לפי נתונים של משרד הבריאות והלמ"ס, מעל 56 אחוז מהמבוגרים בישראל נמצאים בעודף משקל או השמנה. יותר מחצי מהאוכלוסייה. לא ייאמן! ולא מדובר רק במספרים.

לכתבות נוספות בנושא:
אוכלים בריא – אבל יותר מדי: כך גם תזונה "נכונה" עלולה לגרום להשמנה.
מתאמנים – ועושים נזק? ההשלכות של אלכוהול ועישון על האימון שלכם.
נשות הברזל: כל מה שחשוב לדעת על המינרל החיוני.

הרי השמנה, היא לא עוד "תופעה חברתית”, אלא מחלה כרונית עם השלכות מאוד משמעותיות על המצב הבריאותי, הנפשי ועוד. במחלות קשות נלוות, כמו סוכרת, יתר לחץ דם, דום נשימה ומחלות לב – היא גורם מפתח משמעותי. ובעולם, כ-4.5 מיליון אנשים מתים בכל שנה מסיבוכים הקשורים להשמנה.

מי נפגע יותר ולמה?

1. מצב סוציו-אקונומי נמוך כרוך בסיכון גבוה בהרבה להשמנה. תזונה יקרה יותר, פחות זמן פנוי, פחות נגישות לפעילות גופנית.
2. נשים סובלות מכך באופן משמעותי יותר מגברים. לפי חלק מהנתונים, הסיכון לסוכרת גבוה עד פי 12 בנשים עם השמנה.
3. אצל הסובלים מהשמנה חולנית (Morbid Obesity) רק כ-50% יגיעו לגיל 70. לעומת זאת, בעלי משקל והרכב גוף תקין/ממוצע – מעל 70% יגיעו לגיל 70 ומעלה בבריאות טובה. חשוב מאוד.

צילום: Shutterstock

מדוע אנחנו יורדים ואחר כך עולים בחזרה?

למרות שירידה במשקל משפרת כמעט כל מדד בריאותי, רוב האנשים מתקשים לשמור על התוצאה לאורך זמן. זה לא קורה בגלל "חוסר כוח רצון", אלא בגלל מנגנונים פיזיולוגיים טבעיים:

1. הגוף מגביר את הרעב כדי להגן על עצמו. בזמן ירידה במשקל, במיוחד כשהירידה חדה, הגוף מפעיל מנגנוני הישרדות שמגבירים את תחושת הרעב.
2. חילוף ההחומרים יורד. מתרחשת "אדפטציה מטבולית": הגוף שורף פחות קלוריות במנוחה ובפעילות, ולכן קשה יותר להמשיך לרדת.
3. ההשפעות האלו נשארות גם חודשים אחרי הדיאטה. הרעב הגבוה והמטבוליזם הנמוך נמשכים גם לאחר שהמשקל ירד – מה שמקל על עלייה חוזרת.
4. בדיאטות קיצוניות יש מעגל הרסני. ירידה חדה – עלייה מהירה בחזרה – תסכול – עוד דיאטה קיצונית.
5. איבוד מסת שריר מאיץ את העלייה החוזרת. הגוף מאבד מסת גוף רזה (כולל שריר), וזה גורם לו לנסות "להחזיר לעצמו" את הרקמות דרך רעב מוגבר, חיסכון אנרגטי ואגירת שומן בצורה של פשוט בניית רקמות דרך משקל עודף. מדהים ומקומם יחד – חלק ממנגנוני הישרדות עתיקים.

מודעות נמוכה להרכב גוף – הבעיה שלא מדברים עליה

אחת הבעיות הקשות במאבק בהשמנה, היא ההתמקדות והעיסוק במשקל בלבד. בפועל, משקל (ובמיוחד BMI), אינם משקפים סיכון מטבולי אמיתי. והנקודה המעניינת וחשובה במיוחד הינה שרבים בישראל, כולל אנשי מקצוע, לא מודדים את הרכב הגוף באופן עקבי (או בכלל לא), למרות שהוא המדד הקריטי.

BMI? לא חזות הכל | צילום: shutterstock

אחוז שומן, מסת הגוף הרזה, מסת שריר, פיזור שומן (חלוקת שומן מרכזית לעומת היקפית. אלה הגורמים שמשפיעים על בריאות ועל תחלואה באופן משמעות ויכולים לשנות את התמונה. השמנה מוגדרת במגוון אופנים, כולל אחוז שומן (מעל 25% לגברים ומעל 35% לנשים נחשב כהשמנה ולא רק המשקל וה-BMI) משחק תפקיד. יש לציין, שהגדרת השמנה על פי הרכב גוף הינה נושא מורכב ומשתנה בעולם.

ולמה זה לא קורה?

1. התייחסות בגופים הציבוריים – עמוס מדי. אין זמן למדידות ולטיפול פרטני, מדידות מורכבות יותר הדורשות זמן.
2. במרפאות רבות, אין בכלל את המכשור והטכנולוגיה המתאימים. אולטרסאונד, DEXA ,BIA אינן זמינות והעלויות שלהן אינן חלק מהתקציב.
3. גם דיאטנים, לא מעט פעמים, מסתמכים על משקל גוף בלבד בגלל אילוצי זמן וציוד.
4. עדיין וגם היום – חוסר מודעות. ההתייחסות של אנשי מקצוע בתחום, מקובעות מקצועית ומחשבתית.

התוצאה: אנשים עם BMI תקין, אך אחוז שומן גבוה, מסת גוף רזה ושריר נמוכה, לא מאובחנים בזמן (בחלק מהעבודות הישראליות מעל 30 אחוז מהאוכלוסייה המאובחנת כתקינה במשקל הינה אוכלוסייה שמנה על פי מדדי הרכב גוף). במקביל, אנשים עם BMI גבוה אבל מסת שריר גבוהה, מקבלים הנחיות לא מותאמות ומוגדרים בצורה לא נכונה.

לכן – המדד על המשקל הוא רק נקודת התחלה – לא אבחנה.

הגישה המודרנית העדכנית לטיפול בהשמנה ברורה

אז מה באמת עובד? מדובר בשילוב ולא פתרון בודד:

אורח חיים בריא כבסיס קבוע
תזונה מאוזנת, פעילות גופנית עקבית, אימוני כוח, שינה איכותית וניהול סטרס. זהו בסיס שלא ניתן לדלג עליו.

פעילות גופנית כאורח חיים | צילום: Shutterstock

טיפול תרופתי כשיש אינדיקציה
כאשר השמנה וסיבוכים מטבולים כגון סוכרת, יתר לחץ דם, שומנים גבוהים או דום נשימה – הטיפול התרופתי הוא חשוב במיוחד, לא אופציונלי. הוא מווסת רעב, מפחית אכילה אוטומטית ותומך בירידה יציבה. בשנים האחרונות ישנן מגוון תרופות מוצלחות בשוק שמשנות את כללי המשחק בהיבט של השמנה. אך זמינותן, עלותן והמודעות סביבן עדיין לוקה בחסר.

ללא תרופות, רוב האנשים עולים בחזרה. יש לציין כי טיפול תרופתי עדיין מצריך בתוכו טיפול התנהגותי, פעילות גופנית, שמירה על כמות חלבון גבוהה ביום יום והתייחסות להרכב הגוף.

במקרה קצה – ניתוח
במקרים של BMI גבוה מאוד (35 ומעלה ותלוי מצב בריאותי) הרפואה נוקטת בכלי של ניתוח בריאטרי. מדובר בכלי יעיל במיוחד, אך רק בשילוב שינוי אמיתי של הרגלים ותמיכה מקצועית כמובן.

למה כל כך קשה להתמיד – ולמה זו לא "אשמת המתאמן"?

אנשים רבים מתעייפים, נשחקים או "נשברים" במהלך התהליך. לא מדובר בכישלון אישי. זה מנגנון טבעי של הגוף והפסיכולוגיה האנושית:

1. שינוי גדול מדי = עומס נפשי ופיזי
2. ירידה מהירה מדי = רעב מוגבר
3. עומס אימוני גבוה מדי = כאבים וחוסר עקביות
4. חוסר הצלחה = ירידה במוטיבציה

לכן, תהליך מוצלח חייב להיות מדורג, ריאלי, מותאם אישית ובנוי על ליווי מקצועי שמפשט ומווסת את השינוי וממש לא מקצין אותו.

הליווי המקצועי חשוב | צילום: Shutterstock

כך, שבשורה התחתונה: זו ממש לא "דיאטה". זו מערכת שלמה של התנהגויות. השמנה היא מחלה מורכבת: פיזיולוגית, מטבולית, התנהגותית ורגשית. הפתרון הוא לא קיצוני, אלא תהליך יציב, חכם ומתמשך הכולל:

• שינויי אורח חיים מותאמים
• מדידה נכונה של הרכב גוף
• טיפול תרופתי כשצריך
• הבנה ביולוגית של מנגנוני רעב ושובע
• מטרות ריאליות
• תמיכה עקבית
• והבנה כי זאת כנראה מסע ולא מרוץ קצר .

החדשות הטובות? כל ירידה, אפילו קטנה, משפרת כמעט כל מדד בריאותי קיים. האתגר הוא לשמור לבצע שינויים קטנים מלווים בפעילות גופנית ושמירה על הרכב גוף תקין. כשמטפלים נכון, ומודדים נכון, זה הופך לאפשרי.

הכותבים:
ד"ר איתי זיו (Ph.D) | עוסק בתחום הפעילות הגופנית, ספורט וחדרי כושר כ-40 שנה. מרצה בתחום אורח חיים בריא, ספורט, בריאות ועוד לקהל רחב ומקצועי. מנהל קורסי הכשרה מתקדמים במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט. הוציא לאור את האנציקלופדיה "עוצמות חדשות, כושר במעגלי החיים", ואת הספרים: "במשקל הנכון, פעילות גופנית ותזונה מאוזנת השילוב המנצח", ילדים בריאים כדרך חיים" ו"מה אוכלים"?

מורן נחמני MPH;MPE;EP-C(ACSM) | דיאטן קליני ופיזיולוג מאמץ, רכז ומרצה בכיר בהכשרת מדריכי כושר.
בעלים של המרכז האישי לכושר ותזונה חיפה. בעל תואר שני בבריאות הציבור ובמדעי האימון הגופני. תואר ראשון במדעי התזונה.