השפעת הפעילות הגופנית על המוח במגפת הקורונה

A VPN is an essential component of IT security, whether you’re just starting a business or are already up and running. Most business interactions and transactions happen online and VPN
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp
צילום: shutterstock

פאנדמיית הקורונה אשר נגרמה על ידי הוירוס SARS-CoV-2 שגורם למחלה נשימתית חמורה. המחלה התפשטה מסין לעולם כולו וקיבלה את שמה: COVID19. הוירוס מדביק תאים אנושיים באמצעות קשירה לקולטן ACE2. מדינות רבות נקטו בבידוד וריחוק חברתי על מנת למנוע המשך התפשטות והדבקה בקהילה. הרעיון מאחורי פרוטוקולים אלו מבוסס על מניעת התפשטות הוירוס באוכלוסיה, שתביא לידי עלייה בחולים הקשים שתביא להשבתת מערכות הרפואה.
תקופות הסגר השפיעו על איכות החיים של מיליוני אנשים, בעקבותיהן ניצפתה עלייה בתופעות כמו דיכאון או חרדה. בנוסף, הפרעות אכילה עלו בשכיחותן ותרמו להפרעות קוגניטיביות שונות, פגיעה במצב הרוח. רמות נמוכות מהרגיל של פעילות גופנית והתפתחות אורח חיים יושבני במהלך הסגרים מעודד את התפתחותן של מחלות כרוניות שונות: הפרעות במצבי רוח, השמנת יתר, בעיות קרדיווסקולריות. פעילות גופנית הינה כלי לא-תרופתי היעיל הזול והטוב ביותר למניעה ואף לטיפול במחלות כרוניות שונות.

פעילות גופנית מקטינה באופן משמעותי את הסיכוי להתפתחות מאורעות קרדיווסקולריים, השמנת יתר קיצונית, סוכרת, ומחלות כרוניות אחרות. פעילות גופנית על בסיס שגרתי בעלת השפעות מיטיבות על מערכת העצבים שלנו בכלל, ובפרט על המח, כמו למשל על ידי הגברת זרימת הדם לאזורים במח שאחראים על תפקודים קוגניטיביים, הזכרון, רגשות, סינפסות *. הפעילות הגופנית גם מעלה את מה שמכונה פלסטיות של נוירונים* ותהליכי נוירוגנזה*. הכתבה הבאה מביאה תמצית של סקירה שנעשתה כיצד פעילות גופנית משפיעה על הצד המנטלי במהלך מגיפת הקורונה.

השלכות נוירולוגיות במהלך המגיפה והשפעות פוטנציאליות של פעילות גופנית
חדירה של הנגיף לרקמת המח עשויה לקרות במגוון מנגנונים, למשל ע"י הדבקה ישירה של נוירונים, כניסה של הוירוס דרך עצב הריח, באמצעות הדבקה של תאי אנדותל אשר בכלי הדם במח, או נדידה של תאי דם לבנים (של מערכת החיסון) שמצליחים לחצות את מחסום הדם-מח ולהגיע אליו. ההשלכה הכי נפוצה של חדירת הוירוס לרקמת המח היא אובדן חוש ריח, כאבי ראש, והשלכות נוירופיזיולוגיות נוספות אשר דווחו. הזיהום של רקמת המח ע"י הוירוס גורם לנזק לרקמת מערכת העצבים המרכזית, בדרגות חומרה שונות, הנזק עשוי לגרום למגוון תופעות כמו: תנגודת לאינסולין, ירידה קוגניטיבית, שינויים התנהגותיים. התגובה הדלקתית אשר מתרחשת בשלב החריף של ההדבקה בוירוס תורמת להתפתחות של מנגנון מקדים שלמעשה מהווה בסיס לשלבים המוקדמים של מחלות נוירודגנרטיביות.

וירוס הקורונה קשור גם בירידה בתפקודי זכרון, פסיכוזות, תסמונת פוסט-טראומטית בעקבות כך שנגרם מוות של תאים נוירונלים, עיכוב synaptic plasticity*, ושינויים בייצור והפרשה של נוירוטרנסמיטורים. נגיף ה SARS-CoV2 משתמש בחלבוני "כתר" שנמצאים על פניו על מנת להיקשר ל"שער" שנמצא על פני התאים ונקרא ACE2. כיום רווחת ההשערה שהקולטן ACE2 דרכו הוירוס מדביק את התאים האנושיים מתבטא במגוון מאוד גדול של אזורים בגוף, כולל ה קורטקס, ה olfactory bulb* ועל ידי עוד תאים רבים אשר כולם מרכיבים ביחד את מערכת העצבים המרכזית: תאי נוירונים, מיקרוגליה, אסטרוציטים, אוליגודנדרוציטים. ההפעלה של הקולטן ACE2 על ידי הוירוס SARS CoV2 זה המנגנון העיקרי שהוצע שגורם להפרעה בתפקודה התקין של מערכת העצבים המרכזית, זאת על ידי הגברת התגובה החיסונית באזור.

פעילות גופנית ובריאות נפשית במהלך במגיפה
נעשה מחקר על פעילות גופנית במהלך מגיפת הקורונה ועל מידת שביעות הרצון מאיכות החיים. הממצאים הראו ש 13.8% מהמשתתפים היו פעילים פיזית במהלך המגיפה בסין וחומרת ההשפעה של הוירוס על איכות החיים שלהם היתה תלויה במידה רבה בכמה שעות השקיעו בפעילות גופנית. אנשים אשר הפסיקו לעבוד ונשארו בבית בזמן מגיפת הקורונה דיווחו על הרעה במדדים של איכות חיים. בניגוד לכך, כותבי המאמר מצאו שאנשים שהשקיעו יתר זמן בפעילות גופנית במהלך הסגרים, למעלה מ 2.5 שעות ליום, דיווחו על ירידה במידת שביעות הרצון משיגרת חייהם. עובדה נוספת שיש להביא בחשבון היא עליה בהארעות תסמיני דיכאון וחרדה שעולים באופן טבעי בעקבות ריחוק חברתי ובידוד חברתי שקיים במהלך מגיפת הקורונה. התוצאות הללו של המחקר מעידות על כך שאנשים אשר מתאמנים יתר על המידה במהלך מגיפת הקורונה היו יותר מועדים לחוסר שביעות רצון מאיכות חייהם והיו יותר מתוסכליםככל הנראה הסיבה לכך היא הבידוד החברתי. לכן פעילות גופנית יתרה אינה סימן לבריאות נפשית טובה יותר, אבל יכולה להוות רמז להתפתחות בעתיד של הפרעות במצב הרוח. מניחים שפעילות גופנית צריכה להעשות במינון סביר, מבחינת זמן מושקע ומבחינת עצימות. יותר מידיי שעות של פעילות גופנית יש להן השפעה שלילית, בדיוק כמו סינדרום אימון יתר.

פעילות גופנית שגרתית פועלת כווסת של מערכת החיסון, היא מייעלת את פעילותה ומורידה שכיחות של זיהומים ויראליים | shutterstock

הסגרים והריחוק החברתי שליוו את מגיפת הקורונה הביאו למצב שבו האוכלוסייה פיתחה אורח חיים יושבני, על כל קבוצות הגילאים בה. פעילות גופנית שגרתית פועלת כווסת של מערכת החיסון, היא מייעלת את פעילותה ומורידה שכיחות של זיהומים ויראליים. הפעילות הגופנית כשלעצמה מהווה טיפול משלים מומלץ לאוכלוסיה לשפר את המצב המנטלי ובכלל כדי לשפר את איכות החיים. דווחו בספרות על תהליכים בהם וירוס ה SARS CoV2 מדביק את תאי מערכת העצבים המרכזית ובכך הוא יכול להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית של החולים. לדוגמא: אנצפלופתיה*, *אנצפליטיס, פתולוגיות שונות של כלי דם במח, acute myelitis, סינדרום גיליאן ברה*.

דיכאון וחרדה משרים השפעה שלילית במספר היבטים, בין היתר הם פוגעים בפעילות הגופנית. המנגנון שעומד בבסיס התפתחות הדיכאון והחרדה הוא לא לגמרי ברור. פעילות גופנית מומלצת ביותר כגישה שאינה תרופתית על מנת להתמודד ולהקטין את ההשפעה השלילית שיש לריחוק חברתי ולבידוד אשר נדרשו כחלק מההתמודדות עם המגיפה. במהלך המגיפה, נדרש היה לבחון איזו סוג ומינון של פעילות גופנית מומלצת בתקופה של בידוד או סגר.

ההשפעה של פעילות גופנית על חרדה ודיכאון
פעילות גופנית נחשבת ככלי טיפולי לא-תרופתי והוא שימושי מאוד לטיפול בחרדה ודיכאון. הראיות המדעיות הולכות ומצטברות לטובת הפעילות הגופנית ומעידות שפעילות אירובית או תרגילי התנגדות יש להם השפעות חיוביות על מצב פיזיולוגי ועל הבריאות הנפשית, כאחד. תרגילי התעמלות שנעשים על בסיס שגרתי יש להם השפעה חיובית על המח ומשרים בו שינויים דרך הגברת מסלולים שמובילים לתהליכי נוירוגנזה, אנגיוגנזה (יצירת כלי דם), ותהליכים של יצירת צמתי עצב-שריר חדשים: סינפטוגנזסיס. כל התהליכים הללו שהם חיוביים מופעלים על ידי נוירוטרופינים* שהם חלבונים גורמי גדילה. דווח בספרות כי פעילות גופנית על בסיס קבוע עשויה לדחות את גיל ההופעה הראשונה של מאורע כמו שבץ מוחי, וזה בייחוד חשוב כשמדברים על האוכלוסיה המבוגרת. מחקר שנעשה הראה שישנו שיפור משמעותי בתסמיני דיכאון כעבור פרוטוקול שחייה ופעילות ימית במשך 21 שבועות רצופים.

צילום: shutterstock

במחקר הזה בדקו מדדים פסיכולוגיים בתחילת ובסוף הפרוטוקולים לפעילות הגופנית. על מנת להעריך שיפור או החמרה בדכאון השתמשו ב"סקלת דיכאון גיריאטרית". אימוני התנגדות, המבוססים על תרגילים עם משקולות, דווחו כיעילים ביותר לטיפול בהפרעות נפשיות. מחקר נוסף הראה שאפילו פעילות ארגומטרית קצרה יש לה השפעה משמעותית על איכות החיים, משפרת יכולת קוגניטיבית, ומשפרת מדדי דיכאון בחולי טרשת נפוצה. מחקר נוסף מהשנה הנוכחית בדק את ההשפעות של אימוני התנגדות על הבריאות הנפשית באוכלוסייה מבוגרת. המחקר היה מורכב מ 2 סטים של 10 חזרות, על 3 תרגילים כשזה נעשה פעמיים בשבוע , כשכל פעם נמשכת לפחות 60 דקות במשך 12 שבועות. מצאו שאימוני ההתנגדות שיפרו את המצב הנפשי ואת איכות החיים גם באוכלוסייה המבוגרת. תוצאות אלו מחזקות שאימונים אירוביים, אימוני התנגדות, ואפילו אימוני מתיחות מביאים להפחתה ברמות של דיכאון על מגוון תסמיניו.

מחקרים שנעשו בחיות ובדקו מהן ההשלכות של פעילות גופנית על חרדה ודיכאון. כאשר חולדות או עכברים נמצאים בבידוד, ישנו עיכוב מסלולי הולכת אותות שנמצאו פעילים כאשר החיות רצות על גבי הליכון. עיכוב זה מסביר למעשה את תסמיני הדיכאון והחרדה שמופיעים בחיות. ישנם מחקרים נוספים על פעילות גופנית שמראים עליה ברמות של חלבון נוירוטרופי: BDNF, מה שיכול להסביר כיצד פעילות גופנית משפיעה למעשה על תהליכים במח.

מסלולי אותות תוך תאיים אשר מושפעים מפעילות גופנית
פעילות גופנית אשר נעשית על בסיס קבוע מגבירה את היצירה וההפעלה של מסלולי הולכת אותות שונים שתורמים לתחזוקה של מערכות שונות בגוף, בניהן גם מערכת העצבים והמערכת של הלב וכלי הדם. אחד המסלולים הוא PGC-1alpha peroxisome proliferator-activated receptor coactivator 1 alpha. פעילות גופנית גורמת להפעלה של מסלול ה PGC-1alpha אשר קשור במניעת שינויים פתולוגיים בשריר הלב, שיפור של ערכי לחץ דם, פחות הרס של תאי שריר הלב, כמו כן ההפעלה של המסלול הנ"ל גורמת לפעילות של גנים המביאים להגדלת מסת המיטוכונדריות שיש פר תא שריר. ההפעלה של מסלולה PGC-1alpha תורמת להורדה של מסלולים דלקתיים ע"י עיכוב של נדידת תאי מערכת חיסון כמו מאקרופגים וע"י הפרשת גורמים מעכבי דלקת. PGC-1alpha מוביל לעליה בביטוי של חלבון הנקרא FNDC5 שהוא סוג של פיברונקטין, החלבון הזה עובר שינוי ביוכימי ומאפשר את השחרור של איריסין Irisin*. איריסין הוא חלבון אשר ההפרשה שלו עולה בעקבות פעילות גופנית והוא החלבון אשר אחראי על בקרת תצרוכת אנרגיה מגלוקוז והוא משפר רגישות לאינסולין.

מסלול ה PGC-1alpha/FNDC5/Irisin הוא אחראי על שינוי חילוף החומרים ברקמות הגוף והוא המסלול אשר מעורר יצירת Brain derived neurotrophic factor BDNF באזור ההיפוקמפוס במח, שיש לו תפקיד בזיכרון. לאחרונה דווח שלאיריסין ישנה השפעה חיובית על בטוי של מספר גנים הקשורים להדבקה בנגיף הקורונה בניסויים שנעשו בתרביות תאים. החוקרים מציעים שבהחלט ייתכן שלמסלול האיריסין וה- PGC-1alpha תתכן השפעה חיובית על בריאות הנפש בחולי קורונה. פעילות גופנית משפיעה על מסלול ה ACE2/Ang1-7/Mas axis מנגנונים הקשורים לבריאות המערכת הקרדיווסקולרית.

בניגוד למה שקורה במצבים פתולוגיים, ההפעלה של מסלול ה ACE2/Ang1-7/Mas axis על ידי פעילות גופנית משרה תגובה נוגדת דלקת ונוגדת תהליכים פיברוטיים (צלקתיים, ניווניים). ההבדל הוא שכאשר מסלול ACE2 מופעל ע"י פעילות גופנית, אנגיוטנסין 2 הופך לצורה קצרה יותר: אנגיוטנסין 1-7. נגיף הקורונה נקשר לקולטן ACE2 שנמצא על פני תאי מערכת הנשימה ועל פני תאים אחרים והוא מנטרל את ההשפעה הטובה שיש ל- ACE2 על היצירה של אנגיוטנסין 1-7, וגורם לחוסר איזון במערכת האנגיוטנסין ומעצים תגובות דלקתיות. ההפעלה של מסלול ה ACE2/Ang1-7 באמצעות פעילות גופנית מגינה על הריאות. מחקר עדכני שנעשה בדק את טיפול תרופתי שמפעיל את הקולטן ACE2 כולל אימוני שחייה במשך 4 שבועות וההשפעה על נגעים בריאות של חולדות. הפעילות הגופנית הגדילה את היכולת התיפקודית והקטינה תהליכים פיברוטיים ניווניים. החוקרים הסיקו כי פעילות גופנית שמביאה להפעלה של ACE2 מקטינה שינויים פיברוטיים של הריאות. בנוסף למסלול ACE2/Ang1-7 יש תפקיד חשוב מאוד עבור התיפקוד הלבבי.

ההשפעה של פעילות גופנית על הקולטן ACE2 מחברת בין ההיבטים הלבביים לצד בריאות הנפש
בדיוק כפי שפעילות גופנית מיטיבה ומורידה שעור של פתולוגיות לבביות, בדרך שאינה תרופתית, כך גם לגבי הבריאות הנפשית. עבור הרבה מאוד אנשים, הריחוק החברתי והסגרים, ובמקביל ההכרח להישאר בבית, לעבוד או לעשות פעילות גופנית בבית, הביאו לקושי בקיום אורח חיים פעיל. צריך לשים לב ל"צומת" שבה נוצר חיבור בין הבידוד החברתי שהוא הכרח בהתמודדות עם מגיפות כדוגמת זו שחווינו, לבין שעור היארעות של תופעות כמו חרדות ודיכאון ולחיבור בין הדברים עשויה להיות השפעה הרסנית.

ישנן ראיות שפעילות גופנית משפיעה על מסלול ה ACE2/Ang1-7 וזה עשוי להיות כלי טיפולי בפני עצמו יעיל כדי להשיג שיקום , וטוב בייחוד לשפר מצב רוח ואיכות חיים. למסלול ה ACE2/Ang1-7 יש מרכיבים בעלי יכולת הגנתית על מערכת העצבים המרכזית. ההפעלה של מסלול ה PGC-1alpha/FNDC5/Irisinבאמצעות פעילות גופנית משרה למעשה את ההפעלה של ציר ה ACE2/Ang1-7 ובכך משרה פעילות גופנית השפעות פיזיולוגיות חיוביות.

מסקנות
הידבקות בנגיף SARS CoV2 מביאה לעלייה ברמות הקולטן ACE2 בהשפעת מנגנונים פתולוגיים, זה מוביל להשלכות על מערכת העצבים, כלי הדם ולב. באותה העת, פעילות גופנית מביאה לתגובה פיזיולוגית נורמלית בעקבותיה ACE2 עולה ברמתו ופעילותו וזה תורם לבריאות הכללית. המסלול שככל הנראה דרכו קורית ההשפעה של פעילות גופנית גם על הדבקה בנגיף וגם על הבריאות שלנו הוא אותו מסלול: ACE2/Ang1-7 דרך מסלול ה PGC-1alpha/FNDC5/Irisin.

המחקר על פעילות גופנית ועל החיבור עם הנגיף SARS-CoV2, והקולטן ACE2 בראשיתו. עדיין יש הרבה ללמוד על ההשפעות החיוביות שיש לפעילות גופנית שגרתית על הצד המנטלי, הנוירולוגי ועל המערכת הלבבית. מצד שני, יש עוד ללמוד על ההשפעה הקטלנית שיש לקישור של נגיף הקורונה ל ACE2 והניטרול שלו. שאלה נוספת שעדיין פתוחה היא האם העלייה בפעילות ה ACE2 בעקבות פעילות גופנית עצימה מאוד הופכת אותנו לחשופים יותר להידבקות בנגיף?

הגדרות
*סינפסה- סינפסה היא אזור המפגש בין תא עצב לתא מטרה, אשר יכול להיות תא עצב אחר, תא שריר או תאי בלוטות.
הסינפסה משמשת להעברת מסרים עצביים לתאי המטרה. תא העצב המשדר מכונה פרה-סינפטי או קדם-סינפטי (לפני הסינפסה) ותא המטרה הקולט מכונה פוסט-סינפטי או בתר-סינפטי (אחרי הסינפסה).
* synaptic plasticity פלסטיות של סינפסות היא היכולת של סינפסה להשתנות מבחינת כמות שלהן ומבחינת עוצמת העברת האות.
מאמר סקירה אשר התפרסם ע"י קבוצת מחקר מברזיל, בדצמבר 2020. הסקירה התפרסמה ב neurological sciences. לינק : Physical activity, the brain and COVID19

 



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתיבת תגובה

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"אל תוותרו לעולם. הפסד או דחייה הם רק הצעד הראשון בדרך להצלחה". ג'ים ולואנו



הטוויטר שלנו

ערוץ הוידאו של שוונג

רישום לניוזלטר

רוצים לקבל את הניוזלטר של שוונג עם הכתבות הכי מעניינות ישירות למייל?
מלאו בחלון את כתובת המייל ואנחנו נדאג לכל השאר…

שימו לב:
במילוי השדה עם כתובת הדוא"ל שלכם, אתם מסכימים לקבל דיוור מחברת שוונג אירועי ספורט.​ תוכלו להסיר את עצמכם בכל עת ממאגר המידע באמצעות כפתור "הסרה" המצורף לכל הדיוורים שלנו.