10 דברים מוזרים שאנשים עושים בריצת 10 ק"מ

לכולנו יש מנהגים והרגלים מוזרים שרכשנו או למדנו עליהם מגורו ריצה אנונימי, אז הנה עשרת הדברים הבעייתיים ביותר לדעתנו
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp
מרתון ניו יורק
מרתון ניו יורק

10 דברים מוזרים שאנשים עושים בריצה | 10 דברים מוזרים שאנשים עושים ברכיבה | 10 דברים מוזרים שאנשים עושים בטריאתלון |

אז אם כבר עושים את הדבר הנכון, הבריא, השפוי והרצוי ורצים בקביעות עד 10 ק"מ כמה פעמים בשבוע, למה בכל זאת יש אנשים שעושים את הדברים המוזרים הבאים – זיכרו, מדובר בטור עם הומור, המשלב ידע שגם טובי הרצים שוכחים לפעמים מקיומו:

  1. רצים במקום כשעוצרים ברמזור

    ריצה במקום עד שהרמזור מתחלף לירוק כדי שיהיה אפשר להמשיך לרוץ מהיכן שנאלצים להפסיק בגלל התנועה בכביש, מיועדת לאקלים קר וקפוא בו עמידה ולו לרגע קל עלולה להקפיא את הרץ או לגרום לכיווץ שרירים. אולם באקלים הישראלי החם, הגוף והשרירים כבר די חמים גם אם לא רצים בכלל. ריצה במקום היא מגוחכת ומעידה שהרץ הוא מתחיל, למד לרוץ מסרטים הוליוודים ובדרך כלל לא מבין מה שהוא עושה ולמה.

  2. עושים מתיחות לפני

    מתיחות מיועדות להאריך את השרירים המתכווצים בדרך כלל כתוצאה מאימון קודם. אם האימון עוד לא התחיל, מתיחת הרצועות, השרירים והגידים תקטין את הטונוס שלהם והביצועים ואיכות הריצה יהיו פחות טובים ופחות יעילים ממי שלא עשה מתיחות בכלל.

  3. עושים מתיחות חזקות אחרי

    אחרי הריצה רצוי לעשות מתיחות עדינות. בגלל שהשרירים חמים, מתיחות חזקות מדי עלול לגרום לקרע מיותר. אם הרץ הצליח להימנע מפציעת עומס בזמן הריצה, מדוע שיקרע את עצמו, תרתי משמע, במתיחות חזקות מדי אחרי.

    רצים על ההיסטוריה

    כאשר הרץ אוכל יותר מאדם רגיל וגם אם הוא מתמיד באימון אירובי יומי עדיין יעלה במשקל

  4. שותים מים באמצע הריצה

    נכון שאנחנו במדינה חמה ומוקפת אויבים. אבל ריצה של 10 ק"מ נמשכת בממוצע כשעה. בשעה הזו אין כל משמעות לעצור ולשתות, כל עוד שותים כמו שצריך לפני הריצה ולאחריה. ההפסקה לשתות באמצע הריצה אינה באמת כדי למנוע התייבשות, למעשה היא כדי להסתיר הפסקה ומנוחה סמויה בריצה.

  5. צורכים חלבון אחרי/שותים אבקת חלבון אחרי

    מחקרים אחרונים מוכיחים כי צריכת חלבון יעילה, צריכה להיות מתונה לאורך כל שעות היממה ואין כל משמעות לדחיסת חלבון משמעותית בנקודת זמן אחת. שכן, הגוף יכול לעבד כמות מוגבלת בכל זמן נתון, ללא קשר לזמן המאמץ, את היתרה יהפוך לשומן. בנוסף, מרבית אבקות החלבון בשוק הן עתירות פחמימות ושומן, ויהפכו כל רץ שצורך אותן בקביעות ליותר שמנמן מאשר יותר שרירי.

  6. אוכלים ארוחה מפצה

    ריצה של 10 ק"מ בזמן של שעה תשרוף בין 600–700 קלוריות משהו כמו חצי ארוחה יפה, או 2 פרוסות עוגה עשירה. אם המטרה היא לרדת במשקל, יש לאכול נורמלי כמו אדם רזה והריצה היא שתשיג את הירידה במשקל לאורך זמן. כאשר הרץ אוכל יותר מאדם רגיל, וגם אם הוא מתמיד באימון אירובי יומי עדיין יעלה במשקל.

  7. לא שותים מספיק לפני

    לא רק בכדי למנוע התייבשות, הגעה לרוויה של נוזלים בגוף חשובה גם לסחוסים. הסחוסים בגוף הם כמו ספוג. אם הם יבשים יש להם נטייה להיקרע יותר בקלות, כמו ספוג יבש לעומת ספוג מלא במים. רצוי לצאת לריצה כאשר השתן הוא שקוף, דבר המעיד על משק נוזלים תקין.

  8. עושים חימום לפני הריצה

    אם הרץ אינו מתחרה לאולימפיאדה או עולה הפודיום בכל תחרות מקומית, רצוי ובריא יותר לרוץ את הקילומטר או שניים הראשונים כחימום. בכלל יש הטוענים כי עדיף לרוץ את כל הריצה בדופק של בין 60% – 80%, רק אז אפשר גם לרוץ וגם ליהנות, ובשביל מה לסבול כל הדרך?

  9. רצים עם מד דופק

    אם רצים בקביעות במסלול קבוע מספר קבוע של פעמים בשבוע, בקצב קבוע, מיותר לשאת את הרצועה החונקת על החזה. פלוס מינוס אם זאת השגרה, הרי שאתם כבר מרגישים ויודעים מה הדופק שלכם. יש לזכור כי יש ימים שקשה יותר לרוץ ויש ימים שקל יותר לרוץ וזה טבעי.

  10. רצים יום אחרי יום

    גם אם קבעתם לרוץ כ-3 פעמים בשבוע, יום כן ויום לא ופספסתם יום, רצוי לא לרוץ יום אחרי יום. הגוף דורש למעלה מ-24 שעות על מנת להשתקם ולבנות את עצמו מחדש אחרי ריצה. ריצה יום אחרי יום תעצור את תהליך בניית הגוף, תטיל עומס מיותר ובשילוב עם עייפות השרירים עלולה לגרום לפציעות עומס.

יש עוד דברים מוזרים שאנשים עושים בריצת 10 ק"מ? כתבו לנו עליהם כאן בתגובות.


 עדיין לא חברים של שוונג בפייסבוק? הצטרפו עכשיו וקבלו את כל התכנים הכי מעניינים



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתיבת תגובה

  • אמיר הגיב:

    הריצה במקום ברמזור אינה רק כדי לשמור על החום (אפשר בהחלט לקבל את הטיעון שרוב הזמן חם פה גם כך וזה מיותר) אלא גם כדי להישאר בקצב. במיוחד לרץ חובב, אחרי עמידה של 30 שניות עד דקה במקום קשה להיכנס לזרה לקצב שלפני העמידה. יש כאן אלמנט פסיכולוגי לא קטן.
    חוץ מזה, הערה כללית: סגנון הכתבה מאוד מתנשא. כמעט את כל הנאמר אפשר לכתוב בצורה אחרת.

    1. נמרוד הגיב:

      בהחלט הכותב סובל מתסמונת קלה של "עף על עצמו".

  • רועי הגיב:

    הנה עוד כמה:
    – רצים שעושים פיניש 200 מטר לסיום הריצה, בכל אימון
    – אלה שרצים 10 ק"מ עם חגורת שתיה
    – אלה שרצים ריצת קצב בטיילת דדו בסלאלום ביום שישי לפנות ערב, כשהכי צפוף שם
    – רצים שחושבים שריצה בקצב דיבור משמעו שהם צריכים לדבר כל הזמן
    – רצים שמבזבזים לי את החמצן
    – אנשים באופן כללי (אני קצת עצבני בימים האחרונים ואני אפילו לא פצוע)

  • מישהי הגיב:

    דווקא הריצה יום אחרי יום לא טיפשית. במיוחד אם אתה רץ ריצות קבועות ולא מתאמצות.

    1. אבג הגיב:

      נכון!

  • ירון הגיב:

    כמו שציינו בפירוט ובחוכמה, ריצה במקום לא נועדה רק כדי לשמור על חום או להימנע מהתכווצויות שרירים, אלא בעלת חשיבות מנטאלית לא מבוטלת לרץ. אם חשיבות זו לא ידועה לכותב כתבה זו נראה שהטענה לפיה, המדובר ב-"רץ מתחיל, שלמד לרוץ מסרטים הוליוודים", צריכה להיות פונית כלפי כותב הכתבה.
    בנוסף, סגנון הכתבה בהחלט מתנשא ואינו מתאים לאתר מכובד, מקצועי ומוערך זה.

  • קרן שלום הגיב:

    נראה לי שהכתבה נכתבה עם קצת חוש הומור וכל המגיבים קצת פספסו את זה, אולי לא במקרה רוב המגיבים הם גברים ישראלים עצבניים (אחד המגיבים העיד על עצמו). אז במקום להתרגש ולקמט את עור הפנים שלכם, תהנו מהכתוב ומהציניות שבה ותמשיכו הלאה. בריצה.
    כן, גם התגובה הזו יש בה חיוך ומי שחושב שמתנשאים עליו – שיבדוק מה גורם לו לחוש כך. יאללה צאו מהטסטוסטרון שלכם. קרן

    1. הרץ הזמר הגיב:

      מי שכותבת "אור הפנים"… אולי מוטב לה לא לכתוב.
      מסכים עם יתר התגובות:
      א. הכתבה נכתבה באופן מתנשא
      ב. היא מכילה אי-דיוקים והכללות
      ג.היא מסבירה בעיקר מה לא לעשות, מוטב היה לו היתה עוסקת במה כן (איזה אוכל כדאי לאכול אחרי, אילו מתיחות כדאי לבצע אחרי, וכו')

  • תמר הגיב:

    אמיר המגיב הראשון הגיב בדיוק! אני לא עוצרת ברמזור כי זה מקל עליי לחדש דופק, אני לא מתחילה ולא ממש חובבנית ועדיין לא עוצרת ברמזור
    האדום הוא לא בשבילי
    עודף בטחון של הכותב-בעכריו

  • גדעון הגיב:

    אמיר כל כך צודק, נראה שהכותב סובל מעודף ביטחון עצמי

    1. רועי הגיב:

      כתבה נחמדה והכותב בכלל לא מתנשא אלא רוצה לשמור על קלילות בכתיבה שלו.. לכל מי שזה נראה מתנשא אז אולי הוא בעצם מתנשא.. ?
      קחו את הדברים באיזי ובחיוך?

  • מתוקילה הגיב:

    הנאמר נכתב בצורה מתנשאת (גם אם הכוונה הייתה אחרת).
    שימוש בתיאורים כמו "ריצה במקום היא מגוחכת" הוא מיותר לחלוטין.
    מה שמגוחך כאן הוא סגנון הכתיבה.
    לא מתאים ולא מכובד.

  • אורי הגיב:

    כתבה מיותרת ואף מסוכנת!
    אדם שלא רץ בתכיפות וחושב שהכתוב באתר זה הינו מטעם מומחים עלול לעקוב אחר העצות ולא להקשיב לגופו. הוא לא יעצור לשתות גם כאשר הוא מרגיש כך כדי לא "להסתיר מנוחה". אין פסול במנוחה קצרה אם האדם מרגיש צורך בכך ובוודאי שלא הפסקת שתיה גם אם מדובר במקצה "קצר" (שלאחדים יכול להיראות כמו נצח) של עשרה ק"מ. ההפסקה יכולה להציל חיים.

    1. גיורא הגיב:

      מסכים עם כל מילה! ההקשבה לגוף חשובה מאין כמוה ואם הרץ צמא או חש בצורך לנוח או באי נוחות כלשהי- עליו לנהוג בהתאם ולא על פי "כללי אצבע" כאלה ואחרים. ואין בכלל ספק שהכתבה נכתבה בטון מתנשא.

  • ליאורה הגיב:

    לא מסכימה עם חלק גדול ממה שנכתב כאן, גם אם זה בקלילות… לרוץ עם מים זה מאד אינדוודואלי תלוי מזג אוויר ותוואי. לריצת שטח עליות 10 ק"מ ביום חם עדיף לקחת מים. ב'הר ועמק' ריצת 12 ק"מ בסך הכל, הייתי זקוה למים. לגבי תדירות – לרוץ יום אחרי יום, רצוי מאד אם מתאמנים לריצות ארוכות, אם כי כדאי באמת להמנע מאימונים עצימים רציפים. גם מד דופק – אם הריצות לא מונטוניות בהחלט יכול לתת אינדקציות לתחושה ולסייע בהגברת הקצב.

  • אתלט זמני הגיב:

    אכן כתבה טובה ומלמדת, אם כי הפתיח בעייתי משהו.
    "ריצה במקום היא מגוחכת ומעידה שהרץ הוא מתחיל, למד לרוץ מסרטים הוליוודים . . ."
    קודם כל הראש שלך מגוחך.
    שנית זה לא מעיד על כלום, כי אני רץ המון שנים ובאופן טבעי זה לא מסתדר לרוץ
    ואז פתאום לעצור בגלל רמזור, ואז שוב לרוץ . . .!!!
    ההיגיון הבריא אומר שאין כל רע לבלרוץ במקום עד שהרמזור יתחלף!
    מה מגוחך בזה!!!???
    ברגע שאתה עוצר מומנטום מסויים של מהירות יש קצת קושי "בלהתניע" לאחר עצירה,
    כל אתלט מרגיש ויודע זאת, חוץ מהגאון התורן.
    הוליווד! נו עוד אחד שחי בסרט

  • עופר הגיב:

    אם זו בדיחה – היא לא מצחיקה ומטעה רצים חסרי נסיון.
    אם הכתבה אמורה להיות רצינית – הרי שהרבה מההמלצות כאן עומדות בסתירה לידע הקיים (למשל Lore of running / Noaks).
    אולי עדיף לאתר שמכבד את עצמו להוריד את הכתבה.

  • אבי הגיב:

    כבר יצאו מספר מחקרים על כך ששתייה בזמן אימון משפרת את היכולת.
    וזה לא 'רק' עשר קילומטר. לראייה יש את כל שמתאים שמתמוטטים מהתייבשות בתחרויות בגלל של חשבו לקחת שלוק מים.

  • נטלי הגיב:

    מגיבים בינוניים וחסרי חוש הומור…

  • יניב הגיב:

    אני אגיב רק על נושא השתיה כי היתר כבר הועלה פה. אנחנו סופגים נוזלים לאט ומבזבזים אותם מהר. אם תעמיס עצמך במים ותצא לרוץ. תקבל בעיקר בטן מלאה במים ועצירות פיפי. לעומת זאת שתיית כמויות קטנות של מים בתדירות גבוהה. כלומר מתי שבא לך, סופגת מים הרבה יותר טוב וטיבעי. לכן המציאו את מנשאי המים המאפשרים שתיה ספונטנית. בקיץ אני רץ כל מרחק עם מים עלי. בחורף מעל 5 קילומטר. זה מונע ממני להיות בחוסר בשעות שאחרי הריצה. גם אם שורדים את הריצה ללא שתיה זה לא אומר שמצב הנוזלים בגוף סביר. אגב רמזורים, מי שרץ מרחקים ארוכים ומכיר את הכאב הפיזי הנורא ברגליים שמופיע בסוף הריצה בשל המעבר מריצה להליכה, לא ימהר לעצור ברמזור. אני לא חושד בכותב שהוא מכיר את זה…

    1. אחת העם הגיב:

      יניב אתה ממש צודק!
      אני גם שומרת על התנועה ברמזורים, כי הרבה פעמים בסיום ריצה ארוכה נתפסים השרירים, והמשך התנועה מונעת את זה! אגב, גם מבחינת מתיחות לפני – הכותב טועה, זה נכון שיש מתיחות מיותרות – אבל תרגילי מוביליטי – כאלה שמסייעים להזרים דם למפרקים, בהחלט מפחיתים סיכוי לפציעה, או סתם לכאבים שמופיעים בתחילת הריצה, ואז נעלמים…

      1. אריאלה הגיב:

        אתה צודק לגמרי לגבי השתיה. אני תמיד נושאת איתי מים בזמן ריצה ושותה בלגימות קטנות מדי פעם. ולא, אני ממש לא עוצרת לשתות!

    2. תמי הגיב:

      הדבר היחיד שבגללו אני סוחבת מים . זה להרטיב את הראש

  • רונית הגיב:

    למה ריצה במקום מגוחכת? אם מפסיקים יוצאים מהשוונג ואז יותר קשה להתחיל מחדש. כשרצים בעיר הרבה פעמים יש יותר מרמזור אחד ועוד שלל עיכובים כמו מדרכה שחוצים וכו'. אז מה? נעצור כל רגע? זה הרבה יותר מגוחך

  • אריאלה הגיב:

    איזה קשקוש לגבי שתיית המים!!
    אני רצה כבר יותר מ 15 שנה (10-15 ק"מ בכל אימון ריצה) ותמיד אבל תמיד עם מים (חגורת בקבוקונים לדוגמא).
    אם אני לא שותה תוך כדי ריצה, אני פשוט מתעלפת. פשוט מאד! כך אני…
    איזה הכללות מטופשות

  • חייים הגיב:

    אני מסכים עם המגיבים האחרים, בעיקר בהתייחס לניסוח המתנשא. באופן אישי, אני מוצא שעצירה ברמזור ללא תנועה כואבת ושתיה חשובה למניעת כאבי ראש אח"כ.

  • יהושוע הגיב:

    1.מים – שלוקים קטנים להרטבת הגרון המיובש, במיוחד אם שותים קפה לפני
    2. תנועה סטטית – כל אחד לפי מה שמרגיש לו נכון, סעיף מיותר
    3. חלבון – שותים בעיקר לפני – כדי לא לשרוף מסת שריר במהמלך ריצה במידה ונגמרו מאגרי הגליקוגן.
    יש לך עוד הרבה מה ללמוד

    1. אורן הגיב:

      2 טעויות בכתבה:
      1. עצירה במקום משחררת חומצות חלב, מה שבסיום מקשה על התחלת הריצה לאחר עצירה.
      2. עודף חלבון לא בהכרח הופך לשומן. יש כל. כך הרבה גורמים נוספים לתהליכים שמתבצעים בכבד. דווקא הסבירות שעודף חלבון יהפוך לשומן היא הנמוכה ביותר.

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"נשמו פנימה את העוצמות, נשמו החוצה את החולשות", איימי קראג (הייסטינגס), מרתונסיטית אולימפית..


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג