כולנו מצויים בתוך סיטואציה מורכבת ביותר בימים אלו, בין אם אנחנו תושבי מרכז וצפון הארץ (בשאיפה שלא תהיה הצטרפות למערכה בצופן) ובוודאי אחינו האמיצים בדרום הארץ וביישובי עוטף עזה בפרט.
לכתבות נוספות בנושא:
לחץ וחרדה לנוכח המצב הביטחוני – כך ניתן להתמודד
5 טכניקות אפקטיביות להתגבר על התקף חרדה
נסו בעצמכם: הדרך להרגיע את הגוף והנפש בזמן המלחמה
מצבים אלו מעוררים רגשות עזים במבוגרים וילדים גם יחד. תופעות כמו בידוד או תחושת חוסר סולידריות יכולות להוביל לעליית סטרס וחרדה. אחרי אירוע טראומטי, לאנשים יש רגשות חזקים שנותרים לאחריו. לכן יש חשיבות ללמוד ולהכיר דרכים להתמודדות כמו גם לקבל טיפול ותמיכה מתאימים כדי להוריד את רף הלחץ ואת התסמינים הנלווים. התסמינים הללו יכולים להיות פיזיים או נפשיים, ויכללו תופעות כמו:
צילום: Shuttersock
• חוסר אמונה עצמית
• תחושות פחד, הלם, כעס, עצב, דאגה, ירידה תחושתית בגפיים ותסכול
• ירידה בתיאבון, ברמות אנרגיה ובחשק כללי
• קושי בשינה, סיוטים בלילה, בעיות ריכוז וקושי בקבלת החלטות
• תופעות פיזיקליות, כגון: כאבי ראש, כאבים גופניים שונים, כאבי בטן ונגעים שונים בעור, כמו פריחה
• החרפה בבעיות גופניות קיימות
• החרפה בבעיות נפשיות ומטליות קיימות
• שימוש מוגבר בסיגריות, שתיית אלכוהול וחומרים אחרים.
זה נורמלי לחוש לחץ, חרדה, צער ודאגה במהלך ואחרי מאורע טראומטי, כמו למשל בפיגוע רצחני – ולכן חשוב לאמץ כלים שיכולים לסייע לכם ולסובבים אתכם במצבים איומים שכאלה.
דרכים בריאות להתמודדות עם סטרס
אכילה מוגזמת, קושי בשינה ומצב בו אנחנו רגשניים יותר ועצבניים – כל אלה יכולים להנות תגובות נורמליות לסטרס. הנה כמה דרכים בריאות ופרודוקטיביות להתמודדות עם סטרס:
1. קחו הפסקות מרצף הצפייה, הקריאה וההקשבה לחדשות ולסיפורים השונים, בייחוד אלו הנצפים ברשתות החברתיות. חשוב ורצוי להיות בסוד העניינים ומעודכנים בנעשה, אך השהייה הבלתי פוסקת בתוך האינפורמציה בעת אסון מאוד מתישה ומעוררת לחץ וחרדה. נסו להגביל את הצפייה למספר מצומצם של פעמים ביום, וצרו חלונות זמן מוגדרים בהם אין טלוויזיה, סמארטפון, מחשבים ומסכים אחרים.
צילום: Engin Akyurt from Pixabay
2. נסו לשמור על עצמכם: עצה טובה בכל מצב, אך במיוחד במצבי סטרס. איכלו יותר בריא, בצעו פעילות גופנית כלשהי, תשנו מספיק שעות ביממה (לפחות 7 שעות) וקחו הפסקה עם אתם חשים שמאגרי האנרגיה שלכם התרוקנו.
3. שימרו על מערכות הגוף שלכם: הרגעת הגוף חשובה בסיטואציות של מצבי לחץ וסטרס, ולכן כדי לנקוט באסטרטגיית הרגעה שאתם מוצאים סובייקטיבית שעובדת יותר טוב על גופכם: נישמו נשימות ארוכות ועמוקות, בצעו מתיחות, בצעו מדיטציה, הימנעו מעישון רב, הימנעו משתייה מוגזמת של אלכוהול, למי שצריך: המשיכו בטיפולים בריאותיים – אם צריך (טיפולים , זריקות וכדומה אין להפסיק בגלל תסכול וחוסר מוטיבציה ללכת לרופא).
4. דברו עם אנשים: שיחה על המצב ושיתוף ברגשות שלכם חשוב מאוד ועוזר להתמודדות בריאה וטובה יותר עם מצבכם.
5. היו כנים עם עצמכם: באם אתם במצב סטרס וחרדה קיצוני – גשו לקבל עזרה! לעיתים תרופות מהרופא, שיחה עם פסיכולוג או טיול פיזי מהפיזיותרפיסט יכולים לסייע משמעותית ולמנוע התדרדרות במצב שלנו.
6. התנדבות ועזרה: אחד הכלים היעילים ביותר להתמודדות עם לחץ הוא לעזור לאחרים בכלל ולכאלו שמצויים בלחץ בפרט. התנדבו לחלוקת ציוד ומזון, התנדבו בבית חולים לעזרה, עזרו בשיחות טלפון עם אנשים בחרדה וסטרס וכדומה.
מצאו טכניקה שמרגיעה אתכם | צילום: pixabay
התמודדות עם לחץ אצל ילדים ובני נוער
ילדים יכולים להתקשות מאוד להתמודד עם מצבים קיצוניים של סטרס כמו פיגוע או אסון דומה. על ההורים והמבוגרים סביבם (מורים, גננות, מאמנים בסיטואציות מסוימות וכו') לנקוט בפעולות כדי לתת לילידים ולבני נוער אלו – יציבות ותמיכה שיעזרו להם להרגיש טוב יותר ולהתמודד בצורה יעילה יותר עם המצב בו הם מצויים.
1. הקפידו על ניטור ובדיקה במה ילדיכם צופים. לילדים כדי לחסום חלק מהרשתות החברתיות כדי לצמצם ואף להפסיק גישה למקורות צפייה מסוימים שיכולים להיות מטרידים וקשים לצפייה. לבני נוער חשוב לתווך את הרשתות החברתיות להסביר מדוע לא כדי לצפות בתוכן כזה או אחר ולהסביר על חשיבות אי שיתוף תכנים – גם כדי למנוע הפצת מידע כוזב ומטריד לבני נוער נוספים.
2. נסו לשמור על שגרה: למרות שבעת מצב קיצוני, כמו מלחמה, השגרה נהרסת לחלוטין, חשוב לשמור על מסגרת מבחינת שעת קימה בבוקר, שעת שינה בלילה, זמני ארוחות וכדומה.
3. עודדו שיתוף: הקשיבו לילדיכם, צרו סביבה שהילדים מרגישים בנוח לשתף ברגשות, בפחדים ובמחשבות שלהם ושימו דגש על הביטחון האישי שלהם.
4. היו ערניים: שימו לב להתנהגות ילדיכם, בייחוד לשינויים קיצוניים בהתנהגות.
נסו לעודד שיתוף | צילום: shutterstock
5. דברו עם מבוגרים אחרים: התייעצו עם מבוגרים אחרים, כמו הורים לחברים שלילדכם, חברים שלכם עם ילדים, מורים בבית ספר – זאת כדי לקבל מידע נוסף על איך ניתן להרחיב את ארגז הכלים המקצועי שלכם להתמודד עם מצבי לחץ אצל ילדיכם.
עצות לילדים עצמם להתמודדות עם מצבי לחץ וחרדה
אחרי אירועים טראומטיים הגיוני לחלוטין לחוש תחושות של פחד, חרדה וחוסר ביטחון. רבות יש תחושה שהמצב המפחיד יקרה לנו – גם אם לא היינו נוכחים בו פיזית.
להלן כלי התמודדות שכדי לכם הילדים ובני הנוער להכיר:
1. דברו ושימרו על קשר עם חברים או אנשי מקצוע: שיחה עם אדם שאתם בוטחים בו תעזור לפתוח ולייצר היגיון בסיטואציה מפחידה ולא הגיונית. אם אתם לא יודעים למי לפנות, היעזרו בהוריכם, מורים בבתי הספר או מרכזי עזרה שאת מספריהם ניתן למצוא בתקשורת, באינטרנט וברשתות החברתיות השונות.
2. שימרו על עצמכם: שינה מספקת, אכילה מוקפדת, ביצוע פעילות גופנית סדורה ושמירה על סדר יום קבוע – כל אלה חשובים בהתמודדות עם לחץ וחרדה בייחוד על רקע אסון ששיבש את כל רוטינת היום ואת המחשבות הרגליות שלכם.
3. הפסקות מידע: הימנעו משהייה בלתי מוגבלת בתוך המסכים. צריכת מידע ללא עצירות והפסקות יכולה להיות סכנה אמיתית לשקיעה בתוך לופ של לחץ וחרדה וחשוב מאוד למנן את כמות המסכים היומית ואת המידע הנצרך בעת צפיה.
קחו הפסקה מהמסך | צילום: Karolina Grabowska from Pixabay
לסיכום
מצבי לחץ וחרדה יוצרים סיטואציה שמחייבת התייחסות ושינוי התנהגותי, במיוחד עם מדובר על מצב קיצוני, כמו שקורה כעת בארצנו על רקע ההתקפה האכזרית שהחלה בדרום ארצנו והובילה לפתיחת המלחמה בדמות מבצע "חרבות ברזל".
ישנן דרכים רבות שיסייעו לנו להתמודד, החל משיחות עם בני משפחה או אנשי מקצוע, שמירה על שגרה יומית, הקפדה על הרגלים בריאים (אכליה, פעילות גופנית) ועוד. יש לתת הקפדה יתרה בהשגחה על התמודדות של ילדים ולזהות חריגות בולטות שהתנהגות שלהם שתצריך התערבות מצדנו המבוגרים . ביחד – בהקשבה, אמפתיה וסולידריות חברתית – נעבור גם את המצב הלא פשוט הנוכחי. שימרו על עצמכם ועל האהובים עליכם ובכוחות משותפים נעבור גם את זה!
הכותב עופר צחר: פיזיותרפיסט מוסמך (B.P.T , M.P.T), בעל קליניקת "Physio Fitness +" לטיפול בבעיות אורתופדיות, פציעות ספורט ושיקום תנועתי, מרצה במכללת סמינר הקיבוצים ומעביר קורסים והכשרות לפיזיותרפיסטים, מאמנים ומטפלים בארץ ובעולם.
