קירות טיפוס גבוהים, זחילה ממושכת בבוץ טובעני, בריכות קרח מקפיאות, מכשולי נינג'ה תלויים ואפילו שוקים חשמליים. כל זה לאורך 24 שעות רצופות, ללא הפסקת שינה. מרוץ המכשולים World's Toughest Mudder 2026 שהסתיים אתמול (ראשון) באנגליה נחשב בצדק לאחד מאתגרי הסבולת והמכשולים הקיצוניים והסיזיפיים ביותר על פני הגלובוס.
לכתבות נוספות בנושא:
- טירוף בווסטרן סטייטס: שיאי מסלול היסטוריים לגברים ולנשים.
- מטורף: שיאי העולם לגברים ולנשים בבקיארד אולטרה נופצו באותו מרוץ.
- נחשפו הפרסים הכספיים במרתון חיפה הבינלאומי הראשון.
השנה, בין למעלה מ-1,000 משתתפים קשוחים שהגיעו מ-28 מדינות שונות, הונף דגל ישראל בגאווה פעם אחר פעם, בזכות כמה רצים יוצאי דופן שהחליטו לקחת את הגוף שלהם לקצה. ולא פחות חשוב, לעשות זאת למען מטרות פילנתרופיות מרגשות. זוהי הפעם הראשונה שבה נציגים ישראלים משתתפים ומסיימים את הפורמט המלא והתובעני של התחרות הזו.
נבחרת החלומות
את הזווית הקבוצתית של המשלחת הישראלית הובילו אלון כהן, אמיר לוסטר וג'וש אליפז. שלושה ספורטאי סבולת חברי נבחרת "Tough Mudder למען גדולים מהחיים". השלושה זינקו לתוך המפגן האכזרי הזה בצהרי יום שבת, ונלחמו באלמנטים, בעייפות ובכאבים עד לצוהרי יום ראשון. בסיומן של 24 שעות מפרכות, הם רשמו 88 קילומטרים מצטברים של ריצה, כשהם צולחים בדרך כ-200 מכשולים מורכבים.
אלון כהן עם דגל ישראל | צילום: אבי בר זכאי
ההישג של השלושה מהווה למעשה את יריית הפתיחה לקמפיין 2026 של הנבחרת. כבר בשבת הקרובה (4 ביולי), יתקיים סמוך לעיר נוטינגהם האתגר הבא – Tough Mudder Infinity, בו תשתתף משלחת רחבה של 46 מנהלים ומנהלות מהארץ שיעברו מסלול של 21 ק"מ ו-30 מכשולים. כל הפעילות הזו מוקדשת כולה לגיוס כספים עבור עמותת "גדולים מהחיים". המטרה – להקים "גני חלומות". גנים טיפוליים וסטריליים המותאמים לילדים חולים או מחלימים מסרטן. ב-11 שנות פעילותה, גייסה הנבחרת סכום חסר תקדים של כ-24 מיליון שקלים לטובת המטרה המקודשת הזו.
נארת נפסו מייצג בגאווה במכשולים
לצד הקבוצה, זינק למרוץ באופן עצמאי גם הרץ נארת נפסו. נפסו השלים לבדו 97.5 ק"מ. 11 הקפות של המסלול האימתני. הוא הביא אל קו הזינוק סיפור אישי, תרבותי ומנטלי מרתק. עבור נפסו, הריצה באנגליה נשאה משמעות כפולה ומכופלת.
"יצאתי ל-World’s Toughest Mudder קודם כל כדי לייצג את ישראל, ובאותה נשימה גם את העם הצ'רקסי שאני חלק ממנו", מספר נפסו בהתרגשות לשוונג. "מעבר להישג הספורטיבי, היה לי חשוב שההשתתפות שלי תקבל משמעות גדולה יותר. רצתי למען עמותת 'אדם', עמותה שעוזרת לחולי סרטן, חולים כרוניים ובני משפחותיהם. מבחינתי אלה היו 24 שעות של מאבק פיזי ומנטלי, בשביל אנשים שנלחמים יום-יום מאבק הרבה יותר קשה".
נארת נפסו עם הדגל הצ'רקסי משולב עם דגל ישראל | צילום: פרטי
נפסו מתאר מסלול אכזרי שלא עשה הנחות לאף רץ, בטח לא בשעות הקטנות של הלילה: "המסלול עצמו היה קשוח מאוד. הקפות חוזרות ונשנות של ריצה עם מכשולים, קור, מים, בוץ, חושך ועייפות מצטברת. בכל פעם מחדש אתה צריך לבחור להמשיך, למרות שהגוף כבר מבקש לעצור באופן מפורש. זה לא מרוץ שבו מנצחים רק עם רגליים חזקות. זה מרוץ שבו הראש הוא זה שקובע אם אתה ממשיך או נשבר".
"לשנות את הסטיגמות הישנות"
בסופו של דבר, אירועי סבולת קיצוניים מהסוג של ה-World's Toughest Mudder הופכים מהר מאוד מאירוע ספורטיבי למסע פסיכולוגי עמוק אל תוך הנפש. ברגעים שבהם השרירים שורפים, הקור חודר לעצמות והחשמל של המכשולים מכה בגוף, הרצים מגלים מאיזה חומר הם באמת עשויים.
"החוויה שלי הייתה מטורפת לחלוטין", מסכם נפסו את התובנות שלו מקו הסיום. "היו רגעים חזקים מאוד, היו רגעים קשים בצורה קיצונית, והיו רגעים שבהם אתה מבין שאתה נמצא במקום מאוד עמוק עם עצמך. המסקנה הכי גדולה שלי מהמסע הזה היא שהגוף שלנו מסוגל להרבה יותר ממה שאנחנו נוטים לחשוב באופן רגיל. לרוב, מה שעוצר אותנו אלו לא השרירים או היכולת הפיזית, אלא המחשבות, הפחדים והסטיגמות הישנות שאנחנו סוחבים על עצמנו מהעבר".
נארת נפסו בסיום | צילום: פרטי
"ברגע שמצליחים להשתיק את הרעש המנטלי הזה בתוך הראש, מגלים שיש בנו עוד שכבות של כוח שלא הכרנו קודם לכן. מבחינתי זה לחלוטין לא היה רק מרוץ מכשולים. זו הייתה דרך חיים, והזדמנות להראות שאפשר להגיע הכי רחוק שיש גם כשמגיעים ממקום קטן, לייצג בגאווה את הזהות שלך, ולתת למאמץ האישי והפיזי משמעות שהיא הרבה מעבר לעצמך".
