר לחץ דם ולסוכרת ואין שום דיווח על הנושא, אלא להיפך!

בסקר, נשקלו המשתתפים, נמדדו להם היקפים ונמדד להם לחץ הדם. אבל, איך אפשר להסיק על כלל האוכלוסייה, כאשר נאמר במפורש שהנשאלים היו רק 2,957 איש, בני 18-64, שהם 0.035% מכלל האוכלוסייה שהיתה במדינה בשנת 2015? במשרד הבריאות ובשום מקום אחר, לא קיים מידע אמין על משקל כלל האוכלוסייה משום שבשום מקום אין מעקב שקילה: לא של הילדים ולא של המבוגרים. בבתי הספר הפסיקו את השקילה ואת המעקב אחרי משקל הילדים ובקופות החולים, אם קיים רישום כלשהו של מעקב אחרי משקל המבוגרים, הרי זה רק על סמך דיווח בע"פ של האנשים לרופאי המשפחה ולא על סמך שקילה על ידי הרופא או האחות.



על סמך הדיווח החסר הזה, הסיקו הסוקרים מה מצב החריגה ממשקל גוף תקין של כלל האוכלוסייה במדינה.
נושא כאוב נוסף: הילדים עד גיל 18- אין כל התייחסות לפלח עצום זה של האוכלוסייה. זהו פלח שקצב ההשמנה שלו הוא השני באירופה ונמצא בכושר הגופני הגרוע ביותר בקרב ילדי ארצות ה-OECD ולפי ממצאי הארגון הזה בשנת 2015, 30% מהם נמצאים במשקל עודף. שני גופים ממשלתיים, נותנים מידע שגוי ולא מדויק. למי אנחנו אמורים להאמין?

צריכת מלח: אנשים פעילים מזיעים יותר מאנשים לא פעילים ומתוך כך מופרש מגופם הרבה מלח בזיעה. בכל שעת פעילות, הגוף מזיע כחצי כפית מלח. אנשים פעילים שיפחיתו צריכת מלח וימשיכו להתאמן, יגיעו לחוסר מלחים בגוף שיפגע ביכולת תפקוד השרירים, ויסבלו מעייפות מתמשכת ללא יכולת להתאושש. אז, מדוע אנשים שמבצעים פעילות גופנית יום- יום במשך שעה ויותר, צריכים להפחית שימוש במלח?! האנשים שסובלים מבעיה בכליות ומיתר לחץ דם – הם צריכים להפחית מאד ולהגביל צריכת מלחים, אבל מה בנוגע לשאר האוכלוסייה?

צריכת סוכר: מזה שנים רבות, על פי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ידוע שצריכת הסוכר הלבן בארץ היא בסביבות 170 גרם לנפש בישראל. יש לצמצם בהרבה שימוש בסוכרים ללא כל קשר תזונתי ודיאטטי.

ריכזתי לטבלה את הנתונים שנפרשו על פני הכתבה והמספרים מדברים בעד עצמם:

הנתונים שהופיעו בכתבה בעיתון

*לא נכתב כיצד התקבלו הנתונים בשנת 2001, האם נערך הסקר ואם כן, על כמה משתתפים
מהטבלה הנ"ל אפשר לראות שאם היה דיווח האכילה של הנשאלים נכון ואם הסקר הזה היה מייצג את כלל האוכלוסייה במדינה – כמעט ולא היו קיימים אנשים במשקל עודף ואנשים שמנים.

פעילות גופנית: כיום, יותר מאי פעם, אנחנו רואים בכל מקום בערים, בשדות, במושבים, בהרים, בחופי הים בכל רחבי הנגב, בשבילים, המוני הולכים רצים ורוכבים, בכל שעות היום והלילה. בשלושים השנים האחרונות הוכפל מספר הרצים פי 1,000, ענף האופניים הכולל את אופני השטח ואופני הכביש הולך ומתפתח בקצב מהיר, ובסופי השבוע ניתן לפגוש את הרוכבים ברוב השבילים ברחבי הארץ, וקבוצות גדולות של רוכבי כביש מציפות את הכבישים הראשיים. לפי הרישומים במרוצים השונים מסתבר שיש כ-800,000 רצים פעילים המשתתפים במרוצים השונים בכל הארץ (באחד מסופי השבוע ספרנו ששה מרוצים שונים – מי היה חולם על מצב כזה לפני עשרים-שלושים שנה?) ובנוסף קיימים עוד מאות אלפים של אנשים שצועדים למעלה משלוש פעמים בשבוע לצורך בריאות והרזייה, ועוד עשרות אלפים רוכבי אופניים.

הרי, לפני שנה, אותו משרד בריאות, דיווח ש- 60% מהאוכלוסייה מבצעים פעילות גופנית על בסיס קבוע. מה קרה? היכן האמת?

איך יתכן שחלה ירידה חדה כל-כך בכמות העוסקים בפעילות גופנית כשאנחנו רואים הרבה יותר אנשים הולכים, רצים ורוכבים בכל שעות היום והלילה, בכל מקום, מה גם שחלקים של האוכלוסייה שעד לאחרונה לא עסקו בפעילות גופנית כמו האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה החרדית – הבינו לאחרונה את הצורך לבצע פעילות גופנית לצורך שיפור הבריאות ולשמירה על משקל גוף תקין, ויותר מהם יוצאים לפעילות גופנית?!

הרוב המכריע של הצועדים, הרצים והרוכבים מבצעים פעילות גופנית לפחות 3-4 פעמים בשבוע, לפחות שעה בכל פעם, ואילו בפרסום הסקר כותבים על המלצות לפעילות שבועית של 150 דקות לגברים ו-130 דקות לנשים, ורק 35% מהגברים ו- 30% מהנשים מבצעים פעילות גופנית – בדיחה גרועה.

לסיכום, על סמך מה מוציאים במשרד הבריאות נתונים ונותנים גושפנקה רשמית ממשלתית לתוצאות המפורסמות, כאשר הנתונים עליהם מסתמכים עורכי הסקר אינם נתונים מדודים בצורה מדעית? האם מדגמים סטטיסטיים הפכו לתחליף למדידה מדעית מדויקת?

איך ניתן להסיק מסקנות ולהכליל אותן על כלל האוכלוסייה במדינה, כאשר ברור שהסקר התבצע רק על חלק זעום ממנה, (2,957 נשאלים מתוך אוכלוסייה של 8.334 מיליון תושבים)? שאלות עקרוניות נוספות רבות עולות בנוגע לכוונות סגן שר הבריאות ליצמן לסמן את אריזות המזון כבריא או לא בריא. הכוונה – טובה, אבל הדרך ואופן הסימון – שנוי במחלוקת ועל זה – בהזדמנות אחרת.



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: info@shvoong.co.il

2 thoughts on “איך נראה התפריט הישראלי היומי?

  1. Avatar לוקה הגיב:

    בסניף קופת חולים שלי, האחיות מודדות ושקולות כל אחד. הן אינן מסתמכות על דיווח של המטופל.

  2. Avatar יוסי הגיב:

    אין מצב שגברים אוכלים 1900 קלוריות ביממה.
    ביחוד שהיום אנשים פעילים יותר ואוכלים יותר…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


2020 © ריצה, אופניים, טריאתלון, שחייה | שוונג  כל הזכויות שמורות