מאת:טלילה ליבשיץ עדנה בוקשטיין

השנה היא כידוע שנת שמיטה. העצים נחים, אולם העוסקים בפעילות גופנית וספורט פעילים לעד. ביערות ובפארקים הקהילתיים של קק"ל פותחו בסיוע ובשיתוף החברה למתנ"סים והאיגוד הקרדיולוגי בישראל, שבילי הליכה לאורח חיים בריא.

בפארק הולנד באילת, ביער מיתר, כוכב יאיר, ראש העין, "ראש ציפור" ובסטף שבהרי ירושלים מסומנים שבילי הליכה. מסלולים נוספים נמצאים בשלבי תכנון ופיתוח בכל רחבי הארץ.
בנוף החמוקים של ניצנה, פותח לאחרונה מסלול "ללכת בשביל הבריאות" המשרת את הקהילה של הכפר החינוכי, הבסיס הצבאי שעל גבול מצרים ואת תושבי הישובים כמהין, קדש ברנע ועזוז, אורחי הצימרים שבישובים ומטיילים מזדמנים.

המסלול דו כווני לאורך 4 ק"מ, משמש את ההולכים, הרצים ורוכבי האופניים מחורשת השלום הסמוכה לקהילה החינוכית התיישבותית בניצנה עבור דרך חלקות מחקר של החקלאות מודרנית ועד לחווה חקלאית מהתקופה הביזנטית. לאורך הדרך מתוודעים ההולכים לצומח הטבעי באמצעות שילוט בוטני המתאר את הצמח, הופעתו במקרא, אגדות ושימושים במסורת יושבי המדבר.

חורשת השלום, בסמוך לגבול המערבי עם מצרים, ניטעה בחלקה בידי ראשי העם ומנהיגיו. העצים מושקים במים מליחים הנשאבים מעומק של עד 700 מטרים מתחת לפני האדמה. מליחות המים היא כ -2000 מיליגרם כלורידים לליטר, פי 10 ממי השתיה של המוביל הארצי. החממות שנושאות את שמו של רב אלוף רפאל איתן, הוקמו עת כיהן רפול כשר חקלאות, למטרות חינוך ומחקר תוך הדגמת ניסויים בגידולים מדבריים ובמים מליחים.
אחד מהגידולים היחודיים לכאן, ירק בשם סליקורניה הגדל בטבע במלחות. הסליקורניה אוקלם ותורבת למטרות גידול מסחרי לפרנסת חקלאי הנגב המייצאים למערב את הירק, מעדן הדומה בטעמו לאספרגוס.
לאורך המסלול נחלוף על פני שפעת שיחי מדבר. אטד, מלוח, זוגן, רתם ומתנן ואם יתמזל מזלנו נזכה לפגוש שועל, חנקן או חוברה או לפחות נראה את עקבות צעדיהם.

אחרי הליכה של כשני ק"מ נגיע אל ערוץ גדור אבן, זו חוות מי נגר מהתקופה הביזנטית.
קרן קימת לישראל יחד עם רשות העתיקות והקהילה בניצנה החלו בשיקום החווה, אחת מרבות שהפעילו חקלאי הנגב בתקופה הביזנטית. תושביו הקדומים של האזור הגיעו לכאן מטעמי מסחר וצבא. בהמשך החלו לעסוק בחקלאות, במקום בו כמות המשקעים השנתית הממוצעת אינה עולה על 100 מ"מ.
הצלחת החקלאים הקדמונים, באה הודות לפיתוח ידע ומיומנות באמצעים לאיסוף מי נגר וסחף מהמדרונות ואגירתם בחלקות העיבוד שבעמקים.
בשנים האחרונות ניטעו על גבי טרסות האבן עצי בוסתן: רימון, תאנה, זית, חרוב וגפן. מי הנגר נאספים כל חורף מן המדרונות הסמוכים אל הערוץ בו נטועים העצים ואלה מניבים את פריים כמו לפני שנות אלף.

להולכים המבקשים לחוות מסלול נוסף, סומן מסלול שאורכו 2.5 ק"מ לאורך "נתיב שלום", עבודת פיסול סביבתי של האמן דני קרוון. עבודת האמנות מורכבת ממאה עמודים עגולים. על כל עמוד חרוטה המלה "שלום" במאה שפות אשר רבים מהדוברים בהן עברו לאורך ההיסטוריה במעבר ניצנה. המסלול מסתיים סמוך למסוף הגבול הישראלי – מצרי ועובר בצלה של חורשת הנשיאים המושקת במים מליחים. עצי החורשה ניטעו בידי ראשי העם ומנהיגיו וגם השגריר לשעבר של מצרים בישראל, מר מוחמד בסיוני התכבד כאן בנטיעת עץ.
חוויה קסומה לפגוש בעדר הצבאים המקומי, המחלק זמנו בין חורשת הנשיאים לחוות מי הנגר מהתקופה הביזנטית, שם הוא ניזון בימים אלה מפירות הרימון והתאנה.

להולכים מומלץ לבקר באוסף ארכיאולוגי של ממצאים מתל ניצנה כולל מצגת על עברה של העיר והחווה החקלאית . תאום מראש בטלפונים:
08-6561435, 08-6561441.

כיצד מגיעים:

נוסעים בכביש 40 וחולפים על פני העיר באר שבע לכוון צומת טללים (נסיעה של 30 ק"מ). בצומת טללים פונים מערבה לכביש 211 לכוון ניצנה (כ – 34 ק"מ נסיעה נוספים). בצומת ניצנה (לאחר צומת קציעות) פונים שמאלה (דרומה). משמאל חורשת השלום ותחילתו של המסלול המסומן.

"לכו והיו שמחים, לכו והיו בריאים. הדרך הטובה ביותר להאריך ימים היא ללכת בקביעות מתוך מטרה" (צ'רלס דיקנס).

"הליכה היא פעילות גופנית מתונה המפעילה את הגוף בתנועה מאוזנת והרמונית ומשפיעה לטובה על מערכות הגוף והנפש."
ההליכה מיטיבה עם כל היבטי הבריאות הגופנית, הנפשית, הקוגניטיבית, החברתית והסביבתית.

ההליכה היא פעילות מוטורית פשוטה וטבעית, שאינה מצריכה שימוש במתקני ספורט מיוחדים ומתאימה לכל קבוצות האוכלוסייה ולבני גילים שונים. אפשר ללכת בכל זמן ובכל מקום ולשלב את ההליכה בשגרת היום-יום.

יש הבוחרים ללכת ביחידות ויש המעדיפים ללכת בחברותה. להליכה בחברה יש יתרונות רבים, וכל אחד יכול לנצל את זמן ההליכה למטרותיו. אפשר ללכת עם בן בת-זוג, בני משפחה ילדים או חברים וליהנות מזמן איכות לחיזוק הקשר הבין-אישי. אפשר ללכת בקבוצה קבועה, המגבירה את המוטיבציה ואת תחושת המחויבות להתמיד בפעילות.

מסלול "ללכת בשביל הבריאות" בניצנה מאפשר הליכה שניתן לחוש לאורכה תחושת עצמאות, הרפתקנות, זמן למחשבה, להתרגעות ולהתנתקות.

שוחרי הליכה בארץ הולכים באזור מגוריהם כחלק משגרת החיים הפעילה שלהם. אנשים רבים משתמשים בהליכה גם בדרכי היער הקהילתי ובשוליו.
תרומת השבילים מתבטאת גם בערכים אקולוגיים. ההולכים קשובים יותר לסביבתם וערים למפגעים. ההליכה ידידותית להולכים ולסביבה.

הקרן הקימת בחרה לפתח שבילי הליכה ביערות קהילתיים-אורבאניים, הנמצאים בסמיכות לישוב, כדי לאפשר למעוניינים בכך ללכת ברצף מהישוב למקום שקט יחסית, בנוף פתוח וירוק, באוויר צח ובקרבת מקום המגורים.
למסלולי הליכה ביערות עוצב סמל ייחודי לקק"ל – 'ללכת בשביל הבריאות'. בכניסה לשביל ובסיומו מוצב שלט ועליו הוראות כגון הליכה מתונה תחילה; שחרור ומתיחה בסיום; טיפים להליכה ומפת המסלול עם מרחקים וזמני הליכה משוערים.

"להדרים להחכים ולהיות בריאים", כמאתיים משתתפים, חיילים מלשכת הגיוס באר שבע, חניכי ניצנה ושוחרי הליכה נוספים, חגגו את ט"ו בשבט במהלך חניכת מסלול "ללכת בשביל הבריאות" מהקהילה החינוכית בניצנה אל חוות מי הנגר המשוחזרת.
להולכים בשביל הוכנו מטעמים מתוצרת המקום וסדנאות שיאצו. נערכו הרצאות מפי פרופ' יעקב הנקין מהאיגוד הקרדיולוגי על עבודת הלב ומפי עדנה בוקשטיין מהחברה למתנ"סים על הליכה כדרך חיים, טלילה ליבשיץ ממחלקת קהילה ויער מרחב דרום קק"ל על מסלולי הליכה של קק"ל. בהסרת הלוט נטלו חלק מר לובה אליאב, מייסד ניצנה ושותף לתכני השביל, מר אברהם דובדבני, מר עמי אוליאל, מר שמוליק ריפמן ודר' רון בלוטין מנהל המחלקה לספורט ואורח חיים בריא בחברה למתנס"ים.

מקורות:



"ללכת בשביל הבריאות" בנוף החמוקים של ניצנה

טלילה ליבשיץ – מחלקת קהילה ויער מרחב דרום קק"ל