שלום אורח התחבר

שיחזור סיסמה

חזרה

הרשם

ריצה מתחילים

איך תחזקו את המערכת החיסונית ותצמצמו את נזקי הקורונה?

למה חשוב להמשיך להתאמן גם בימים האלו? מה כדאי לאכול ולמה לא חייבים לחזק בתוספים של ויטמין C? הכתבה שתכניס בכם קצת אופטימיות

נלחמים בקורונה: איך תחזקו את המערכת החיסונית | התרומה של הפעילות הגופנית למערכת החיסונית | 6 דרכים להתמודדות עם הקורונה | מהו וירוס הקורונה | כיצד מתמודדים הרצים הסיניים עם הקורונה |


זה היה חורף ארוך ורטוב, ולא מספיק שכל כך הרבה אנשים חלו כמדי חורף, וכעת נחתה עלינו מגפת הקורונה. החיזוק של המערכת החיסונית שלנו מעולם לא נראה כל כך אפקטיבי, אבל חוץ מלאכול יותר מנדרינות ולקוות לטוב – מה עוד אפשר לעשות?

אחד הדברים החשובים שאנחנו יכולים לעשות עבור המערכת החיסונית | צילום: pixabay

עוד כתבות בנושא 
מהו בדיוק וירוס הקורונה?
בהלת הקורונה: מרתון ירושלים בוטל
האם משחקי טוקיו עלולים להידחות בגלל הקורונה?

שינה קרוקשאנק, פרופסור לאימונולוגיה מאוניברסיטת מנצ'סטר, התראיינה ב"דה-גרדיאן" והסבירה: "כדי לדעת איך לטפל במערכת החיסון אנחנו צריכים להבין מהי ה'תחמושת' העומד לרשותנו ומסתבר שיש לנו אוסף מרשים. כשאתה בא במגע עם חיידק שמעולם לא פגשת, יש לך כל מיני מחסומים שאמורים למנוע את החדירה שלו לגוף. מלבד העור, יש לנו גם ליחה, הנזלת היא מחסום באמת חשוב ואת המיקרוביום, אוכלוסיית החיידקים שחיים בגוף, בפנים ובחוץ. חלק מהם מייצרים כימיקלים אנטי-מיקרוביאליים ומתחרים בפטוגנים (מחוללי מחלות) על מזון ומקום.

מתחת לשכבה של ריר וחיידקים גופנו מרופד בתאי אפיתל שלפי פרופ' קרוקשאנק, "קשה מאוד לעבור אותם. הם מספקים הגנה אנטי-מיקרוביאלית כמו תרכובת אנטי-ויראלית שהיא עוינת במקרה של הקורונה". אם פטוגן חודר את ההגנה הזאת, עליו להתמודד עם תאי הדם הלבנים שלנו או עם תאי החיסון. סוג אחד שלהם המכונה מקרופאג מאכלס את כל רקמות הגוף שלנו ולפי פרופסור קרוקשאנק, "כלי הנשק הזה מוכן לפעולה, אבל הוא לא מדויק במיוחד. התפקיד שלו הוא לדווח לתאי הדם הלבנים החכמים יותר הנקראים לימפוציטים. הם אלו שזוכרים את החיידקים ובפעם הבאה שתפגוש את החיידק הם יתמודדו אתו בלי שבכלל תדע. זה הבסיס של החיסון".

במערכת החיסונית שלנו עשויים להיות כמה כתמים עיוורים. "זה אומר שהתגובה החיסונית שלנו לא מכירה חיידקים מסוימים", אומרת פרופ' קרוקשאנק, "או שלחיידקים יש אסטרטגיית התחמקות מטורפת. באופן אישי, המערכה החיסונית שלי לא מספיק טובה כדי לזהות הצטננות. אבל אורח חיים בריא מבטיח שההגנות שלכם יהיו טובות ככל האפשר".

נראה כי גוף האדם מכיל יותר תאים השייכים למיקרובים כמו חיידקים ושמרים, מאשר אלו האנושיים. נתחיל במיקרוביום: "אנחנו חיים בצוותא עם חיידקי המעיים שלנו", אומרת ארנה אקבר, נשיאת החברה הבריטית לאימונולוגיה ופרופסור באוניברסיטת קולג' בלונדון, "זה שיש לנו את אלו שהם טובים לנו בסביבתנו זה מצוין לבריאות שלנו, כל דבר שונה שנעשה עלול להזיק".

לא רק שהמיקרובים שלנו יוצרים חסמי הגנה, הם גם מתכנתים את מערכת החיסון שלנו. לבעלי חיים שגדלו ללא מיקרוביום יש תגובה חיסונית פחות מפותחת. אנשים מבוגרים, וכאלה שסובלים ממחלות המאופיינים בדלקות כמו אסטמה, אלרגיות, דלקת מפרקים שגרונית וסוכרת – להם תהיה נטייה לפחות מיקרוביום במעיים.

הכנת מרק ירקות

איך סיבים תזונתיים אמורים להשפיע על המערכת החיסונית? | צילום: pixabay

כדי להאכיל את אוכלוסיית החיידקים במעיים, פרופ' קורקשאנק ממליצה, "לאכול מגוון יותר עם הרבה מזון העשיר בסיבים תזונתיים. צמחונות היא לא תנאי מוקדם לבריאות המיקרוביום אבל ככל שתאכלו יותר מהצומח כך זה יהיה טוב יותר. המיקרוביום מאוד אוהב סיבים, קטניות ומזון מותסס".

יוגורט קפיר וחמוצים כמו כרוב כבוש וקימצ'י (מאכל קוריאני העשוי מירקות כבושים) הם מאכלים מותססים שפרצו לתודעה בזכות הידע שיש לנו בנושא המיקרוביום, אבל הדעות לגבי תוספי מזון פרוביוטיים הן מעורבות לדברי פרופ' קרוקשאנק, "אנחנו לא יכולים לדעת בוודאות שהם ישרדו את המסע בדרכי העיכול שלך, כך שיעיל יותר לשנות את התזונה".

גם המיקרוביום בעור חשוב, אבל אנחנו יודעים עליו פחות. מינונים גבוהים של אור אולטרה סגול (בעיקר מהשמש) עלולים להשפיע עליו לרעה ולהחליש את כל תפקודי ההגנה (כמו גם לעורר דיכוי חיסוני בעור עצמו). שטיפת יתר עם סבונים חזקים ושימוש במוצרים אנטי-בקטריאליים אינם ידודותיים למיקרוביום העור שלנו. שילוב של בשמים ולחות עלולים להשפיע גם כן.

כדי להיות בכושר אימונולוגי, צריך להיות בכושר גופני. "תאי הדם הלבנים יהיו שקטים תוך כדי ישיבה", אומרת פרופ' אקבר, "הפעילות הגופנית מגייסת אותם על ידי הגברת זרימת הדם כך שהם יוכלו לעשות את עבודת המעקב שלהם ולהשמיד באזורים אחרים בגוף". לכן ההמלצה עבור אנשים מבוגרים היא 150 דקות שבועיות של פעילות גופנית אירובית מתונה או 75 דקות שבועיות של פעילות גופנית נמרצת.

ההמלצה לאנשים מבוגרים החשופים יותר לזיהום היא לבצע כל פעילות גופנית אפשרית. "כל דבר יותר טוב מכלום", אומרת פרופ' אקבר, "אבל פעילות גופנית לאורך כל החיים עלולה להאט באופן משמעותי הירידה בתפקוד של המערכת החיסונית עם הגיל. במחקר מ-2018 שערכו באוניברסיטת בירמינגהאם ומכללת קולג' בלונדון נמצא כי אצל 125 רוכבי אופניים לא מעשנים בגילאי 55-79 מערכת החיסון היתה דומה לזו של צעירים.

"הצד השני המטבע", אומרת אקבר, "הוא ספורטאי עילית שהופכים לרגישים מאוד לזיהומים כי בנקודה מסוימת באימונים הקשים מגיעים לנקודה שבה יש השפעה שלילית על מערכת החיסון". פרופ' קרוקשאנק מוסיפה: "סביר להניח שהבעיה הזאת לא תשפיע על רובנו אלא אם כן אתם בטטות כורסה ופתאום תנסו לרוץ מרתון, מה שיצור הורמוני לחץ ועלול להיות רע למדי למערכת החיסון".

אחת מתופעות הלוואי המשמחות של הפעילות הגופנית היא הפחתת הלחץ. הורמוני לחץ כמו קורטיזול יכולים לפגוע במערכת החיסונית והדוגמה הבולטת לכך היא כאשר מחלת אבעבועות הרוח מכה פעמיים. "הנגיף אף פעם לא נעלם לחלוטין", אומרת פרופ' אקבר, "זה פשוט יכול להפעיל אותו מחדש ואנחנו מקבלים שלבקת חוגרת".

בנוסף, שתייה מופרזת גם מרוקנת את תאי החיסון שלנו. "ישנן מחקרים ררמזו על כך שהמיקרופאגים של קו ההגנה הראשון אינם יעילים באותה מידה בקרב אנשים שצורכים הרבה אלכוהול", אומרת פרופ' קרוקשאנק, "היו עדויות לכך שצריכת אלכוהול מוגברת עלולה להביא גם להפחתת הלימפוציטים, ואם החיידק ייכנס אליך אתה לא תהיה מספיק חזק כדי להילחם בו".

היא אומרת שהויטמין D הפך לנושא חם באימונולוגיה. "זה משמש את המיקרופאגים שלנו, שצריכים חיזוק בחורף". עם זאת, יתכן ששימוש בויטמין C כתוסף הוא מיותר, "זה לא שויטמין C אינו חיוני לתפקוד החיסון, אבל הוא אינו מסיס במים וזה לא שהגוף יכול לאחסן אותו. אכילת 5 יחידות של פירות וירקות ביום היא הדרך הטובה ביותר לשמור על רמת נחוצות". פעילות גופנית ותזונה נכונה עוזרים לנו גם לישון יותר טוב וזה יתרון מכיוון שגוף עייף רגיש יותר לחיידקים. מחקר מהשנה שעברה מצא שמחזור בשינה פוגע ביכולת הלחימה במחלות.

ג'אנט לורד, פרופסור מאוניברסיטת בירמינגהאם, הוכיחה לאחרונה שחיסון בשעות הבוקר יעיל יותר מאשר חיסון בשעות אחר הצהריים. "המרכיבים הביוטיים שלך מוכתבים במידה מסוימת על ידי השינה", אומרת פרופ' אקבר, "אם יש לך דפוס שינה רגיל אז יש לך מקצבי גוף טבעיים והכל בסדר. ברגע שהם לא תקינים, אתה בבעיה".

אשה שסובלת מאף סתום

בעיקר תיזהרו מה"רסיסים" שיוצאים מאנשים | צילום: pixabay

חומרת הזיהום תלוי במידה רבה במינון בתהליך ההדבקה. אחד הדברים הקובעים הוא עד כמה החולה משתעל לידך כפי שמסבירה פרופ' קרוקשאנק, "אנחנו כל הזמן נחשפים לחיידקים ואנחנו רק נהיים חולים יותר מאנשים כאלה". פרופ' אקבר מוסיפה: "מי שצעיר ובריא למדי ייהנה מיתרונות כאלה שלא יאפשרו לנגיפים כמו קורונה או שפעת לפגוע בו במינון חמור. התרחיש הסביר לאדם כזה שייפגע בזיהום הוא שיהיה חולה לזמן מה ויתאושש".

מנקודת המבט של בריאות הציבור, כאשר וירוסים כמו קורונה מסתובבים באזור, העדיפות מבחינתה של פרופ' אקבר היא לא לחזק את המערכות החיסוניות של האנשים הבריאים, אלא לשמור על האנשים הפגיעים. מבוגרים אינם מגיבים טוב לשפעת אם כי עדיף שיחלו בה מאשר לא. מדובר בבעיה כללית של ירידה ברמת החיסון עם ההזדקנות.

כשאנחנו מתבגרים, התפקוד של המחסומים במעיים עובד פחות טוב. "ואז יש לך משהו שנקרא תסמונת הבטן הדולפת כשחיידקים מתגנבים לגופנו וגורמים לזיהומים קלים", אומרת פרופ' אקבר, "זה גורם לדלקות בגוף כמו גם להצטברות של תאים ישנים והדלקות פוגעות בתגובה החיסונית".

פרופ' אקבר עובדת על פיתוח טיפולים תרופתיים להפחתת דלקת אצל אנשים מבוגרים, אבל היא עדיין רחוקה מזה. הכוונה באנשים מבוגרים היא גילאי 65 ומעלה, אבל צריך לזכור שיש אנשים שמתחילים לסבול מבעיות הרבה לפני כן ויש כאלה שחצו את הגיל הזה ואין להם שום בעיה. "מבחינת וירוס הקורונה", אומרת קרוקשאנק, "הוא מתפשט ככל הנראה בהעברת רסיסים מאחד לשני. כך שחשוב לשטוף את הידיים ולהשתעל ולהתעטש לתוך המרפק. בסופו של דבר אף אחד לא יכול להימנע לגמרי מהמחלה, גם לא אימונולוגים מהשורה הראשונה.



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: info@shvoong.co.il
0.00 avg. rating (0% score) - 0 votes

מאמרים נבחרים

  • שביל השרון: 60 ק"מ של ריצה בנופים משכרים

    מחפשים מסלול ירוק וציורי עם תוואי שטח משתנה ובמסדרון אקולוגי מרתק? המסלול החדש הזה שמתחיל בנחל אלכסנדר ומסתיים…

    קרא עוד
  • תכנית אימון למתחילים: מ-0 ל-5 ק"מ ריצה

    רוצים לעשות ביחד את ה"צעד הראשון"? אז בואו נתחיל לאט ובביטחון עם תכנית אימונים בסיסית שתוביל אתכם לריצה…

    קרא עוד
  • מה לעשות במקרה של פציעת פלנטר פצאיטיס?

    מרבית קהילת הרצים והרצות מכירים היטב את המונח דורבן ולא בהקשר של מכרסמים חמודים. הנה מה שצריך לדעת…

    קרא עוד
  • 4 עקרונות לפעילות גופנית לאחר צום

    כיצד חוזרים לפעילות גופנית לאחר צום? הפיזיותרפיסט עופר צחר עם הדגשים לחזרה לשגרת חיים ספורטיביים בייחוד בתקופה מבלבלת…

    קרא עוד
  • עולים במשקל בסגר? 7 דרכים לשלוט במשקל גופינו בתקופת הקורונה

    הסגר כופה על רבים מאיתנו אורח חיים אפילו יותר יושבני מזה שהתרגלנו אליו, ובלי לשים לב קל מאוד…

    קרא עוד
  • אצילות או רוח ספורטיבית? הטריאתלט שריגש את כל העולם

    הקטע הבא יכול להיכלל בפקולטה לפילוסופיה בכל אוניברסיטה בעולם והוא למעשה לא דן בספורט, אלא במשמעות הניצחון לאדם…

    קרא עוד
  • איך מתחילים לרוץ? 10 כללים לרצים מתחילים

    החלטתם להתחיל לרוץ? הנה עשרה כללי אצבע לרצים מתחילים שיכווינו אתכם ושכדאי לכם לרוץ איתם

    קרא עוד
  • גיא ניב מסכם את הטור: "זה היה אכזרי, אבל נהניתי"

    ראיון עם הרוכב גיא ניב שצלח 3,482 ק"מ מפרכים בטור דה פראנס עם רגעי דרמה, כאב וקושי מהפרינאים…

    קרא עוד
  • לקראת הסגר: מה התקנות החדשות לגבי פעילות ספורטיבית?

    עד איזה מרחק מותר לצאת בזמן הסגר לריצה או הליכה ומה לגבי המסכה? הנה פרוט התקנות החדשות לפני…

    קרא עוד
  • כך תשפרו את מהירות הריצה שלכם

    חלק גדול מהרצים החובבים חולמים לשפר את התוצאות שלהם - כך בדיוק תעשו זאת

    קרא עוד
  • ריצה VS שחייה: איפה שורפים יותר קלוריות ומה היתרונות של כל אחד מהם?

    כל עוד אנו מבצעים פעילות גופנית מצבנו מצוין, אך מה עדיף יותר, לשחות או לרוץ? הפיזיותרפיסט עופר צחר…

    קרא עוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


2020 © ריצה, אופניים, טריאתלון, שחייה | שוונג  כל הזכויות שמורות