עונת הטריאתלון ממשיכה לספק דרמות סביב איכות מקורות המים. המהדורה השנייה של תחרות איירונמן לידס – אחת משתי תחרויות המרחק המלא בבריטניה בשנת 2026 – התקיימה במתכונת מקוצרת של דואתלון. זאת לאחר שמארגני התחרות נאלצו לבטל לחלוטין את מקצה השחייה.
לכתבות נוספות בנושא:
- לצד אלמוג אלעזרי: מי העפיל עד כה לאליפות העולם באיש ברזל בקונה?
- "החלום – נבחרת שליחים במשחקים האולימפיים": ליאור כהן בפודקאסט שוונג
- כבוד: רועי זוארץ יוביל את אחת מקבוצות הטריאתלון המובילות במכללות בארה"ב
האירוע יועד השנה לקבוצות גיל בלבד. הוא משך אליו כ-2,500 טריאתלטים וטריאתלטיות מכל בריטניה ומחוצה לה. אלא שפחות מיממה לפני יריית הפתיחה, קיבלו המשתתפים הודעה מפתיעה ומאכזבת. בדיקות איכות המים באגם ווטרלו שבפארק ראונדהיי הציגו נתונים מדאיגים. כאלו שלא אפשרו כניסה בטוחה למים.
איירונמן לידס: "רמות אצות מעל הסף המותר"
ההחלטה על ביטול אימון השחייה המקדים ומקצה השחייה של התחרות התקבלה בשיתוף עיריית לידס והצוות לסיכונים סביבתיים של סוכנות ביטחון הבריאות הבריטית. בהודעה הרשמית שפרסמו מארגני התחרות נמסר: "מזג האוויר החם ששרר לאחרונה ברחבי בריטניה הוביל לפריחה מסיבית של אצות כחולות-ירוקות (Blue-green algae), העלולות להוות סכנה בריאותית לבני אדם. תוצאות המעבדה מאגם ווטרלו אישרו כי רמות האצות הנוכחיות חורגות באופן משמעותי מהסף המאפשר קיום שחייה בטוחה".
View this post on Instagram
עוד הוסיפו בהודעה: "אנו מבינים היטב כי אלו אינן החדשות שהספורטאים קיוו לשמוע רגע לפני יום המרוץ. אך הבטיחות נותרת בעדיפות עליונה. האירוע הותאם למתכונת של רכיבה וריצה. 180 ק"מ של רכיבה על אופניים ו-42.2 ק"מ של ריצת מרתון מלאה. עם זינוק מתגלגל ישירות משטח ההחלפה החל מהשעה 07:00 בבוקר".
זעם ותרעומת ברשתות: "התאמנו שנה שלמה"
ההודעה ברגע האחרון עוררה גל של אכזבה, תסכול וזעם בקרב רבים מהמשתתפים. חלקם טענו כי נחשפו לביטול ברשתות החברתיות עוד לפני הודעת הדוא"ל הרשמית. ספורטאים רבים העלו דרישה נחרצת לקבלת החזר כספי חלקי על דמי ההרשמה הגבוהים. בטענה כי שילמו על איש ברזל מלא וקיבלו בפועל שני מקצועות בלבד.
הטענה העיקרית כנגד המארגנים הייתה כי לא ערכו בדיקות מקדימות מקיפות יותר. או גרוע מכך, ערכו בדיקות אך לא שיתפו את הנרשמים. שכן, אם היו בודקים את הנושא מספר שבועות קודם היו מגלים כבר אז שסביר שהשחייה לא תתאפשר.
לצד התרעומת, נשמעו בקהילת הסבולת גם קולות שקולים יותר שהדגישו את האחריות הרפואית. פוסט פופולרי שפורסם בעמוד האימונים Hard and Smart Coaching היטיב לסכם את המורכבות של ספורט תחת כיפת השמיים: "למרות שזו אכזבה עצומה לכל מי שהשקיע אינספור שעות אימונים, רבים מאלו שזועמים כעת היו כועסים פי כמה אם השחייה הייתה מתקיימת והם היו מבלים את הימים הבאים חולים, או נאלצים לפרוש באמצע המרוץ עקב זיהום. כשנרשמים לאירוע חוץ, ישנם גורמים סביבתיים שאף מארגן אינו יכול לשלוט בהם. אי אפשר להפוך אגם לבטוח רק מתוך רצון עז. השאלה האם איירונמן צריכה לפצות או להחזיר כסף היא דיון נפרד. אך הזכות להתאכזב מובנת לחלוטין לכל מי שהתכונן למרחק המלא".
בסופו של דבר, אלפי המשתתפים נאלצו להסתגל למציאות החדשה, לוותר על חליפות השחייה ולהתמקד באתגר של 180 קילומטרים על האוכף וריצת מרתון מפרכת אל קו הסיום.
