בעולם אופני ההרים יש מרוצים קשים, יש מרוצים יוקרתיים. ויש את הקייפ אפיק. שמונה ימים בדרום אפריקה, מאות קילומטרים, אלפי מטרים של טיפוס, חום ואבק. וטופ עולמי של רוכבות ורוכבים. תחרות זוגות שלא משאירה מקום לטעויות – לא פיזיות, לא טקטיות ולא מנטליות.
לכתבות נוספות בנושא:
קרבות, אווירה ותומר זלצמן: סיכום סבב גביע המדינה ה-2 באופני הרים
מכיסא גלגלים לניצחון בגראן פונדו אילת: סיפור השיקום המדהים של ניב הנדלר
"אף פעם לא שמחתי ככה": נועם סילברברג בראיון מיוחד
השנה, בפעם הראשונה בהיסטוריה, תעמוד שם ישראלית על קו הזינוק במקצה העילית לנשים (המוכר על ידי ה-UCI). אלופת ישראל באופני הרים בתשע השנים האחרונות – נעמה נוימן.
View this post on Instagram
חשוב להדגיש, ראינו כבר כמה ישראלים בעבר בקייפ אפיק ואף עם הישגים מרשימים. גל צחור ועידית שוב שהתחרו בזוגות המעורבים כמה פעמים ואף עלו לפודיום, ענבר רונן שהתחרתה מספר פעמים גם היא בזוגות במעורבים, ה"אב המייסד" עמוס גרי, ועוד רבים בקטגוריות המאסטרס. אבל בעילית נשים – נעמה תהיה הראשונה. ובתקווה גם תפרוץ דרך לישראליות נוספות בהמשך.
"לא תכננו את זה בכלל. אבל לא אומרים לא להזמנה כזאת"
הסיפור, כפי שמספרת נוימן בראיון לשוונג, התחיל בכלל באנדורה, בקיץ 2025. "הייתה אז מלחמה עם איראן. אני תקועה באירופה כבר חודש וחצי עם בדיוק שני סטים של ביגוד רכיבה וציוד לתחרות קרוס קאנטרי אחת עם הנבחרת", היא משחזרת. "אפילו מחשב לא היה לי, ומצאתי את עצמי מבקשת כל כמה ימים מאנשים אקראיים כמה דקות על המחשב שלהם כדי לעקוב אחרי המתאמנים שלי ולעדכן תכניות. תקופה הזויה".
בנסיעה שהייתה אמורה להימשך חמישה ימים, היא נשארה לבד באירופה חודש וחצי. בלי ודאות, עם הרבה געגוע הביתה, ובתוך כל זה גם ארבע תחרויות. אחת מהן: אפיק אנדורה. "לא התחריתי מרתון או אפיק כבר שלוש שנים. ואף פעם לא בחו"ל. וטוני (שותפתה למרוץ טוני דוברמן הגרמנייה – ג.ד) ואני לא התחרינו יחד כבר חמש שנים. לא בדיוק הכנה אידיאלית".
אבל משהו שם התחבר.
נעמה נוימן וטוני דוברמן באפיק אנדורה | צילום: Epic Series
אפיק אנדורה הוא אירוע זוגות של ארבעה ימים, בגובה של כ-2,000 מטר, עם טיפוסים תלולים וירידות טכניות. "בגדול חלום. אבל חלום קשוח". אלא שנעמה וטוני הפגינו יכולת נהדרת: "כנגד כל הסיכויים הגענו מקום שלישי כללי. בחלק מהימים גם איימנו על המקום השני. פתאום אנחנו ראש בראש עם השמות הכי גדולים בעולם. זאת הייתה חוויה מטורפת".
בקו הסיום של היום האחרון חיכתה להן הפתעה. "המארגנים ישר שלפו לנו הזמנה לקייפ אפיק. בקטגוריית העילית חייבים לקבל הזמנה, אי אפשר פשוט להירשם. לא תכננו את זה בכלל. אבל ישר אמרנו 'כן'. לא אומרים לא להזמנה כזאת".
נעמה נוימן וטוני דוברמן על הפודיום באפיק אנדורה | צילום: Epic Series
שידוך על עיוור
מאז, לא מעט השתנה. קבוצת 1VISION שהקימה נסגרה, טוני שותפתה פרשה, וההזמנה נשארה תלויה באוויר. "הגעתי למצב שיש לי הזמנה – אבל אין לי שותפה". המאמן שלה נכנס לתמונה. "הוא ישר שידך אותי לרוכבת גרמנייה, מתאמנת שלו. אמר שלדעתו זה יהיה חיבור טוב. אז בגדול אם לא – יש את מי להאשים", היא צוחקת.
השתיים עדיין לא רכבו יחד. "עשינו שיחות וידאו, יש הרבה על מה לדבר, תיאמנו ציפיות. אבל ניפגש פעם ראשונה רק שם". נעמה כידוע מגיעה מעולם הקרוס קאנטרי, הפרטנרית – מעולם המרתון של אופני ההרים. "אני יודעת שאני יותר טכנית. היא תהיה טובה יותר במישורים. בעליות נהיה יחסית דומות. נראה מי התאמנה טוב יותר בחורף. יצא טוב ששתינו רוכבות על אורבאה, אז שם הקבוצה יהיה ECC-ORBEA (הקבוצה שנעמה מייצגת בארץ היא ECC – ג.ד)".
ומה לגבי החום הדרום אפריקאי?
"אני טובה בחום, אז לא עושה הכנה ספציפית. היא עושה קצת אימוני חום על הטריינר ומגיעה לפניי לדרום אפריקה כדי להסתגל. כנראה שיהיה לה יותר קשה".
נעמה נוימן | צילום: Piotr staron
"הגוף נהיה אולטרה אנדורנס"
לקראת הקייפ אפיק היא שינתה את כל מבנה האימונים. "כל החורף התאמנתי אחרת. אני ממש מרגישה על הגוף שאני נהיית יותר אולטרה אנדורנס. אפילו במטבוליזם ובכמות האוכל. ברכיבות ארוכות אני מרגישה שלא נגמרות לי הרגליים אף פעם. המנוע אחר".
ומה שמפתיע אותה במיוחד – האנאירובי לא נעלם. "הייתה לנו תחרות בשישי שעבר במשמר העמק בלי הכנה ספציפית, והאנאירובי היה מעולה. המספרים מהטובים שהיו לי בחיים. אז אני בכושר טוב".
אחרי 17 עונות בענף, היא מודה, קל ליפול לשגרה. "זה יכול להיות משעמם. אבל הקייפ אפיק ריגש וחידש לי את החורף הזה. נתן המון התרגשות לאימונים. זה חלק מהרצון לעשות משהו שונה – כדי שבמאי, כשמתחיל הקמפיין האולימפי, אבוא בפוקוס מלא".
הקמפיין האולימפי הוא נקודה כואבת אצל נוימן. את הכרטיס לפריז פספסה במעט, על אף מאמץ עילאי ותחרויות בכל העולם כדי לצבור ניקוד. "מודה שזה עוד לא השתחרר לי מהגרון… אבל יש לי הרבה יותר ניסיון עכשיו ואני יודעת איך הדברים עובדים. בנוסף, הנבחרת יותר עמוקה, אז אני מקווה שזה יהיה אחרת. כל החיים שלי הולכים להיות על זה. זה המאני טיים. בגלל זה אני גם לא מתחרה קרוס קאנטרי בחו"ל עד תחילת צבירת הניקוד במאי. אני יודעת כמה זה שוחק, מלא תחרויות. אני רוצה להצליח להיות שם בשביל זה".
נעמה נוימן במשמר העמק | צילום: אלירן קדוש
"אם נראה שיש הזדמנות – ננסה ללכת על זה"
בחזרה לאפיק. השנה, לדבריה, צפויה התחרות האיכותית ביותר שהייתה אי פעם בעילית נשים. "הרשימה מלאה בשמות הכי גדולים והכי הרבה עומק. זה הולך להיות האפיק הכי איכותי שיש". הפורמט לנשים גם קוצר ביחס לשנים עברו: "אין סיבה שלנשים יהיה אירוע של שש שעות אם אפשר להפוך אותו ליותר תחרותי וממוקד של 4-3 שעות. זה יוצר עומק".
ומה המטרות?
"אם נסיים טופ 10 זה יהיה מגניב ממש. אם יהיה יום של טופ 5 בסטייג’ מסוים נהיה ממש שמחות. ברור שחולמות לעלות על הפודיום יום אחד… אולי אפילו לטרגט יום מסוים. אבל בסוף אנחנו רוצות עקביות, להיות יציבות בדירוג הכללי. אם נראה שכולן עייפות ויש הזדמנות – ננסה ללכת על זה”.
לרכוב עם דגל ישראל
מעבר לאתגר הספורטיבי, יש גם מימד אישי-לאומי. "יש גם חשש וגם רצון להוכיח". היא מודה. "אני לא הולכת להתנצל ולהסתיר. אם ישאלו בראיונות – אני אדגיש שאני ישראלית". יחד עם זאת, היא מודעת לרגישות: "אני לא אלך ואצעק ברחובות, ולא ארצה שמישהו יבין איפה אנחנו ישנות. אבל גם לא אסתיר את זה שאני ישראלית".
דווקא התגובות שקיבלה בעבר במרוצים בעולם היו מפתיעות. "בסך הכל התגובות חיוביות מאוד, אמפתיות. בסוף רוב האנשים מבינים שרוב האנשים רק רוצים לחיות בשקט. בברזיל נגיד בתחילת המלחמה היינו כולנו עם דגל ישראל. הממשלה שם מאוד נגדנו, אבל האנשים דווקא עודדו יותר מתמיד".
ב-10 במרץ היא טסה לדרום אפריקה. "רוב ההכנות כבר נעשו. עכשיו זה רק פיין טיונינג לאופניים ולגוף". מעצם השתתפותה – היסטוריה ישראלית תירשם על קו הזינוק. אך מה שיקרה משם – כבר ייכתב בשטח, באבק ובטיפוסים האיקוניים של הקייפ אפיק.
