שחיין העבר האוסטרי מרקוס רוגאן כבר שבר לא מעט שיאים בחייו. מי שהיה שיאן העולם ב-200 גב בבריכות קצות, וכן אלוף אירופה וסגן אלוף אולימפי (שתי מדליות כסף במשחי הגב באתונה 2004), שבר בשבוע שעבר את שיא העולם בשחייה למרחק תחת קרח, לאחר שעבר 111.2 מטר בצלילה ללא אמצעי עזר או חליפה, באגם וייסנסי באלפים האוסטריים.
חלקו העליון של האגם קפוא לחלוטין בימים אלו של השנה, כשהקרח בעובי של כ-12 ס"מ ומהווה אטרקציה ידועה למחליקי קרח. טמפרטורת המים מתחת לקרח היא 4 מעלות צלסיוס בממוצע, וכדי לשחות בה יש לקדוח במיוחד שני חורים – האחד בו רוגאן נכנס למים והשני ממנו הוא יוצא.
View this post on Instagram
רוגאן בן ה-41 היה בטוח מאוד ביכולותיו, ואף ויתר על חבל ביטחון שייקשר בין שני החורים, על מנת למקסם את הגריפה בשתי זרועותיו. עם זאת, אמצעי בטיחות רבים ננקטו, כולל צוללנים מיומנים שליוו אותו לאורך כל הדרך. לוגאן עבר את המרחק בתוך כדקה וחצי, ובחר בו כמחווה ליום הולדתו של בנו, החל ב-11.12. השיא הקודם עמד על 106.25 מטר ונקבע לפני שנה על ידי פיטר קולאט.
למי ששמו של רוגאן מצלצל מוכר גם מעבר לשחייה – האוסטרי, שאחרי הקריירה כשחיין הפך לפסיכיותרפיסט מוסמך, היה גם המאמן המנטלי של נבחרת ישראל בכדורגל, אולם בתקופת הקורונה ברח מהארץ, על אף שנמצא חיובי בבדיקה והיה חייב בבידוד. מיד לאחר מכן, פוטר מתפקידו בהתאחדות ולא חזר עוד לישראל.
בחזרה לשיאו הנוכחי, רוגאן סיפר בראיון ל-Swimswam: "הסיבה שאני ממשיך לחפש אתגרים היא שיש את הדבר הזה שיש לנו כגברים, שבו בשלב מסוים בתור ילד קטן אומרים לנו 'תהיה גבר' ומכריחים אותנו ללבוש את השריון הזה. למה אתם חושבים שהלכתי לאולימפיאדה? למה אתם חושבים שהפכתי לרופא? בגלל שאני כל כך בטוח בעצמי? לא – הייתי זקוק להרבה אישורים חיצוניים כדי להרגיש טוב עם עצמי".
View this post on Instagram
"מה שקורה בנשימות הארוכות האלה ובחוויות מסכנות החיים הללו, זה שלרגע קצר אתה יכול להוריד את השריון ולהיות הילד הקטן והטוב הזה. וזה פשוט מרגיש כל כך טוב, להיות מסוגל לבכות בזרועותיו של חבר שלי אחר כך ופשוט להודות לו על כך שאני חי. אתה מרגיש כאילו, וואו, זה באמת קשור רק לנשימה היפה הזו. הנשימה הראשונה שאתה נושם כשאתה עולה, היא הנשימה הראשונה של שארית חייך".
לדבריו, 30 המטרים האחרונים הרגישו כמו "לשחות בחמאת בוטנים" מכיוון שהדם מידיו ומזרועותיו נסוג כדי להגן על ריאותיו ולבו: "אם היית רואה אותי אחרי 90 מטר ושואל אותי, 'כמה זה 5+3?', לא הייתי יכול לתת לך תשובה", אמר רוגן.
על הסוגיה המנטלית של הנושא הוסיף: "זה הזמן שבו אתה מבין שהשהות במי קרח לא בהכרח מובילה אותך לפאניקה הזו, אתה, ברמה מסוימת, בוחר להיכנס לפאניקה. אתה באמת יכול להסתכל על זה בצורה נוירולוגית: קליפת המוח גדלה עבה יותר. יש שינוי ממשי באנשים שעושים מדיטציה. רוב התגובות הן רק פעולות – הן בחירות אקטיביות. בשחייה בקרח אתה מבין מהר מאוד שאתה יכול לשלוט בהרבה הרבה יותר ממה שאתה חושב. זה החלק שאני פשוט אוהב. אני פסיכולוג, והכנסתי הרבה מהמטופלים שלי לאמבטיות קרח רק כדי לעזור להם ללמוד את הלקח הזה שהפאניקה היא בחירה. ואז ברגע שאתה מבין את זה, אתה מבין כמה באמת יש לך ברירה על כל אחת מתגובות הלחץ שלך".
