עבור ספורטאים רבים המגיעים למשחקי המכביה, התחרויות עצמן הן חזות הכל. אבל עבור ג'ואל סולומון (21), רץ יהודי יליד סידני שבאוסטרליה, הריצה היא רק האמצעי. המטרה האמיתית עמוקה והרבה יותר משמעותית. סולומון אינו רץ עילית בקנה מידה עולמי. אך הוא ספורטאי מוכשר ואיכותי מספיק כדי לרוץ ולהתחרות במסגרת ליגת המכללות האמריקאית הקשוחה ("Division 1") בניו יורק. בשבוע שעבר הוא תירגם את הכושר הזה למדליות על מסלול האתלטיקה בירושלים ב-1,500 וב-5,000 מטרים. אך הסיפור האמיתי שלו מתרחש מחוץ לאצטדיון. כמשפיען רשת ופעיל הסברה נחוש למען מדינת ישראל.
לכתבות נוספות בנושא:
- מב"ש עד חיפה: המרוצים שאתם חייבים לשריין לסתיו הקרוב.
- שיא ישראלי אדיר למתן עברי בריצת 1,500 מטר.
- "להראות למשפחתו שאכפת לנו": הריצה המרגשת לזכר ג'ייק מרלו ז"ל.
"הגעתי למכביה בלי להכיר אף אחד – ועכשיו יש לי חברים לחיים"
"מזג האוויר, אורח החיים, האוכל – הכל פה ברמה אחרת", מספר סולומון בעיניים נוצצות על החוויה שלו בישראל. "השבועות האחרונים היו שילוב מטורף: לבקר בבקרים בשוק, להתאמן בחום הלוהט של יולי, ולבלות במסיבות לילה בחוף של תל אביב. המקומות השונים כאן מוציאים ממך צדדים שונים. השהות בירושלים גורמת לי להרגיש מחובר בצורה עמוקה לשורשים היהודיים שלי, בעוד שבתל אביב יש סגנון חיים מדהים שמאפשר להכיר חברים עם דעות ומחשבות דומות. הגעתי לישראל בלי להכיר אף אדם, ועכשיו אני עוזב עם המון אנשים שאני יכול לקרוא להם חברים לכל החיים".
View this post on Instagram
במהלך הביקור שלו לקראת המכביה, סולומון לא ויתר על שגרת האימונים שלו, ומצא את עצמו רץ לצד כמה מהשמות הבולטים ביותר על מסלול הריצה המקומי. "היה מדהים להתאמן עם רצים כמו טל אבידן, עמית כהן ואיילה הריס, שהם מהטובים ביותר בישראל. להתחבר אליהם דרך הספורט, לגלות שאנחנו יהודים משני צדי כדור הארץ שמתאחדים סביב הריצה. זה דבר יוצא דופן. הם בהחלט הריצו אותי קשה מאוד בחום הישראלי, שאני ממש לא רגיל אליו, אבל נהניתי מכל רגע".
החיבור לארץ הוא גם סגירת מעגל משפחתית מרגשת עבורו: "אבא שלי תמיד סיפר לי סיפורים על התקופה שבה הוא ביקר בישראל כשהיה בשנות ה-20 לחייו. עכשיו אני בשנות ה-20 שלי, חווה חוויה משלי, אבל רואה בדיוק את מה שאבא שלי ראה וסיפר לי. מעולם לא הרגשתי מחובר באמת לאף מקום בעולם, אבל ברגע שנחתתי כאן, הרגשתי בבית".
נקודת המפנה בסידני: "הבנתי שעכשיו הזמן להיות גאה"
למרות הגאווה שהוא מפגין כיום, הדרך של ג'ואל לחיבוק הזהות היהודית לא הייתה מובנת מאליה. הוא גדל באוסטרליה ללא קהילה יהודית חזקה ועוטפת, ובמשך רוב שנות נערותו בחר להצניע את זהותו. המעבר לניו יורק לצורך לימודים וריצה בקולג' פתח בפניו לראשונה את הדלת, כאשר הצטרף לתוכנית "הלל" בקמפוס – מה שהיווה את ההיכרות הממשית הראשונה שלו עם עולם היהדות.
View this post on Instagram
אולם, נקודת המפנה הדרמטית ששינתה את חייו מהקצה אל הקצה התרחשה ב-14 בדצמבר, במהלך חופשת מולדת בסידני: "פיגוע הטרור בבונדי פגע בי ממש חזק. זה האזור שבו המשפחה שלי ובני דודים שלי גרים. זו הייתה הירייה שגרמה לי להבין שעכשיו, יותר מתמיד, אני חייב להפסיק להסתתר, להיות גאה במי שאני ולהתחבר לשורשים".
מאותו רגע, סולומון הפך לפעיל בולט. הוא החל לפקוד אירועים של קהילת "Nice Jewish Runners" בסנטרל פארק בניו יורק; התחבר לבתי חב"ד; והחל לנצל את פלטפורמת המדיה החברתית שלו לטובת המאבק באנטישמיות והסברה ישראלית. "אני מאמין שכאדם יהודי, ובמיוחד כמי שיש לו פלטפורמה ברשת, זו חובה להיות שגריר עבור העם היהודי ועבור ישראל. אני עונד את תליון ה'חי' שלי בגאווה, מדבר עם אנשים ברחובות, וזה מביא המון שמחה ומשמעות לחיים שלי".
התחנה הבאה: נבחרת המשפיענים "Makers" של ארגון מסע
השליחות ההסברתית של ג'ואל בישראל לא תסתיים עם טקס הנעילה של המכביה שייערך הערב (שני). מיד לאחר המשחקים, הוא יצטרף לפרויקט בינלאומי יוקרתי וחדש של ארגון מסע (מיסודן של הסוכנות היהודית וממשלת ישראל). פרויקט שנקרא "Masa Makers".
המשלחת, שתחל לפעול בסוף החודש, מרכזת קבוצה נבחרת של יוצרי תוכן ומשפיענים יהודים מכל רחבי העולם. מארגנטינה, ארה"ב, אוסטרליה ועוד. הם נבחרו בזכות היכולת הייחודית שלהם לספר סיפור אותנטי, ליצור חיבור אמיתי עם הקהל ולהציג את פניה היפות של ישראל למיליוני עוקבים ברשתות החברתיות.
View this post on Instagram
"אני סופר נרגש מההזדמנות הזו של ארגון מסע", אומר סולומון. "להתחבר עם יוצרי תוכן יהודים שיש להם דעות דומות אבל מגיעים מנישות שונות לחלוטין. לשבת יחד, להעלות רעיונות יצירתיים ולייצר תוכן חזק על ישראל/ זו יוזמה מדהימה ואני מחכה כבר לפגוש את כולם".
כשנשאל על חלומותיו לעתיד, סולומון לא פוסל מעבר קבוע לישראל/ "אני כל כך אוהב את המדינה הזו/ היא לגמרי מתאימה לסגנון החיים שלי. אולי אחרי שאסיים את הקולג' בניו יורק אעשה עלייה. ומצד שני, מי יודע? המשחקים האולימפיים ב-2032 ייערכו בבריסביין, אוסטרליה. אולי אייצג שם בכלל את ישראל? נחיה ונראה".
