הרבה לפני הערך התזונתי של המזון, בחירת המזון שלנו מושפעת מגורמים אחרים. כמו טעם, מחיר, מגדר ויכולת כלכלית. בקניות בסופר ישנו מבחר עצום של מוצרים, ונדמה שהוא מאפשר בחירה חופשית. אולם בפועל רוב ההחלטות המובילות למה שנכנס לעגלה לא בהכרח בריאותיות.
לכתבות נוספות בנושא:
זמן לשנות גישה: השמנה היא מחלה כרונית, לא כשל אישי.
לא רק ויטמין C: הסגולות הבריאותיות של התפוז ומיץ תפוזים.
שמן MCT מול שמן קוקוס: מה באמת עדיף?
מסקר שנערך באוניברסיטת פרדו, (ב-Center for Food Demand Analysis and Sustainability) עולה כי רוב הצרכנים מדגישים טעם כגורם המרכזי בבחירה. אחריו המחיר, ורק לאחר מכן הערך התזונתי. כלומר, גם בעידן של מודעות בריאותית, הבחירה בפועל מונעת כנראה יותר מהחך ומהכיס. המחיר נתפס גם כגורם מגביל לרכישת מוצרי מזון בריאים יותר.
נראה בריא… בריא באמת?
מהסקר ניתן לראות גם תופעה שכיחה: רבים בוחרים מוצרים שנראים בריאים, אך לא בהכרח כאלה. צבעים בהירים, עלים ירוקים ומילים כמו "נטול”, "ללא סוכר” או "טבעי”. כל אלו יוצרים תחושת ביטחון תזונתי שגויה. כך נוצר "אפקט הבריאות המדומה". כאשר עיצוב ומיתוג מחליפים בדיקה ממשית של רכיבי המזון בתווית.
גם הסימונים לא תמיד יעזרו | צילום: TaBaZzz, Wikimedia
ההבדלים בין נשים וגברים
גם המגדר, מסתבר, מהווה תפקיד משמעותי בהחלטות המזון. נשים נוטות לתת משקל רב יותר לשיקולים בריאותיים, סביבתיים ואתיים (כמו רכישת מזון טרי, מקומי או מופחת תוספים). בעוד שגברים מושפעים יותר מגורמי טעם, נוחות ותחושת שובע.
נשים, בממוצע, קוראות תוויות מזון בתדירות גבוהה יותר, כך לפי מחקרים. הן מתעניינות בהרכב הקלורי ובתכולת הסוכר ולפעמים מושפעות גם מהיבטים של דימוי הגוף.
גברים, לעומת זאת, נוטים לבחור מזון על בסיס תחושת סיפוק מיידית, זמינות ומהירות הכנה. במיוחד בקרב מי שעובדים שעות ארוכות, או אוכלים מחוץ לבית. הפער הזה כנראה מצטמצם עם הגיל. מעל גיל 50, גברים רבים מתחילים לשים דגש רב יותר על מזון "בריאותי". השילוב בין מגדר, מצב כלכלי והרגלים תרבותיים יוצר, אם כן, תמונה מורכבת הרבה יותר מהנראה לעין.
הבחירה הנכונה בסופר | צילום: Tung Lam, Pixabay
ומה בישראל? כשהבריאות הופכת למותרות
בישראל, ההבדל בין מודעות לבריאות לבין מה שאנשים באמת אוכלים קשור לא רק למגדר, אלא בעיקר ליכולת כלכלית. במחקר שפורסם לאחרונה ב-Israel Journal of Health Policy Research נבדקה ההיתכנות הכלכלית של תזונה בריאה למשפחות עם ילדים. אלו עיקרי הממצאים ממנו:
- עלות תפריט בריא ממוצע הוערכה בכ-35.5 ש"ח ליום לאדם.
- משפחה ממוצעת משקיעה כ-20% מהכנסתה על מזון.
- בעשירונים הנמוכים – תזונה בריאה עלולה להגיע עד ל–55% מהכנסה חודשית, לעומת 9% בלבד בעשירון העליון.
- באזורים כמו ירושלים ויהודה ושומרון העלויות גבוהות משמעותית מהמרכז.
- ארוחת הצהרים מהווה 47% מכלל ההוצאה הכספית על מזון
- 29% מכלל ההוצאה החודשית על מזון הייתה על רכישת קבוצת המזון של ירקות ואחריו 19% על רכישת בשר ותחליפיו.
המסקנה העיקרית הייתה כי שני שלישים מהמשפחות עם ילדים אינן יכולות לעמוד בהמלצות משרד הבריאות לתזונה מאוזנת. כלומר, גם כאשר הרצון קיים – המחיר בישראל קובע.
בין מודעות, מגדר וכלכלה
המסר משני המחקרים ברור. הבחירה במזון בריא, איננה רק החלטה אישית – היא שילוב בין רגש, מגדר ויכולת כלכלית. מה כן אפשר לעשות?
- לצמצם את פערי הנגישות – באמצעות סבסוד מזון בריא בסיסי והוזלת ירקות, קטניות ודגנים מלאים.
- להעמיק יותר את החינוך התזונתי – לא רק "מה לאכול", אלא איך לתכנן את הרכישה בסופר, לקנות ולבשל חכם גם בתקציב מוגבל.
- להדגיש שוויון תזונתי מגדרי – לעודד גברים להיות מעורבים יותר בתכנון התפריט המשפחתי, ולעודד נשים – להתמקד פחות בהיבטים של דמוי גוף ויותר באיכות התזונה.
- לחזק קהילות בריאות – חנויות מזון בריאות שכונתיות, סדנאות בישול ותמיכה קהילתית יכולים לשנות דפוסי צריכה מהשורש.
אם כך, גם בשנת 2025, הדרך בין מודעות תזונתית לבחירה בפועל עוברת דרך טעם, מגדר, מחיר ויכולת. הידע קיים והרצון קיים, אך רק כאשר תזונה בריאה תהיה נגישה, שוויונית וריאלית אולי נראה שינויים בבחירה. השאיפה היא שנוכל לומר ש"בריא”, הוא לא רק אידיאל. אלא מציאות אפשרית לכל אחד ואחת.
הכותבים:
ד"ר (Ph.D ) איתי זיו | מנהל קורסי הכשרה מתקדמים במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט. הוציא לאור את האנציקלופדיה "עוצמות חדשות, כושר במעגלי החיים". ואת הספרים: "במשקל הנכון, פעילות גופנית ותזונה מאוזנת השילוב המנצח", ילדים בריאים כדרך חיים" ו"מה אוכלים"?
ניר פינק | פיזיולוג מאמץ, דיאטן ספורט ומרצה, B.Med.Sc, B.Nutr.Sc, RD, M.Sc.Exe.phy.
