פציעת שוק בעקבות מאמץ ייתר

Shin Splint נחשבת לפציעה על רקע של עומס יתר (overuse), אשר ידועה בשם המקובל יותר - (medial tibial stress syndrome (MTSS ושכיחה מאוד בקרב אצנים. בין 6% ל- 16% מפציעות הריצה הן מסוג shin splint
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp

Shin Splint נחשבת לפציעה על רקע של עומס יתר (overuse), אשר ידועה בשם המקובל יותר – (medial tibial stress syndrome (MTSS ושכיחה מאוד בקרב אצנים. בין 6% ל- 16% מפציעות הריצה הן מסוג shin splint

מאת:אורן ניסן


כ- 35% עד 45% מכלל הרצים סובלים מפציעות הקשורות לריצה בכל שנה. רצים אשר רצים בטכניקת עקב (Heel strikers) נוגע ברצפה נוטים להיפצע יותר מאלה הרצים עם מרכז כף הרגל((midfoot strikers או קדמת כף הרגל (forefoot strikers), וזאת משום שזו טכניקת ריצה הגורמת לעומס רב יותר על הגפה התחתונה.

הגורמים להופעת הכאב


הכאב של shin splint או MTSS נגרם על ידי פעילויות ספורט
אשר הספורטאי לא מוכן מבחינה פיזית לבצע אותן, וברוב המקרים אינו מודע לכך. הסימפטומים השכיחים ביותר הם כאב בשליש התחתון של השוק בצד הפנימי, הנובע מקצות העצבים הממוקמים ברקמה הפיברוטית המקיפה את העצם שנקראת פריוסטאום (periosteum). כמו כן, השרירים אשר מקיפים את העצם נכנסים לספאזם הגנתי אשר מגביר את הסימפטומים.

הסיבות לפציעה


עומס יתר, מנח ביומכאני לקוי של מפרק הקרסול והכף רגל (היפר-פרונציה), שברי מאמץ, מתיחות שרירים על רקע של עומס, תסמונת הלשכה הקדמית (anterior compartment syndromes) או כיווץ של שרירים סביב השוק והקרסול. עומס יתר זו הסיבה הנפוצה ביותר לפציעה, והיא נגרמת על ידי הרקמות הרכות והקשות אשר נמתחות ומתכווצות בצורה חוזרת וגורמות נזק לרקמה במה שנקרא מיקרו טראומה. ריצה על משטחים לא אחידים, משטחים רכים מדי או קשים מדי, נעליים עם בלימת זעזועים מוגבלת, פעילויות ספורט אשר דורשות ריצה עם האצות ועצירות רבות או עומס אימונים רב מדי. גם הליכות, אופניים ואפילו עמידות ממושכות יכולות לגרום לפציעה זו.


בין 6% ל- 16% מפציעות הריצה הן מסוג shin splint (צילום: U.S. Navy)


ביומכאנית- חולשת שרירים וחוסר שליטה שרירית יכולים לגרום לפציעה. גמישות יתר של רצועות, מנח כף רגל לקוי (קשת שטוחה או גבוהה מדי). Shin splints הוא מעין תמרור אזהרה לשברי מאמץ שיכולים להתפתח או לתסמונת הלשכה הקדמית (ספאזם של שרירי השוק הקדמי), וכמו כן להיות סימפטום משני של מתיחה שרירית או כיווץ שרירי ("שריר תפוס").

סימנים וסימפטומים


כאב בצד קדמי-פנימי של השוק, הממוקם בשליש התחתון.
גוש או רווח המורגש במיקום זה.
הרגשת פריכות הנגרמת מהדלקת שנוצרת.

ישנן 4 דרגות של כאב:
1. במהלך פעילות ספורטיבית.
2. לפני ואחרי האימון, אך לא משפיע על הביצועים.
3. לפני, אחרי ובמהלך האימון.
4. כאב חמור אשר לא מאפשר פעילות ספורטיבית.

בדיקות


בדיקה על ידי הסתכלות ומישוש בכדי להבחין בדפורמציות בין שתי הרגליים.
בדיקת העצבים הפריפרים ברגל בכדי לשלול פגיעה עצבית.
בדיקת כוח שרירים של הגפיים התחתונות.
צילום רנטגן, MRI, או מיפוי עצמות בכדי לאבחן האם ישנם שינויים גרמיים.

טיפול


טיפול עצמי בבית, לפי פרוטוקול RICE:

Rest מנוחה לשם הפחתת עומס מהאזור הפגוע.
Ice קרח למשך כ-10 דקות על השוק, כאשר האמצעי קירור עטוף במגבת.
Compression & Elevation חבישת לחץ על השוק והרמת הרגל לצורך הפחתת ומניעת הנפיחות.
טיפול תרופתי על ידי כדורים נוגדי-כאב.

כאשר החומרה והסיבה של ה-MTSS אובחנה, סדרה של טיפולים ופעולות שיקומיות צריכות להתחיל:

טיפולים על ידי פיזיותרפיסט מוסמך להפחתת כאב ולשיפור הסירקולציה לאזור הפגוע בכדי לזרז את הריפוי.
תרגול לחיזוק ולשיפור השליטה העצבית-שרירית באזור הפגוע ובאזורים סמוכים ורחוקים יותר אשר יכולים להשפיע על הישנות התופעה. חשיבות ביותר התרגול הפרופריוספטיבי חשוב יחד עם תמיכה נכונה לכף הרגל.
אפוסתרפיה – מאפשרת לתרגל את השליטה העצבית שרירית במנח ביומכני נכון לגפה וכן הבאה של כל השרשרת המפרקית למנח נכון, תוך הפחתת הכאב וחלוקת עומסים שווה. אפוסתרפיה מאפשרת ע"י הכנסת אי יציבות קלה בהליכה עם מערכת אפוס לתרגל את שליטת השרירים באגן, בפיקה, ובגפה כולה.
שימור הכושר הגופני על ידי פעילויות ספורט אלטרנטיביות כמו: אופניים, מכשיר אליפטי, שחייה וכדומה.
נעליים חדשות ו/או מדרסים מתקנים למנח כך הרגל ובולמי זעזועים (מומלץ להחליף נעליים לאחר 500 עד 1000 ק"מ ריצה, תלוי במשקל הגוף,טכניקת הריצה והמשטח עליו רצים).
הגמשה ושיפור התנועתיות של הרקמות הרכות (מתיחות, קינזיו-טייפ, טכניקות מנואליות).

מתי ואיך לחזור לפעילות


החזרה לפעילות צריכה להיות הדרגתית לאחר שעצמת הכאב פוחתת ולאחר חיזוק והגמשת השרירים. בכדי למנוע את הישנות המקרה יש לדאוג לא להעלות את עומס האימונים בצורה מהירה מדי. אימונים מבוקרים עם זמני התאוששות מתאימים, שילוב של פעילות ספורט שונה ללא עומס על אזור הפציעה (כמו שחייה או אופניים), משטח טוב וציוד מתאים יקטין את הסיכון לפציעות בריצה ול-MTSS בפרט. רכיב חשוב בתוכנית אימונים טובה חייב לכלול חיזוק שרירי הליבה (Core Strengthening) בנוסף לחיזוק שרירים ספציפי לריצה. אם הכאב מופיע במהלך האימונים, יש להפחית את עצימות האימון באופן מיידי. אם הכאב נמשך, יש לפנות לייעוץ אצל איש מקצוע (אורתופד או פיזיותרפיסט המתמחה בפציעות ספורט)

אתר אפוסתרפיה – apostherapy


אורן ניסן – פיזיותרפיסט , BPT, מתמחה בשיקום אורתופדי ופציעות ספורט, ואפוסתרפיסט.

מאמרים קודמים –
שליטה עצבית שרירית – גורם מרכזי בביצועי האתלט

פרופריוספציה וספורט…מה הקשר

פתולוגיות של אצנים – כתבה ראשונה בסדרה

תסמונת הכאב הפטלו-פמורלי


קישורים: רפואת ספורט,



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"זה קשה להתאמן למרתון, אבל אפילו יותר קשה לא להיות מסוגל להתאמן למרתון", ארון דגלאס טרימבל


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג