מאת:יאיר בן עמי
הטרגדיה של העונה או המאורע שישפיע על הדבוקה בראיה היסטורית
מותו אל אנדריי קביליב
בקטע השני של מרוץ הקטעים היוקרתי פריס ניס, בתאריך 11 במרץ 2003, התרסק אנדריי קביליב. בבוקר שלמחרת יצאה הבשורה הטראגית. אנדריי קביליב נפטר.
חברו, אלכסנדר וינוקורוב ניצח במרוץ והקדיש את הניצחון לקביליב.
מותו של קביליב היה השלב האחרון בהליך חקיקת התקנה המחייבת, גם, את רוכבי הדבוקה המקוצוענים, לחבוש קסדה במהלך מרוצי הכביש. ההקלה היחידה שיש לרוכבי הדבוקה המובילה של ענף הספורט מספר 2 בעולם, הוא האפשרות להסיר את הקסדה בעלייה, בתנאי שזו מובילה אל קו הסיום של המרוץ.
לפני שנים רבות ניסתה ההתאחדות העולמית להחיל את התקנה של חבישת קסדה במרוצי האופניים של המקצוענים.
תגובת רוכבי הדבוקה הייתה שביתה.
שנים מאוחר יותר ומספר רוכבים שנהרגו כתוצאה מהתרסקות במהלך מרוצים, בניהם חברו של לאנס ארמסטרונג לקבוצת מוטורולה, קאזרטלי, בטור דה פראנס של 1994, לא הצליחו להחיל את החוק כפי שמותו של קביליב הצליח.
בכל פעם שאראה את הרוכבים הטובים בעולם חובשים קסדה במרוצים אדע כי רק מותו של קביליב הביא לשינוי לאחר למעלה ממאה שנים בהם רכבו המקצוענים ללא קסדות אלא אם קיבלו מספיק כסף, וגם אז רק במספר קטן מהק"מ של המרוץ, או שהשתכנעו כי זה יהיה מקדם הניצחון שלהם, כבמרוצים נגד השעון.
חוק חבישת הקסדות ראוי שיקרא "חוק קביליב"
הקאמבק של השנה – אולריך (מימין) וכנראה גם של השנה הקרובה
הקאמבק של השנה – יאן אולריך
בקרב אוהדי האופניים בארץ, אולריך משול לשמעון פרס.
רבים רואים בו מפסידן, אך בראיה היסטורית הוא אחד הרוכבים הגדולים של הדבוקה.
יתכן והצלחתו בגיל צעיר הייתה בעוכרו או שהוא הקורבן האולטימטיבי של מעבר ספורטאי העל, שגדלו מעבר למסך הברזל, אל השפע שהציע להם המערב.
בגיל שרובנו מסיימים את השרות הצבאי הוא כבר עמד על הפודיום בשאנז אליזה (1996) ובשנה לאחר מכן (1997) הוא ניצח את הטור-דה פראנס והוא רק בן 23 (מהרוכבים הצעירים שניצחו בטור דה פראנס).
מאז, 1998, ועד עונת 2003, הוא המשיך להיות מרוכבי האופניים הטובים והבולטים בעולם אך לא ניצח בטור דה פראנס. הוא זכה במדליית זהב אולימפית. ניצח באליפויות עולם ובוואלטה אספניה. חמש פעמים עמד, שוב, על הפודיום בשאנז אליזה אך תמיד הקרין, "אני יכול יותר, הרבה יותר".
ההרבה יותר מזה הוא רק ניצחון אחד – בטור דה פראנס.
השנה האחרונה הייתה רבת הקשיים של אולריך. הוא החל את העונה במסיבה פרועה שהקשר היחיד שלה לאופניים היה המקום בו הסתיים מסלול נהיגתו במרצדס ספורט המפוארת שלו. ההמשך היה סילקו מקבוצתו (טלקום) מאז החל לרכב כמקצוען, ומעבר לקבוצת קואסט שלא הייתה טובה מקבוצת כדורגל ישראלית בכל הקשור למוסר תשלומים. חברת האופניים, "ביאנקי" תפסה את מקום הספונסר הראשי רק כדי לאפשר לאולריך להתחרות בטור דה פראנס של 2003 ועם מספר ק"מ, בתחרויות, כשל רוכב ישראלי ממוצע, הוא זינק לטור.
אפילו הוא עצמו הופתע למצוא עצמו במקום השני, בדירוג הכללי, בפיגור של 15 שניות מארמסטרונג המוביל שתמיד עמד מדרגה אחת מעליו בטקס הסיום בשדרות הניצחון בסוף יולי של כל אחת מהשנים הקודמות. העובדה שאולריך הצליח להיות הרוכב שאיים על ארמסטרונג עד לקטע הלפני אחרון ודירוגו במקום השני, בפיגור של דקה אחת ועוד שנייה, בסיום הטור מעידה על יכולתו האדירה ואי מיצוי הפוטנציאל הטמון ברגליים של הרוכב הג'ינג'י המכונה "הקיסר" בגרמניה.
לקראת סיום העונה הפך אולריך לאבא ועבר לחיי משפחה שלפחות בעדותו ירגיעו אותו ויגבירו את המוטיבציה שלו למצות את מלוא יכולתו לדחוף דוושת אופניים.
בעת כתיבת שורות אלו מבלה אולריך במחנה האימונים השלישי שלו לקראת עונת 2004. בשנים קודמות הדיווחים עליו היו קשורים לאיזו חור בחגורה הוא הגיע לקראת מסיבת השנה החדשה בעוד שארמסטרונג תמיד היה כבר באימונים לקראת הטור הבא.
הפעם הדיווחים על ארמסטרונג מעידים על שחקנית קולנוע נחשקת ( סנדרה בולוק ) או זמרת המסרבת להזדקן ( שריל קרואו ). אם זה ימשיך כך הטור הבא יהיה מרתק כקודמיו אך הפעם הדירוג יהיה שונה.
ההבטחה לשנת 2004
שני רוכבים, ירוסלב פופוביץ ואיבאן באסו בקטגוריה בעיתית ובמידה מסוימת מכשילה.
מבין כל רוכבי הדבוקה בחרתי את שני הרוכבים האלו כמי שבסיום העונה הבאה יהיו הרוכבים שהתוצאות שלהם יפתיעו.
ירוסלאב פופוביץ –
האוקראיני סיים את הג'ירו ד'איטליה במקום השלישי בדירוג הכללי הסופי. למרות זאת אף אחד לא ממש הזכיר אותו בסיכומי השנה. מסיבה זו והתוצאות שהשיג במהלך הקריירה הקצרה שלו החלטתי למצוא את הקטגוריה שתעיד על שהוא יביא לנו בעונה הקרובה. מכשלה אפשרית של האוקריאני הצעיר- קבוצתו – לאנדבוקרדאיט-קולנאגו, שספק רב אם תזנק למספיק מרוצי על כדי שפופוביץ יוכל להותיר חותמו. הסיכוי שקבוצתו תוזמן לטור דה פראנס מקביל לסיכוי שקבוצתו של מרקו פאנטני תוזמן.
איבאן באסו
שכבר מספר שנים נושף בעורפם של הטובים ביותר .
ההמלצה שלי היא לשים אליו לב בעיקר בשני הגראנד טורים הראשונים של עונת 2004.
מעברו לקבוצת סי.אס.סי, אותה מנהל מנצח הטור בשנת 1996 ( שסיים את תקופת השלטון של אינדוריאן ) ביארן ריס, מבטיח רבות. באסו היה הרוכב הצעיר הטוב ביותר בטור של 2002 ( החולצה הלבנה ) וסיים במקום ה- 11 בדירוג הכללי הסופי. בטור האחרון, 2003, הוא השתפר ועלה למקום ה- 7 בדירוג הכללי הסופי. כמעט בכל מרוץ של גביע העולם הוא היה מהבולטים.
בשנים האחרונות הוא רכב בקבוצת פאסה בורטולו של אלסנדרו פטאקי ומיקלה ברטולי לא אפשרה לו להיות המוביל עם התמיכה הקבוצתית לה היה ראוי במרוצי הקטעים בהם הוא יכול להיות גם מנצח. בקבוצתו החדשה הוא יזכה לתמיכה אופטימלית ועל כך אפשר להעיד כבר מההתבטאות של ריס שאמר כי לדעתו באסו יהיה הרוכב הבא שיצליח לזכות בדאבל- ניצחון בג'ירו ובטור באותה השנה.
