יאיר קרני מבקש: "השקיעו בספורט ובספורטאים!"

אלוף ישראל לשעבר בריצה התמוגג מהספורטאים הישראלים במשחקים האולימפיים של טוקיו, אבל הוא קורא לממשלה לסייע להם בכל דרך
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp

צפיתי בטלוויזיה, בקבלת הפנים ללינוי אשרם כשנחתה בשדה התעופה בישראל, ככה צריך לקבל פני מלכה אמיתית! צפיתי גם בתחרות ובתרגילים שביצעה והתרגשתי כמו כולם כשהכריזו על זכייתה במדליית הזהב. זה היה מיצוי התרוממות הרוח של העם היושב בציון בעקבות הישגים אולימפיים חסרי תקדים.

מכאן אני יוצא בקריאה לשלטונות: השקיעו בספורט ובספורטאים! אל תנכו מיסים מכספי התגמול הניתנים לספורטאי ההישג. זו איננה עבודה – זה ספורט ייצוגי, שמייצג את המדינה ומביא כבוד לכל אזרחי המדינה. זו מלגת-מחיה, שאמורה לכסות את הוצאות המחיה, המגורים, תשלום למאמנים אישיים, נסיעות לאימונים, לביגוד ולציוד ספורט ולעתים רבות גם החזר הוצאות להורים על שנים רבות שתמכו והוציאו כסף רב על הכשרת ילדיהם. בנוסף, חלפו במוחי מספר הערות לגבי ענפי הספורט.

 ג'ודו 

נבחרת הג'ודו יצאה מהבור בזינוק ענק הישר להישג ענק! הפריע לי שעד שהנבחרת חזרה ארצה – לא ראינו מספיק את המאמנים אורן סמדג'ה ושני הרשקו. כשאורן ויעל זכו במדליות האולימפיות שלהם בברצלונה – הייתי מאד מחובר לג'ודו, הרבה יותר מאשר כיום.

באותה תקופה – הקרבות היו מלאים במלחמות ובתרגילים, בהפלות ובקרבות קרקע ארוכים, תפיסות ובריחים, וחניקות – מכל הבא ליד. כיום, הפך הג'ודו בעיקר ל-90% קרב על אחיזת דש הבגד של היריב ורק 10% קרבות אמיתיים. נעלם הג'ודו הקלאסי. הג'ודו צריך להשתנות. בנוסף – עם הארכת משך זמן "ניקוד הזהב" – עד להכרעה בתרגיל כלשהו – הפכו הקרבות ליותר אירוביים. בנוסף להתמקדות בכוח ובטכניקה, צריך לשנות את הרכב האימונים ליותר אירוביים. השינוי הזה לא בוצע.

 אתלטיקה 

גם עם רוגל נחום, שבזמן די קצר הביא את חנה מיננקו, אחרי פציעה לגמר אולימפי, לא נשמע ראיון. לולא מולי אפשטיין, שהזכיר אותו מספר פעמים בשידור התחרות וציין את מעורבותו והשפעתו על היכולות של חנה בתחרות – איש לא היה שומע ויודע על כך. בשום ערוץ בטלוויזיה לא טרחו לראיין אותו ולהביא אותו אל קידמת הבמה ליד ומאחורי חנה. כל הכבוד לרוגל וכל הכבוד לחנה.

צריך למצוא דרך לסייע לספורטאים המקצוענים | צילום: shutterstock

לצערי, את זה, אינני יכול להגיד על לונה צ'מטאי בריצת המרתון: בשלוש תחרויות המרתון האחרונות בהן השתתפה, הריצות נגמרו לא בטוב. כל הריצות היו בחום: הראשונה, במרתון בריו, לונה הפסיקה את הריצה בגלל גודש חלב. בפעם השנייה בדוחא גם שם היה המרתון בחום והיא הפסיקה את הריצה בשל כך. ועכשיו בטוקיו – שוב היה חם, והיא כמעט הפסיקה את הריצה בגלל כאבי מחזור כפי שציינה לאחר מכן. בסוף, היא סיימה את התחרות בריצה איטית – העיקר לסיים – וכל הכבוד לה על כך.

אבל, הבעיה שונה לחלוטין: לונה לדעתי לא מתאימה לריצה ארוכה כמו מרתון בחום ואת זה ניתן לאבחן במבחן שנקרא "אי סבילות לחום". הבדיקה מתבצעת במעבדה ואפשר לבצע את הבדיקה במרפאת ספורט ויש למצב הזה פתרונות. אם המבחן התבצע – או שלא ניתנו פתרונות או שהפתרונות לא בוצעו כהלכה; ואם לא התבצע המבחן – אז זו טעות. עצתי ללונה צ'מטאי-סלפטר היא להתרכז בריצות ל-10 ק"מ, ואם להתחרות במרתונים – אז במרתונים קרירים, והעיקר הוא – להתאושש!!

 התעמלות קרקע 

מארטיום דולגופיאט, היו ציפיות לרשת את אלכס שטילוב, ואכן, הוא לא אכזב ועמד בציפיות בכבוד רב ולשמחת כולנו.

 טקוונדו 

אבישג סמברג היתה ספורטאית כמעט אנונימית, הגיעה מאליפות אירופה עם מדלית זהב, אבל בכל קנה מידה, איש לא ציפה ממנה לפודיום בטוקיו ולהפתעת כולנו – עלתה עליו וייצגה אותנו בכבוד רב.

 התעמלות אמנותית 

מאד הרשימה אותי היכולת של לינוי אשרם לקום מהקרשים אחרי "בריחת" החישוק בסוף התרגיל במוקדמות, ועוד יותר – אחרי נפילת הסרט בגמר. התאוששות כזו מראה על חוסן נפשי ועל הכנה נפשית מעולה.

לעומת זאת, הגיע הזמן להיפרד לשלום מהמאמנת של קבוצת ההתעמלות האמנותית, בעיקר לאור אי הצלחתה ביחסי אנוש, ולאור התייחסותה הלא מקצועית לנושא תזונת המתעמלות. לפני שנים רבות כשעבדתי במכון וינגייט, היא הייתה בראשית דרכה עם קבוצת ההתעמלות האמנותית. במו עיני ראיתי אותה מורידה אוכל מצלחות של המתעמלות.

בנוסף, לפני המשחקים האולימפיים נפוצו שמועות על ניסיונות שלה להשפיע על שופטות בינלאומיות על תוצאות שיפוט עתידיות של לינוי אשרם. אי אפשר לדעת מה האמת – משום שהנושא הושתק מיד. אבל, אם קיימות שמועות כאלה – חובה על משרד התרבות והספורט לחקור אותן ולפרסם את תוצאות החקירה: שם המשחק הוא שקיפות! הגיע הזמן לאפשר למאמנות חדשות, טריות ומנוסות לא פחות – לעלות על במת אימון הנבחרת.

ברגע האחרון: כבוד גדול גם ליונתן קפילטולניק על הישגו המדהים באליפות העולם בקפיצה לגובה עד גיל 20, שם זכה בזהב! ברכות חמות לו ולמאמנו אנטולי שפרן.

לסיכום, כל הכבוד לספורטאים שעמלו קשות והגיעו להישגים מצוינים אחרי שנה קשה של שמירה על הגחלת בצל הקורונה. וכל הכבוד לרן ומולי על המקצועיות בשידורי תחרויות האתלטיקה.


יאיר קרני | מאמן ריצה, תזונאי, BSC בתזונה, M. Med במדעי הרפואה ואלוף ישראל לשעבר בריצת מרתון. יועץ, מרצה ומפעיל קבוצות להרזיה, וסדנאות לבריאות בגמלאות




אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתיבת תגובה

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"זה קשה להתאמן למרתון, אבל אפילו יותר קשה לא להיות מסוגל להתאמן למרתון", ארון דגלאס טרימבל


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג