תחרות T100 בלונדון הבטיחה רבות, וקיימה הרבה יותר, כאשר סיפקה את אחד מרגעי השיא המרגשים של עונת הטריאתלון, וכנראה של השנים האחרונות בכלל. היידן וויילד, הכוכב הניו זילנדי, השלים קאמבק סוחט דמעות, פחות מ-100 יום אחרי שעבר תאונת דרכים שיכולה הייתה לשים קץ לקריירה שלו. לצידו, לוסי צ’ארלס-ברקלי סיפקה הצגה ביתית מושלמת וניצח לראשונה ב-T100 מול אלפי אוהדים מקומיים.
לכתבות נוספות בנושא:
סוף עידן: שיאנית העולם למרחק איש ברזל אנני האוג פורשת מטריאתלון
מהישראמן לפולין: מרסל בולבאט ניצח בצ'אלנג' גדנסק עם שיא מסלול חדש
עם שיפור בשחייה ועבודה מנטלית: כך רושם שחר שגיב את השנה הטובה בקריירה
היידן וויילד – מהפגיעה הקשה אל ראש הפודיום
בחודש מאי האחרון, בזמן רכיבת אימון ביפן, עבר וויילד את הרגע המפחיד ביותר בחייו. משאית פגעה בסגן האלוף האולימפי המעוטר והפציעות היו חמורות: ריאה מנוקבת, שש צלעות שבורות וכתף שמאל מרוסקת לחלוטין – די והותר כדי לעצור כל תוכניות תחרותיות, אולי אפילו לסיים קריירה.
אבל וויילד, שזכה במדליית הכסף האולימפית בפריז 2024 (ובארד בטוקיו), לא הרים ידיים. הוא נכנס למסע שיקום אינטנסיבי, עם נחישות של ספורטאי על, כשהמטרה ברורה – לחזור ולהתחרות. עצם עמידתו על קו הזינוק בלונדון כבר נחשבה להישג; מה שקרה אחר כך היה מעבר לכל דמיון.
השחייה – מבחן הכתף
התחרות נפתחה בשני סיבובי שחייה של קילומטר כל אחד ב-Royal Victoria Dock. לאו ברגר הצרפתי הוביל בקצב גבוה, ו-וויילד, שבשל פציעת הכתף השחייה נחשבה לחוליה החלשה שלו בתחרות, יצא מהמים במקום ה-16, אך בפיגור של 57 שניות בלבד מהמוביל – הישג ראשון ומשמעותי בקאמבק.
האופניים – התקדמות עקבית
המעבר לרכיבה הציב את הגרמני ריקו בוגן בחזית, אך כבר באמצע המרחק (40 ק"מ) החל וויילד לטפס בדירוג והגיע למקום השני. בוגן שמר על פער של מעל דקה, אך הניו זילנדי נראה רענן, והצליח להחזיק קצב גבוה יחד עם מיקה נודט, גרמני נוסף. לכניסה ל-T2 הגיע בוגן עם יתרון של 1:14 דקות, נודט חמש שניות אחרי וויילד – הכל היה פתוח.
הריצה – וויילד פורש כנפיים
כבר בתחילת הריצה (ב-T100 רצים 18 ק"מ) היה ברור שמשהו גדול עומד להתרחש. בתוך קילומטר אחד, וויילד צמצם את הפער מבוגן ל-29 בלבד. עד הק"מ השביעי הוא היה כבר כתף אל כתף עם המוביל, ולאחר קטע טקטי חכם ברוח נגדית בו חיכה בסבלנות – עקף והתרחק.
מהרגע הזה זו הייתה הצגת יחיד. את הקפה האחרונה פתח בפער של מעל דקה, וסיים את המרוץ בניצחון מרשים בזמן של 3:17:37 שעות. מדובר בניצחון השני שלו בסבב T100 העונה, אחרי הזכייה בפתיחת השנה בסינגפור, עוד לפני הפציעה. נודט חצה את הקו שני אחרי 1:07 דקות, וילה חנס הבלגי סגר את הפודיום 1:06 דקות לאחר מכן. אך כל אור הזרקורים היה על הטריאתלט מניו זילנד שחצה את קו הסיום כשהוא מתייפח בדמעות.
בסיום אמר וויילד הנרשת: “לא פחדתי מהמרוץ בכלל. אני רגיל לתחרות ושאול את עצמי 'מה הרמה שלי?' זו הייתה השחייה-אופניים-ריצה הראשונה שלי מאז סינגפור שלפני שלושה חודשים… אתה תמיד קצת חושש, וזה טבעי. זה אף פעם לא רק אני – הצוות שלי היה פנומנלי… התוצאה הזו היא תוצאה של משמעת, גם כשהיה קשה בעיקר מבחינה מנטלית".
לוסי צ'ארלס בארקלי מנצחת בלונדון | צילום: PTO
מרוץ הנשים – סיפור אגדה על גדת התמזה
אם מרוץ הגברים היה כולו סיפור של קאמבק, מרוץ הנשים סיפק סיפור אגדה מקומי: לוסי צ’ארלס-ברקלי, אלופת העולם למרחק איש ברזל מ-2023, רשמה ניצחון בכורה בסבב ה-T100 – ועוד מול הקהל הביתי המשולהב. עבור צ’ארלס-ברקלי זו הייתה סגירת מעגל – בשנה שעברה היא נאלצה לפרוש מהמרוץ בשל פציעות ובעיות בריאות, והשנה חזרה חדורת מטרה.
שני סיבובי שחייה תחרותיים ראו את צ’ארלס-ברקלי וחברתה הבריטית ג’ס לירמונט שולטות מהזינוק. הן נכנסו ל-T1 ביתרון של שניות בודדות, כשקייט וואה, טיילור ניב ויתר הפייבוריטיות שומרות על מרחק נגיעה.
הרכיבה, על פני שמונה הקפות של 10 ק"מ, התנהלה בתנאי רוח מאתגרים. לירמונט הובילה בשלבים הראשונים, וואה וניב חזק מאחור, אך בהמשך ניב האמריקאית עברה קדימה. צ’ארלס-ברקלי לא איבדה קשר עין, שמרה אנרגיות – ובסיבובים האחרונים חזרה להוביל.
לריצה יצאה צ’ארלס-ברקלי ביתרון קל, כשוואה וניב בעקבותיה. וואה נראתה חדה והובילה באמצע המרחק, אך אלופת העולם לשעבר הראתה את ניסיונה, וכשהגיעה ההקפה האחרונה – לחצה על הדוושה, חלפה על פני יריבתה וזכתה בניצחון מרגש מול האוהדים אחרי 3:35:51 שעות. וואה סיימה שנייה, 55 שניות אחריה, ניב שלישית בפער גדול של 2:21 דקות, וג’ולי דרון השווייצרית רביעית – במה שנחשב למרוץ הנשים האיכותי ביותר בסבב עד כה השנה.
המנצחת אמרה בסיום בהתרגשות: "זה פשוט היה מדהים כאן ב-ExCeL. מעולם לא ראיתי את המשפחה והחברים תומכים בי ככה מקרוב. זה אולי המרוץ היחיד בשנה שבו הם כאן. בשנה שעברה, כשהם היו, לא סיימתי, וזו הייתה יכולה להיות ההופעה האחרונה מול סבא שלי… היום הוא צפה בי משמיים, ואני חושבת שהצלחתי בשבילו”.
