בתחרויות טריאתלון למרחק איש ברזל (איירונמן או אחרות), הגבול בין תחרות חלומית לשברון לב יכול להימחק בשבריר שנייה. חודשים ארוכים של אימונים מפרכים, הקרבות אישיות ומשמעת ברזל מתנקזים ליום אחד שבו הכל חייב לעבוד לפי הספר. אך מה קורה כאשר התוכניות מתרסקות עמוק בתוך המסלול, והפודיום המובטח מתפוגג?
לכתבות נוספות בנושא:
- השחייה באיירונמן לידס בוטלה בגלל אצות – והמשתתפים רותחים
- כבוד: רועי זוארץ יוביל את אחת מקבוצות הטריאתלון המובילות במכללות בארה"ב
- לצד אלמוג אלעזרי: מי העפיל עד כה לאליפות העולם באיש ברזל בקונה?
עבור אנדרה דורייץ, טריאתלט שוודי שהתחרה באיירונמן קלמאר האחרון, התשובה לשאלה הזו הפכה לאחד מסיפורי הנחישות המדהימים ויוצאי הדופן שנראו בענף בתקופה האחרונה.
מקרב על הפודיום באיירונמן – לקריסה טכנית
היום של דורייץ נפתח בצורה פנטסטית. השחייה עברה בהצלחה, וגם על מסלול הרכיבה הקצב היה גבוה במיוחד. הוא דורג במקום השני בקטגוריית הגיל שלו, כשהוא מפגין שליטה מוחלטת ונמצא בעמדת זינוק אידיאלית לקראת ריצת המרתון והבטחת כרטיס יוקרתי לאליפות העולם בקונה.
אלא שאז, בקילומטר ה-145 של מסלול האופניים – כ-35 קילומטרים בלבד לפני סיום מקטע הרכיבה והכניסה לשטח ההחלפה השני (T2) – הגיע ביש המזל. פנצ'ר בגלגל. בניסיון לבצע החלפה מהירה בשטח, נפגע ונשבר שסתום האוויר (ונטיל) של צמיג הטיובולר. מה שהפך את המשך הרכיבה לבלתי אפשרי מבחינה טכנית. עבור רובם המוחלט של הספורטאים, תקלה כזו בנקודה כה קריטית פירושה סוף התחרות ו-DNF ליד שמם, כולל המתנה מלאת בושה לרכב הפינוי של המארגנים.
View this post on Instagram
אלא שפרישה כלל לא עמדה על הפרק מבחינתו של דורייץ. "אני לא אוהב לוותר אחרי שהתחלתי משהו", סיפר לאחר מכן. ברגע של החלטה יוצאת דופן שגובלת בשיגעון ספורטיבי, הוא ירד מהאוכף והחל לרוץ במשך 35 קילומטרים ברציפות. כשהוא נועל את נעלי הרכיבה (נעלי קליטים) ודוחף את אופניו לאורך הכבישים בדרך לשטח ההחלפה בעיר.
מדובר במאמץ פיזיולוגי ומנטלי כביר. ריצה ממושכת על קליטים יוצרת עומס קיצוני וכאבים חדים בכפות הרגליים, בגידי האכילס ובשרירי התאומים. לאורך הקילומטרים הארוכים, קיבל עידוד בלתי פוסק מצד מתחרים שחלפו על פניו, צופים ועוברי אורח. כולם השתאו מול המחזה. בדיעבד, זה עזר ונתן לו את הכוח להמשיך קדימה צעד אחר צעד.
החלפת נעליים – ומרתון של 5:17 שעות
כשהגיע סוף סוף ל-T2, מותש ועם רגליים חבולות, הוא לא עצר לרגע. דורייץ החליף את נעלי הרכיבה השחוקות בנעלי הריצה. נעל אותן ויצא אל המסלול כדי להשלים ריצת מרתון מלאה של 42.2 קילומטרים.
באופן מעורר השתאות, הוא הצליח לייצר קצב יציב וגמא את המרתון בזמן של 5:17 שעות. לקו הסיום המיוחל של איירונמן קלמאר הוא הגיע לקול תשואות הקהל בזמן כולל של 14:22:31 שעות. בסך הכל רץ דורייץ באותו יום מרחק מצטבר של מעל 77 קילומטרים – אולטרה-מרתון של ממש.
View this post on Instagram
"אתה לא שולט בנסיבות, אלא בתגובה שלך"
בפוסט שפרסם לאחר התחרות, שהפך לוויראלי בכל רחבי הרשת ושותף במגזיני הטריאתלון המובילים בעולם, סיכם דורייץ את המוטו שנשא אותו לאורך כל היום: "למרות שהמרוץ שלי לא הלך לפי התוכנית, הייתה לי תמיכה מדהימה מחברים, משפחה וזרים לאורך המסלול שהפכו את הבלתי אפשרי לאפשרי. תודה לכל מי שנשא אותי לאורך התחרות במילים הטובות שלו!
עוד המשיך: "אינך יכול לשלוט בנסיבות שנופלות עליך, אבל אתה תמיד יכול לשלוט באיך שאתה מגיב אליהן. תתחרו עם חיוך – גם כשהאופניים שלכם מתפרקים".
עבור קהילת הסבולת, המקרה של אנדרה דורייץ הוא תזכורת מזוקקת למהות התחום. המדליה אינה נמדדת רק במיקום על הפודיום או בתוצאת השעון. אלא ברוח האנושית, בעקשנות ובסירוב המוחלט להישבר.
