מעל 200 ישראליות וישראלים, מרביתם אזרחים, חטופים על ידי החמאס ברצועת עזה מתחילת הלחימה ב-7 באוקטובר. המשפחות עושות כל שביכולתן על מנת לגייס את דעת הקהל המקומית והעולמית לנושא ולהפעיל לחץ שיגרור את שחרורם, כאשר אחת הדרכים היא הספורט, ובפרט הריצה.
לכתבות נוספות בנושא:
"ממשיכים לרוץ, מה נשאר לנו חוץ מזה"
"בוחרים לרוץ – בוחרים בחיים" || טור אישי
ריצה לזכרו של סגן יפתח יעבץ ז"ל נערכה ברמת השרון
משפחתה של רומי גונן, אחת מחטופות פסטיבל "נובה", פועלת להשבתה ולהשבת שאר החטופים בכל דרך בה היא יכולה, וארגנה את "רצים להשבתם". לא מדובר על מרוץ כפי שאולי היה ניתן לעשות בימי שגרה, אלא בריצה למען המטרה, אותה כל אחד יכול לבצע בכל מקום בארץ ובעולם. כל שהרצים מתבקשים לעשות הוא להדפיס מספר חזה שעוצב במיוחד על ידי המשפחה ועליו מוטבע התאריך של אותה שבת שחורה, ולצאת לריצה או הליכה, כל אחד במסלול שלו, בקצב שלו, במרחק שלו, כשכל שהם מבקשים הוא לתעד, לשתף בכל מדיום אפשרי, ולתייג את האירוע אם משתפים בפייסבוק.
B-Together של ששי דורי ב"רצים להשבתם" | צילום: פרטי
לאחר הפצת האירוע ברשתות החברתיות ובקבוצת "חובבי ריצה" בפייסבוק, יש כבר לא מעט שפעלו בנושא, רצו עם מספרי החזה ועם דגלי ישראל ושיתפו את התמונות, כאשר יוזמות לריצות משותפות למען המטרה הגיעו מכל העולם. המשפחה קוראת לכולם לעשות זאת לכל אורך השבוע, כאשר רגע השיא של השבוע מבחינתם יהיה ביום שישי, כשהמשפחה והחברים יצאו לריצה כולם יחד, מהשעה 7:00 מחניון פארק המים למסלול סובב שפיים של 3 ק"מ (כל אחד כפי יכולתו).
מיטל וייס, בת זוגו של איתן, אבא של רומי, יזמה את הריצה כמי שבעצמה חברה בקהילת הרצים ואנשי הברזל: "אנחנו עושים המון פעולות להעלות את התודעה ולהגדיל את הלחץ להחזיר את השבויים, כל המשפחה מעורבת, כל אחד ומה שהוא יכול. אני בקהילת הרצים משנת 2014, והחלטתי שאני מנסה להפעיל את כל החברים בכל קצוות הארץ והעולם. כל מה שאנחנו רוצים זה להחזיר את השבויים במהרה ולא להתמהמה, כל יום שהם שם זה איום ונורא. אם כל אחד מהרצים יכתוב ויתייג, זה יעלה את החשיפה לנושא".
רומי גונן | צילום: באדיבות המשפחה
על מה שקרה לרומי מספרת מיטל: "היא התקשרה אלינו מהמסיבה כשהתחילו נפילות, ואז התברר לכולנו שיש גם מחבלים. הייתה במחסה שעתיים בתוך שיחים, עד שחברים באו לחלץ אותם עם רכב. הרכב הזה נורה במהלך החילוץ. היא ישבה מאחורה אז נפגעה ביד, כשמי שישבו מקדימה נהרגו במקום, כולל חברה מאוד קרובה שלה. יש הקלטה שהיא מדברת עם אמא שלה מירב, ואומרת לה שהיא פצועה ביד, ואז שומעים קולות בערבית שאומרים לקחת אותה. לאחר מכן הטלפון שלה אוכן בעזה. עד לפני יומיים היא הייתה נעדרת ולפני יומיים הסטטוס השתנה ל"חטופה מסופקת", כלומר שיש עדויות שהיא חטופה בסבירות גבוהה. אנחנו רק רוצים שהיא תחזור כמה שיותר מהר".
מספר החזה מצורף כאן מטה, לחצו על התמונה להגדלה והדפסה
מספר החזה להדפסה ל"רצים להשבתם"
