אחרי 28 שנות הליכה ו-58 אלף ק"מ סביב העולם: קארל בושבי שב הביתה

ב-1.11 1998 יצא קארל בושבי מקצה דרום אמריקה עם 500 דולר בכיס ושני חוקי ברזל: בלי תחבורה ממונעת, ובלי לחזור הביתה אלא ברגל. 10,230 ימים ו-75 מיליון צעדים לאחר מכן - הוא חיבק את אמו על סף ביתה בהאל
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp
קארל בושבי חוזר הביתה
קארל בושבי חוזר הביתה | צילום: מתוך הלייב של AP

כאשר קארל בושבי צעד את המטרים האחרונים ברחוב המנומנם בעיר הנמל האנגלית האל, כשהוא דוחף לפניו עגלת משא חבוטה המלווה אותו כבר חצי יובל, חיכתה לו אישה אחת שספרה כל יום ויום: אמו אנג'לה. בושבי יצא מהבית בגיל 29. צעיר וחסר מנוחה. הוא שב אליו בגיל 57. מאפיר, חרוש קמטים, וסחוט מתלאות הדרך.

לכתבות נוספות בנושא:

"סליחה שגרמתי לכם לחכות", התבדח מול מאות התושבים, מעריצים מרחבי תבל ובני משפחה שהתקבצו כדי להריע לחזרתו של האיש שהשלים את אחד ממסעות הסולו הרגליים הבלתי נתפסים בתולדות האנושות. אירוע שהועבר לייב בכל העולם. "זה נגמר? עשינו את זה?".

המסע של קארל בושבי במספרים: 75 מ' צעדים סביב כדור הארץ

משלחת היחיד של בושבי זכתה לשם "משלחת גוליית". היא מציגה נתונים סטטיסטיים שקשה לתפוס בקנה מידה אנושי:

  • מרחק מצטבר: כ-58,000 קילומטרים. שווה ערך לכמעט סיבוב וחצי סביב קו המשווה.

  • משך המסע: 28 שנים ויום אחד. בדיוק 10,230 ימים (או 1,461 שבועות).

  • מספר צעדים מוערך: כ-75,000,000 צעדים.

  • טווח גיאוגרפי: 4 יבשות, כ-30 מדינות.

כמה זה בממוצע ליום ולשבוע?

החישוב של קצב ההתקדמות הוא מעט מורכב.

  1. הממוצע הכולל לאורך כל 28 השנים (ברוטו):

    • ממוצע יומי: כ-4.9 עד 5.7 קילומטרים ליום (בחישוב של סך כל הקילומטרים חלקי 10,230 ימים).

    • ממוצע שבועי: כ-34 עד 40 קילומטרים לשבוע.

    • הסיבה לממוצע הנמוך יחסית: המסע לא היה רציף פיזית אלא רצוף רעיונית. בושבי בילה שנים ארוכות בהמתנה כפויה לאישורי ויזה, מעצרים בירוקרטיים, גירושים דיפלומטיים (בעיקר מצד שלטונות רוסיה) ועונות חורף קפואות שבהן לא ניתן היה לנוע.

  2. קצב ההליכה בפועל בימי שטח (נטו):

    • בימים שבהם היה בתנועה רגלית פעילה, גמע בושבי בממוצע 30 עד 35 קילומטרים ביום. קצב שבועי של מעל 200 עד 250 קילומטרים על הרגליים, כשהוא דוחף וסוחב משקלים של עשרות קילוגרמים.

החוקים הנוקשים של "גוליית": לא מרמים במילימטר

הרעיון המשוגע נולד באמצע שנות ה-90 בעקבות כרטיס ברכה שקיבל מאביו קית'. בכרטיס נכתב על ויכוח בין חיילים בשאלה האם ניתן לחצות ברגל מלונדון לניו יורק דרך מיצר ברינג. בושבי ניגש למפת עולם, שרטט קו רציף והחליט שזהו ייעוד חייו.

הוא יצא לדרך ב-1 בנובמבר 1998 מהעיר פונטה ארנס שבקצה הדרומי של צ'ילה. התוכנית המקורית דיברה על כ-8 עד 12 שנות הליכה, אך המציאות גבתה מחיר כבד פי כמה. לכל אורך הדרך הקפיד בושבי על שני חוקי ברזל בלתי מתפשרים:

  1. ללא כל סיוע תחבורתי: איסור מוחלט על שימוש ברכב, רכבת, מטוס, ספינה או אופניים כדי לקדם את הנתיב הגאוגרפי. התקדמות נעשית ברגל בלבד, או בשחייה כשאין ברירה.

  2. אין לחזור הביתה עד הסיום: רגלו לא תדרוך על אדמת ביתו באנגליה עד שיגיע אליה ברגל.

דרמות לאורך הגלובוס: מהג'ונגלים של קולומביה ועד לקרח של סיביר

המסע של בושבי נראה לעיתים קרובות כמו תסריט הוליוודי עתיר סכנות. בין התלאות שעבר:

  • הדאריין גאפ: אחת מרצועות הג'ונגל הפראיות והמסוכנות בעולם, הנשלטת על ידי כנופיות ומחתרת ה-FARC בקולומביה. בושבי חצה אותה ברגל, שרד מלריה ותנאי שטח קיצוניים, ונכלא בפנמה למשך 18 ימים בשל היעדר ויזה.

  • חציית מיצר ברינג (2006): יחד עם ההרפתקן הצרפתי-אמריקאי דימיטרי קיפר, השלים בושבי לראשונה בהיסטוריה חצייה רגלית של מיצר ברינג הקפוא – מאלסקה לסיביר – על פני 90 קילומטרים של גושי קרח צפים, סדקים ימיים וטמפרטורות של מינוס 40 מעלות.

  • המבוך הרוסי: עם הגעתו לצ'וקוטקה ברוסיה, נעצר על ידי שירותי הביטחון הרוסיים בטענה של כניסה בלתי חוקית. הפרשה הובילה לשנים של מאבקים משפטיים, איסורי כניסה חוזרים ונשנים וקיפאון דיפלומטי של שנים שאיים לקבור את הפרויקט.

  • שחיית הים הכספי והתעלה האנגלית: כדי לעקוף את המלחמה באוקראינה מבלי להפר את חוק "ללא כלי תחבורה", שחה בושבי במשך 31 ימים לאורך הים הכספי מטורקמניסטן לאזרבייג'ן. בחודש שעבר, כדי לסגור את הקטע האחרון מאירופה לאי הבריטי, שחה במימי תעלת למאנש מצרפת לחופי דובר, שם החתימו פקידי ההגירה הבריטיים את דרכונו.

המחיר האנושי: לפגוש את הנכדה לראשונה בגיל 12

מעבר לגוף החבול והשחוק, המחיר הכבד ביותר שגבה המסע היה הזמן והריחוק מהמשפחה. כאשר קארל בושבי יצא למסע, בנו אדם היה ילד בן 8 בלבד. ביום ראשון האחרון, כשחצה את גשר ההאמבר בכניסה למחוז הולדתו, צעד לצד בנו, שכיום הוא כבר גבר בן 36, ופגש לראשונה בחייו את נכדתו בת ה-12.

"המושג של מהו בית אחרי 28 שנים הפך למעורפל מאוד", שיתף בושבי במסיבת העיתונאים בהאל. "זה כמו לחצות אופק אירועים של חור שחור. אין לי מושג איך ייראו החיים שלי מחר בבוקר. אבל אם יש לקח אחד שלמדתי בדרך: יש בנו הרבה יותר מסוגלות וכוח ממה שאנחנו מאמינים. קצת ביטחון עצמי וחיוך – יוציאו אתכם מכל צרה".




אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתיבת תגובה

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"אני רוצה להוכיח שאין דבר כזה מגבלה. אנחנו יוצרים את המגבלות לעצמנו. היום אפשר לעשות הכל, בלי גבולות", בוריס שטונדה, הישראלי קטוע הרגל הראשון שמשלים את אליפות העולם באיש ברזל בהוואי




מזג אוויר ותחזית ים