"בשביל לרוץ 4,200 ק"מ לאורך החומה הסינית, צריך סיבה פנימית עמוקה"

האיש הראשון שרץ 4,200 ק"מ לאורכה של החומה הסינית הגיע לישראל והתראיין בלעדית לשוונג על האתגר של החומה הסינית, הפחד שלפני תחרות ואיזו מוטיבציה צריך בשביל לעשות את כל זה
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp
בראם מלהרבה
בראם מלהרבה

מה גורם לאדם לרוץ 4,200 ק״מ בגובה מצטבר של יותר מ-14 פעמים האוורסט בנסיון אחד? זו השאלה הראשונה שאיתה פתחתי את המפגש שלי עם בראם מלהרבה האיש הראשון שרץ את החומה הסינית לכל אורכה. התשובה היתה קצרה ומיידית. ״סיבה פנימית עמוקה שהיא מעבר לאגו האישי. כשאתה רץ למרחקים כל כך ארוכים הרוח והנפש עוברות טלטלות שמעלות את אותה שאלה שוב ושוב. למה".

בראם מלהרבה

כשאתה רץ למרחקים כל כך ארוכים הרוח והנפש עוברות טלטלות שמעלות את אותה שאלה שוב ושוב. למה | צילום: courtesy Braam Malherbe

"שלושה סוגי מוטיבציה בעולם"

את התחרות הראשונה שלי בריצה עשיתי בגיל 6, והיום, 22 שנים לאחר מכן אני עדיין רץ, חלק מהזמן בארץ וחלק מהזמן במקומות שונים ומשונים בעולם. ראיתי אירועים מכל המרחקים, חוויתי תחושות גופניות קיצוניות ובעיקר פגשתי אנשים מרתקים מהתחום. ללא צל של ספק בראם היה אחד המעניינים שבהם. לא רק בגלל האהבה לתנועה המונוטונית שאנחנו כל כך אוהבים, אלא בעיקר בגלל כריזמה יוצאת דופן ויכולת לסחוף ולהניע. כנראה שלא במקרה, ברגע שנכנסתי למונית חזרה הביתה, שנייה לפני שפתחתי את ההרצאה שלו בטד (בפעם הרביעית לאותו היום) נכנסתי לאתר מרתון החומה הסינית (רק כדי לגלות שמרתון השנה כבר היה לפני כמה ימים). אני יכול להישבע שאם הייתי מגלה שהמרוץ הוא בעוד חודשיים-שלושה הייתי נרשם במקום.

יוטיוב | בראם מלהרבה בהרצאה ב-TED

״יש שלושה סוגי מוטיבציה בעולם״, מספר בראם, ״האחת, מאפיינת את 95% מאנשי העולם, והיא מוטיבציה מתוך פחד או דאגה. למשל, אנשים שקמים לעבודה ביום ראשון ומלאים שנאה כלפי מקום העבודה שלהם. הם לא הולכים לעבודה בגלל שהם רוצים, אלא בגלל שהם יודעים שאם לא יגיעו הם עלולים לקבל נזיפה או יותר מזה, להיות מפוטרים ולאבד את הביטחון הכלכלי שהעבודה מעניקה להם. הסוג השני של המוטיבציה היא זו שבאה מתוך טריגר חיצוני. למשל בונוס בעבודה. אנחנו אמנם לא מפחדים ממנו, אבל מה שמניע אותנו הוא מניע רגעי שאינו מספק את האגו הפנימי שלנו ומניע אותנו לבונוס הבא. והשלישי הוא המוטיבציה שבאה מתוך תוכנו. מרצון פנימי שאינו תלוי ברצון להראות לאחרים שהצלחנו או שאנחנו טובים יותר. אלה מדחף עמוק פנימי״.

עוד כתבות בנושא
לודוויק ממבולה מדרום אפריקה: "אני יכול לשבור את שיא המסלול במרתון ירושלים"
מרתוניסטים סדרתיים: האם מומלץ לרוץ מספר מרתונים ברצף?
אימת "הקיר": מהו וכיצד לא תיתקלו בו במרתון

בראם מלהרבה

"אני יכול לשנות חיים של ילדים רבים" | צילום: courtesy Braam Malherbe

ואיך זה מתקשר לריצה אתם שואלים? רבים ניסו לרוץ לכל אורכה של החומה הסינית ללא הצלחה. ניתוח של פיזיולוגים ומאמנים הציג את המשימה כבלתי אפשרית מבחינה פיזית – ריצה של מרתון ביום, למשך 100 ימים בגובה מצטבר של יותר מ 14 פעמים האוורסט. אז איך בכל זאת? ״סיבה פנימית עמוקה. במקרה שלי פרויקט עזרה לילדים באפריקה״, אומר מרהבה, ״אני מבין שזה יכול להוציא אותך למסע המשוגע הזה, ואני מכיר את הגוף שלנו בריצה, יש פעמים שהוא פשוט אומר לך לא".

היו רגעים שפשוט רצית לזרוק הכל ולחזור הביתה?

״ראשית לפני שיצאתי הבנתי שאני צריך למצוא ולהבין שהסיבה שלשמה אני יוצא היא עמוקה ונכונה. הבנתי שבאמצעות הריצה הזו אני יכול לשנות חיים של ילדים רבים וזו היתה מוטיבציה חזקה ועמוקה. לפני שיצאתי קיבלתי עוד החלטה שהיתה משמעותית. החלטתי שאם אני פורש זה יהיה רק בזמן מנוחה בין הריצות ולא בזמן מקטע הריצה עצמו. כשאתה סובל בזמן הריצה קל לתת לעצמך תירוצים למה לא, אבל בכל מקטע מנוחה שיכולתי לחשוב על זה באופן רגוע הבנתי שאני יכול להמשיך למקטע הבא. ומדי פעם כשהיתה לי אפשרות דיברתי עם אנשי הקרן אליה גייסתי תרומות והם סיפרו לי בהתלהבות איך הקטע שרצתי היום אפשר לעוד שבעה ילדים לעבור ניתוח. וההבנה העמוקה הזו, שאני מסייע לאחרים, היא כוח בלתי נתפס והיא בסופו של דבר הביאה אותי לקו הסיום״.

אני מהרהר מעט ומשתף את בראם. אחד הדברים שעזרו לי בקריירת הספורט ובחיים שלי היא לא לפחד מכשלונות, לדעת שהם חלק מהמשחק, ללמוד מהם ולהתקדם אבל עדיין לפעמים כשאני יוצא לדרך, לאתגר חדש ולא מוכר, הלב דופק בעצמה והראש מבקש לסגת. זה קרב שלא תמיד אני מנצח בו.

אז איך נפטרים לגמרי מהפחד?״

״כולם מפחדים, המצטיינים פשוט מתגברים על הפחד ויוצאים לדרך. הריצה ובעצם החיים שלנו הם לא קו רציף. אם נניח נצייר על דף את נקודת ההתחלה שלנו, נרשום במקום גבוה יותר את החלום אליו נרצה להגיע וניתן לתהליך מסגרת זמן. תמיד צריך מסגרת זמן! הקו שנעבור בין ׳עכשיו׳ ל׳חלום׳ לא יהיה רציף כלפי מעלה. הוא יהיה כמו מדרגות. לפעמים נעלה, לפעמים נזוז לרוחב ושוב נעלה. כדי להתקדם במדרגות הללו גם לכל מדרגה צריכה להיות מטרה. בכל שלב אנחנו צריכים לזכור את המטרה הגדולה ולהתקדם לעבר המטרה הקרובה. וכך הלאה״.

יש אנשים שקשה לשכוח. המפגש עם מלהרבה השאיר בי משהו שיזכר לשנים רבות. עצמה, כריזמה ומבטא דרום אפריקאי חזק. החיבור שהתחיל בריצה ועבר לשיחה על מוטיבציה, מנהיגות, כשלונות והישגים שאינם קשורים לאגו האישי היה מרתק.

ניתן יהיה לשמוע את בראם בכנס "Lead with Courage" שייערך ביום ראשון הקרוב 31.5.15 באווניו בקרית שדה התעופה.


יונתן מלכא | טריאתלט מקצועי בעבר ומאמן הריצה הראשי של נייקי ישראל



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתיבת תגובה

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"הגענו להיות בטופ האירופי, זה מרגש. אם הכל מתחבר, שיא אירופי זה דבר בהחלט רלוונטי עבורי, למה לא", מארו טפרי מכוון גבוה רגע אחרי שבירת השיא הישראלי במרתון




מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג