אגרסיה היא התנהגות מכוונת שנועדה לפגוע או להזיק למישהו אחר. באופן אינטואיטיבי אנו נוטים לראות באדם אגרסיבי, אדם תוקפני, משפיל, מתפרץ שאינו מתחשב באחרים או בגבולותיהם. פסיכולוגית הספורט מיכל יערון מסבירה על התופעה
מאת:מיכל יערון
בספורט מבחינים פעמים רבות בין אגרסיה "חיובית" (במסגרת הכללים המאוד קבועים וברורים של המשחק הספורטיבי) ל"שלילית" (כזו החורגת מן הכללים). חשוב להבין שעצם השימוש במושג אגרסיה מעורר מיד טווח שלם של רגשות ועצם ההבחנה היא לעיתים סובייקטיבית כאשר צופים יכולים שלא להסכים ביניהם על עד כמה פעולה מסוימת היא חיובית או שלילית.
יש מקום לגישה אחרת / צילום: Bret "The Threat" Newton
העמדה והדרישה הבסיסית בספורט היא כבוד ליריב, בין אם מדובר בחברי קבוצתו של הספורטאי ובין אם מדובר ביריב שיכול לנצח או להפסיד במשחק, הרוח הספורטיבית מחייבת כבוד הדדי. בענפי ספורט מסוימים קיימת אגרסיביות שהיא חלק מהמשחק עצמו. למשל בענפים כמו כדוריד, כדורסל או כדורגל עבירה בהתאם לכללים, או עבירה ספורטיבית (בניגוד לעבירה לא ספורטיבית) יכולה להיות חלק מטקטיקת המשחק. בענפים אחרים האגרסיביות היא המשחק עצמו. כך, באומנויות לחימה כמו ג'ודו קראטה או טקוונדו. אולם, בכל המקרים התוקפנות מבוטאת במסגרת הכללים הקבועים: עבירה על הכללים תגרור סנקציות על ידי שופט או על ידי המתחרה היריב, למשל הרחקה מהמשחק.
על ספורטאים רבים מופעל לחץ "להיות אגרסיביים" מבלי שמובהרות להם המשמעות והכוונה. המילה אגרסיביות הפכה להיות מילה שגורה בז'רגון הספורטיבי. לא משנה אם מדובר על ג'ודוקא, שחקן טניס או רוכב אופניים אנו יכולים לשמוע מאמנים, חברים ובני משפחה דורשים מהספורטאי להיות אגרסיבי או לחילופין הספוטראי מוצא עצמו "מואשם" ברכות יתר. במידה ומדובר בדרישה שאינה ברורה מספיק או שמתנגשת עם עולם הערכים הבסיסי של הספורטאי עלולה דרישה כזו לגרום יותר נזק מאשר תועלת. הקונפליקט שנוצר אצלם עקב הפער בין תפיסתם את עקרונות הספורט ודרך הביטוי הפנימית שלהם, לבין הלחץ הנוצר עליהם פוגעים ביכולת שלהם להצליח ומורידים את ביצועיהם לרמה נמוכה יותר.
נראה שלעיתים קרובות מדי המילה "אגרסיביות" משמשת תחליף לנחרצות ונחישות. אנו רוצים להעביר לספורטאים מסר: אם אתה רוצה להשיג משהו אתה צריך לנהוג באופן נחרץ וברור. אל תוותר ואם אתה צריך להגיע עם הכדור אל תוך הרחבה ואפילו עד לסל עצמו, תעשה את הדרך כולה עד הסוף ותדאג שהמטרה שהצבת לעצמך תתממש.
אגרסיביות ודאי אינה הדרך היחידה להשגת מטרות אלו. האין נחישות והתמדה, חריצות ונחרצות יכולות לשמש כלים לא פחות ואפילו יותר נכונים להשגת המטרה הסופית, ממימוש עצמי? חשוב להבין שגם אם הניצחון נראה חזות הכל, זה לא בהכרח כך, ויותר מכך לא לכל ספורטאי מתאים להיות אגרסיבי ולא לכולם אגרסיביות עוזרת. על מנת לאפשר לספורטאי להצליח חייבים לאפשר מקום גם לגישות אחרות!
————————————————————————————————————-
מיכל יערון – פסיכולוגית ספורט – 'לעוף'
