שלום אורח התחבר

שיחזור סיסמה

חזרה

הרשם

חגי אשלגי עולם תחרותי

אליסון פליקס בישראל: "אני מרגישה בשיא, אולי הגיע הזמן לשפר את השיאים האישיים שלי"

בעת ביקורה של אליסון פליקס בישראל, לכבוד מרוץ הלילה של נייקי בתל אביב, ישב איתה חגי אשלגי לשיחה ארוכה, בעיקר על מאוצים. חלק ראשון

חזותה של אליסון פליקס גובלת בהטעיה. בסביבת בני התמותה הרגילים, הבחורה הדקיקה והעדינה הזאת נראית ומתנהגת כמו איילה יפת עיניים וקלת חיוך. נינוחה, מקרינה שלווה, נסיכה של קול. גם הדיבור שלה יכול להפיל מהכיסא. היא קולחת, רהוטה, אשת שיחה מקצועית ולבבית במידה. נראה שהיא מוכנה כמעט  לכל שאלה. פליקס יודעת מה הציבור רוצה לשמוע והיא יודעת כיצד לארוז את זה, עם חיוך של עשרה מיליון דולר. מקסימה.

לא מהזן הבורח. חגי אשלגי בראיון עם אליסון פליקס | צילום:אור רון

אבל האמת היא שבטבע, איילות רצות רק כשהן נדרשות לברוח. על המסלול, פליקס היא לא מהזן הבורח, היא מהזן הרודף. נמרה נחושה וממוקדת שעובדת ומחשבת יומם ולילה כיצד לטחון עד דק את מתחרותיה. ברמות האצנות והמקצוענות של אליסון פליקס, שום דבר לא מתרחש במקרה או כלאחר יד.

כבר כתריסר שנים היא מחדדת, מתמקצעת, משפרת טכניקה, כוח, מהירות. הכל במטרה אחת – להביס את כל מי שתתייצב מולה על המסלול. התחרותיות שלה היא קיצונית ובלתי מתפשרת. מתי מעט יכולים להבין את רמות ההשקעה, המסירות, ההקרבה והמאמץ שנדרשים מספורטאית ברמתה, שאחרי שתי מדליות כסף אולימפיות באתונה ובבייג'ינג, חשבה רק על דבר אחד – זהב בלונדון 2012.

אחרי מעט מחקר מקדים, היה לנו מושג לא רע מה תקשורת המיינסטרים הישראלית תשאל את פליקס, ומה היא תענה. אז מה עושים כדי לא למחזר לשפה העברית דברים שנלעסו בלעז כבר פעמים רבות? התשובה מבחינתנו היתה טבעית – אותנו ממילא עניין לרדת לרזולוציות העמוקות של האישיות המקצוענית של הגברת – אצנית קטלנית, שניחנה בתחרותיות בלתי מרוסנת וסלידה עמוקה מכל דבר שמריח הפסד. אמנית מקצוענות המאוצים, בשיא כוחה. אז התחלנו מהמרוץ המהיר ביותר שלה. ולא – זה לא היה בשום אולימפיאדה וגם לא באליפות עולם. זה היה במבחנים האמריקאים לקראת לונדון 2012, כחמישה שבועות לפני האולימפיאדה. ב-30 ביוני 2012, ניצחה אליסון פליקס בריצת 200 מטרים, במבחנים האמריקאים, בשיא אישי של 21.69 שניות.

צ פ ו | אליסון פליקס מנצחת ב-200 מ' במשחקים האולימפיים של לונדון

איך היה לרוץ 21.69 שניות?
"A-MAZING", מספרת פליקס בעיניים בורקות ובחיוך כמעט נבוך, "הייתי מתוסכלת כל-כך הרבה זמן. רצתי כבר 21.8 שניות, אבל לקח לי כל-כך הרבה זמן אפילו להגיע לשם. ואחרי שהגעתי לשם, הרגשתי שאני פשוט תקועה שם כל כך הרבה זמן. אז לעשות פריצת דרך כזאת, זה היה מיוחד. זה המריץ אותי. זה נתן לי תקווה שאני יכולה לגלח זמנים".

זה היה גילוח גדול. היית שם חצי שנייה לפני כל האחרות.
"כן! הייתי מאד נחושה במרוץ הזה. הרגשתי מצוין. בכלל, הרגשתי מצוין כל השנה. ההכנה שלי היתה הרבה יותר טובה מאשר בכל שנה אחרת. לא ציפיתי לתוצאה כזאת, אבל לדעתי אז זה קורה. כשאתה לא מתמקד בזה כל כך. במבחנים התמקדתי במיקום ולא בתוצאה. בניגוד למקרים אחרים שבהם רציתי לשבור שיא אישי וזה לא הצליח, במבחנים רציתי רק לעבור ולהיכנס לנבחרת, ולא חשבתי על זמנים בכלל, ואז זה הגיע".

המאמן של פליקס ושל הקבוצה שבמסגרתה היא מתאמנת, הוא לא פחות מאגדה בעולם האתלטיקה העולמית ובאתלטיקה נשית בפרט. בוב קרסי, שאימן את אלופת קרב ה-7 והקפיצה לרוחק האגדית ג'קי ג'וינר-קרסי וגם התחתן איתה, ואימן אצניות צמרת נוספות כמו ולרי בריסקו-הוקס.

מה המאמן אמר כשהגיעה התוצאה הזאת?
פליקס מגחכת ועוברת לתשובה, "הוא תמיד אומר שהוא ראה את הפוטנציאל הזה, וסוף סוף עשיתי את הדברים שהייתי צריכה לעשות. אבל הוא גם תמיד אומר שיש עוד זמן להוריד. כשאני מסתכלת על המרוץ הזה אני רואה מקום לשיפור, אבל אני פשוט שמחה שהגעתי לתוצאה הזאת".

לא ציפתה לתוצאה כזו |צילום: אור רון

זה מעלה את הביטחון העצמי? אחרי הריצה הזאת הרגשת שזהו זה?
"כן. אחרי שעשיתי את זה, בערך חודש לפני המשחקים האולימפיים, זה גרם לי בהחלט להרגיש שאני על המסלול הנכון ושהכל עובד לפי התכנית". באליפות העולם בדייגו 2011, פליקס ניסתה את כוחה בדאבל במרוצים האישיים 200 מ' ו-400 מטרים ונחלה אכזבה כאשר לא ניצחה באף אחד מהם. לקראת לונדון, זנחה פליקס את המרוץ האישי ל-400 מטרים.

את דיברת על 11 מינוס (פחות מ-11 שניות ל-100 מטרים), 22 מינוס (פחות מ-22 שניות ל-200 מטרים) ו- 49 מינוס (פחות מ-49 שניות ל-400 מטרים). או שלפחות המאמן שלך, בוב קרסי, דיבר על זה.
פליקס שוב צוחקת ועונה שאכן הוא תמיד מדבר על זה.

"ואז את עושה את כל זה בתחרות אחת, אבל יורדת מ-48 (פחות מ-48 שניות ב-400 מטרים – הספליט של פליקס בשליחות 4X400 מ' בלונדון היה 47.8 שניות – תוצאה שכמותה לא נראתה שנים על מסלולי האתלטיקה). מה הוא אמר על זה? עכשיו הוא לא יעזוב את ה-400 מטרים, או שאולי את לא תעזבי את ה-400.
"זה כנראה הוא יותר ממני. אני חושבת שיש לו מערכת יחסים מיוחדת עם ה-400 מטרים. הוא מאוהב ב-400 מטרים".

את רצת את ה-400 מטרים המהיר ביותר מזה שנים!
"הספליט, כן! אבל זה בשליחים. זה שונה. זה מראה את הפוטנציאל שלי".

פוטנציאל? זו תוצאה על השעון.
"נכון, אבל אני צריכה ללמוד לרוץ את המרחק הזה בצורה נכונה. כשאני רצה בשליחים, צורת המחשבה שלי שונה לגמרי. בשליחים אני פשוט רצה וזהו. אני צריכה ללמוד איך לעשות את זה ב-400 מטרים האישי".

כשאני רצה בשליחים, צורת המחשבה שלי שונה לגמרי | צילום: Citizen59

רציתי באמת לשאול אותך על חלוקת קצב. ב-400 מטרים חייבים לדעת לחלק כוחות, נכון? ומה עם ה-200 מטרים?
"בדיוק. ה-400 מטרים זה מרוץ של אסטרטגיה וחייבים לדעת לחלק כוחות. ה-200 מטרים זה פשוט מאוץ All-out, בכל הכוח. אין זמן להאט או לחלק כוחות. למרות שבסוף זה לא נראה ככה, או לא יוצא ככה מבחינת התוצאות, חייבים לגשת אל ה-200 מטרים ככה. כי אם לא, בשבילי, זה לא יעבוד נכון".

אחרי היציאה מהקשת רואים שאנשים מתקדמים ונסוגים במיקום שלהם. זה רק בכלל הבדלי יכולת של החזקת מהירות (Speed endurance) או שיש כאלו ששומרים קצת כוח?
"אני לא שומרת כוח. בהחלט ישנן אצניות של המרחק הקצר (100 מטרים) שמנסות לשמור קצת כוחות. אני חושבת שלי יש יכולת החזקת מהירות טובה, אז אני מנסה ללכת בכל המהירות מההתחלה. המהירות ההתחלתית שלי לא טובה כמו של חלק מהאצניות של המרחק הקצר".

10.89 שניות זה די טוב (השיא האישי החדש של פליקס ב-100 מטרים של 10.89 שניות, אותו קבעה בלונדון).
"זה השתפר. זה השתפר משמעותית. התחלות המרוצים תמיד היו הקטע הכי קשה בשבילי, אז בכך שחזרתי לרוץ את ה-100 מטרים והשגתי את השיא האישי הזה, זה בהחלט עזר לי".

של מי היתה ההחלטה לחזור ל-100 מטרים, שלך? של המאמן בוב קרסי?
פליקס: "זו היתה החלטה שלי. אחרי אליפות העולם ב-2011 בדייגו, אז ידעתי. רצתי שם את ה-400 מטרים, ואז רצתי את ה-200 מטרים וזה פשוט לא הרגיש לי נכון. זה לא הרגיש כמו שום מרוץ 200 מטרים שרצתי עד אז. הגעתי ל-50 מטרים האחרונים והתחלתי לעשות את המהלך שאני תמיד עושה, כשאני מגבירה ונותנת הכל ב-50 מטרים האחרונים, וזה לא בא. ידעתי שזה לא מרגיש לי כמו שאני רגילה ושאני חייבת לחזור למאוצים".

כילדה, התחלת ב-100 מטרים?
"כן".

ואז מה קרה?
"תמיד רצתי במאוצים (100 ו-200 מטרים) ותמיד גם רצתי בשליחות 4 כפול 400 מטרים ושם היתה ההתנסות היחידה שלי ב-400 מטרים. רק ב-2010 התחלתי להתנסות קצת יותר עם ה-400 מטרים האישי. זו היתה השנה הראשונה שרצתי רק את ה-200 ואת ה- 400 מטרים, ואז ניסיתי את זה גם בשנה של אליפות העולם ב-2011. אבל חוץ מהשנתיים האלו, תמיד רצתי גם את ה-100 מטרים".

יש לך כזה מנעד של יכולות. אני לא מכיר אף אחת שרצה ברמה שלך מה-100 ועד ה-400 מטרים. אז מה את עושה עם זה? ב-200 מטרים כבר שולטת ואת מסתכלת קדימה לריו 2016. את עדיין חושבת לרוץ רק ב-200 מטרים?
"אני לא יודעת. אני פתוחה לרעיון של ריצת ה-400 מטרים. כשיש טווח יכולות כזה, חייבים להיזהר לא להישחק, ואסור לנסות להתמקד בכל שלושת המרחקים, כי אז משהו ייזנח. אני חושבת שייתכן שבעתיד, ככל שאתבגר, אולי ה-400 מטרים יהיה יותר קל לגוף שלי, אבל נחיה ונראה מה קורה שנה אחרי שנה".

המקצועות האלו מספיק מגוונים בשבילך, או שאת רוצה לשקול גם ענפים נוספים? הבנתי שלולו ג'ונס (אצנית המשוכות האמריקאית) וטיאנה מדיסון (אצנית אולימפית אמריקאית) הולכות להשתתף במזחלות הקרח, שם אשת הצוות האחורית נדרשת למהירות ועצמה בדחיפת המזחלת בשלב הראשון. מה דעתך על זה?
"אני עדיין לא שם. אולי אחשוב על זה בעתיד. אני לא ממש אוהבת את הקור. זה יכול להיות מעניין, אבל אני לא בטוחה שזה מתאים לי. הרבה רצים הלכו למזחלות השלג והצליחו שם. אולי".

עדיין יש לך עסקים על המסלול.
"בהחלט. אני מאד ממוקדת במה שאני צריכה להשיג. אני מרגישה שאני בשיא שלי ואולי הגיע הזמן לשפר את השיאים האישיים שלי ודברים כאלו. אז אני נהנית מהמסלול".

לחלקו השני של הראיון – לחצו כאן


אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: info@shvoong.co.il

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


2020 © ריצה, אופניים, טריאתלון, שחייה | שוונג  כל הזכויות שמורות