רגע אחרי שקבע היסטוריה מקומית בקונה והפך לישראלי הראשון אי פעם שמתחרה במקצה העילית (Pro) של אליפות העולם באיש ברזל, אלמוג אלעזרי מתפנה לסכם. לצד הגאווה הגדולה על סיום המסלול התובעני ביותר בעולם (מקום 31 בזמן של 8:33:30 שעות), אלעזרי כהרגלו לא מסתיר את הביקורת העצמית והתחושות המעורבות.
לכתבות נוספות בנושא:
- מהפציעה הקשה בעזה ועד לאיש ברזל בקונה: בוריס שטונדה עשה היסטוריה
- עטוף בדגל ישראל: אלמוג אלעזרי סיים את אליפות העולם באיש ברזל במקום ה-31
- הפתעת ענק: וינסנט לואי זכה בתואר אלוף העולם באיש ברזל בקונה
- דרמה בקונה: לובסת' קרסה בקילומטר האחרון, טיילור ניב אלופת העולם באיש ברזל!
"הגיע הזמן לסכם. תחרות קשה בטירוף", פותח אלעזרי בראיון בלעדי לשוונג. "התחלנו משחייה, קצב גבוה מאוד מההתחלה. הפעם דווקא לא ידעתי בדיוק איפה אני תוך כדי השחייה, אבל כן הייתה לי הרגשה שאני במיקום טוב. אף פעם לא באמת רואים את המרחק מהראשונים, אבל לכל אורך השחייה היה קצב גבוה. אמרתי לעצמי שגם אם אני לא בדבוקה הראשונה, אני עדיין בקצב שטוב בשבילי ומתקדם יפה במים. ביציאה ראיתי המון חבר'ה ששוחים מדהים ומאוד שמחתי, ובעיקר הופתעתי להיות שם".
פתיחה מהחלומות במים: דבוקה אחת עם אלוף העולם
הנתונים שפרסם מאמנו, ענר שרמן, מוכיחים כי הפתיחה של אלעזרי לא הייתה רק טובה – היא הייתה ברמה העולמית הגבוהה ביותר. אלעזרי סיים את מקצה השחייה (3.8 ק"מ) בזמן של 48:40 דקות – מקום 23 מתוך 52 מתחרים. במרחק של 23 שניות בלבד מהמוביל. הוא יצא מהמים בדבוקה לצד שמות ענק כמו אלוף העולם הטרי וינסנט לואי וסאם ליידלו, וכדקה וחצי לפני כוכבים כמו גוסטב אידן.
חילוף מהיר וחד ב-T1 הקפיץ את אלעזרי מהמקום ה-20 היישר למקום ה-11 בעלייה לאופניים. אלא ששם החלו התנאים המקומיים לגבות את מחירם. "היה לנו גשם בהתחלה, מאוד מבולגן וצפוף, הרבה מתחרים, כביש רטוב וקטע טכני עם ירידה חדה. והיו כמה קטעים שבהם היה אסור לעקוף מתחרים בגלל שהיו צרים וטכניים", משחזר אלעזרי. "התחלתי את הרכיבה, הדופק היה מאוד גבוה, אבל בהתחלה היה באמת טוב והרגשתי טוב. היה קצב ממש גבוה, והרגשתי שלגמרי יש לי את הרגליים להיות שם".
השרשרת שנפלה והדופק שזינק
אלא שבהמשך הרכיבה התברר עד כמה הקצב של הטופ העולמי לא סלחני. "הגענו לכביש המהיר אחרי 12 קילומטר, ושם כבר ראו את הפערים שלי מהחבר'ה היותר גדולים, ספורטאים שבאמת מביאים אותי למצב שאני צריך לייצר 70 קמ"ש בשביל להישאר ברכבת, והיה קשוח. היו כמה תקלות טכניות – פעמיים שהשרשרת נפלה לי, מה שקצת הרס לי כמה דבוקות שהייתי בהן, והייתי צריך שוב להישאר לבד ולייצר את הקצב מחדש. זו הייתה רכיבה פחות טובה שלי, ורציתי לראות תוצאה יותר טובה".
הניתוח המקצועי של הצוות מחדד את התנאים הקיצוניים. ההספק ברכיבה היה נמוך ב-30 עד 40 וואט מהתכנון המקורי, בעוד הדופק היה גבוה ב-10 עד 20 פעימות לדקה מהרגיל לאותה עצימות. שילוב קטלני של רוחות צד עזות, לחות וחום קיצוני.
הישרדות על מסלול הריצה
הפגיעה הפיזיולוגית נתנה את אותותיה מיד במעבר לריצת המרתון. לפי הנתונים, אלמוג אלעזרי איבד במהלך התחרות כ-6-5 ק"ג ממשקל גופו. ירידה קיצונית של 8%-9% – וזאת על אף ששתה למעלה מ-6 ליטרים במהלך הרכיבה בלבד. מדובר ברמת התייבשות שפוגעת אנושות ביכולת.
"בריצה התחלתי טוב. שני הקילומטרים הראשונים היו באמת טובים, ואחר כך הרגשתי כנראה שגם התייבשתי והגוף לא היה שם אחרי הרכיבה הארוכה", מתאר אלעזרי בכנות. "הייתי צריך לשתות לכל אורך הריצה, וזו הייתה ריצה פחות טובה שלי. יותר הרגשתי כמו הישרדות ופחות כמו מלחמה על כל מקום. זו תחרות מאוד קשוחה. הגעתי אליה מאוד מוכן, אבל הלחות והחום עדיין הפתיעו אותי. היו רוחות חזקות ברכיבה ובריצה, אתה כל הזמן בקצב גבוה והדופק גבוה בטירוף. אחרי שש שעות הרגליים והגוף כבר לא תפקדו כמו שרציתי".
למרות התחושות הקשות, אלעזרי גילה חוסן מנטלי יוצא דופן כשהצליח לאסוף את עצמו, לעקוף מתחרים נוספים ולחצות את קו הסיום: "בסוף אני פחות מרוצה מאיך שהדברים הלכו לי ביום הזה, וציפיתי מהבחינה האישית למספרים יותר גבוהים ולתוצאה יותר טובה. אבל זה מה שהיה ואני עדיין שמח על המיקום בסוף. הרבה חבר'ה חזקים לא סיימו, ובאמת ברגע שנלחמים מהשנייה הראשונה הגוף יכול להגיב לכאן או לכאן. או שאתה מוצא את עצמך ביום מטורף וטס קדימה, או שאתה מוצא את עצמך נלחם לכל אורך הדרך ומתישהו הגוף פשוט לא נותן יותר. שמח שבכל זאת היו לי את הרזרבות כדי לסיים וגם לעקוף כמה בריצה, על אף שזו ריצה לא טובה בשבילי".
הצעיר על קו הזינוק – והמבט לשנים הבאות
במבט רחב, ההישג של אלעזרי מקבל ממד מרשים אף יותר בהתחשב בגילו. בגיל 23 בלבד, הוא היה המתחרה הצעיר ביותר מתוך 52 המקצוענים בקו הזינוק. בענף שבו הגיל החציוני של העשיריה הראשונה עומד על 31 (המנצח וינסנט לואי בן 37), מדובר רק בתחילת הדרך הפיזיולוגית שלו במרחקים הארוכים.
אלעזרי לא שכח להודות לאלו שליוו אותו בדרך המפרכת, שכללה מחנה גובה באנדורה ו-13 שבועות של הכנה בהיקף של כ-33 שעות אימון שבועיות: "אני רוצה לנצל את ההזדמנות להגיד תודה ענקית לחסויות שלי שעזרו לי להגיע לפה הכי ממוצה וממוקד שיש. זה חלק ענקי בדרך ולא יכולתי להיות פה בלעדיהם. וכמובן תודה ענקית לצוות שלי: לענר, לרזניק, לרון, לאלדד, לנועם ולאבישי. ותודה ענקית לכל האנשים ששלחו לי הודעות. התמיכה מהבית נותנת לתחרות הזאת משמעות מטורפת. זה כיף ותענוג שאנשים עוקבים ורואים, הטלפון מתפוצץ".
ומה הלאה? אלמוג אלעזרי במבט לאתגרים הבאים
"אני מקווה שנגיע לפה שנה הבאה ונעשה פה הישג הרבה יותר משמעותי. השנה זה היה מין חימום כזה. עכשיו אני רק רעב לעוד ולבוא לפה ולתת תחרות. בתור מי שאוהב תנאים של חום, אין תחרות שמתאימה יותר מהתחרות הזאת. אני לגמרי רואה את עצמי בעוד שנה-שנתיים מתחרה פה על המקומות הראשונים. מחכה לנו שנה מטורפת ומעניינת. יהיה גם הישראמן כמובן (עוד לא סגורים לגבי המרחק אם חצי או מלא). ותהיה לנו כנראה עוד תחרות לפני הישראמן כי צריך לקבוע קריטריון לקונה לשנה הבאה. וכמובן שנלך שוב על ה-Pro Series. יש עונה ארוכה ומעניינת – תמשיכו לעקוב".
















