15 רצים, פורמט אחד: נבחרת ישראל תזנק לאליפות העולם בבקיארד אולטרה

מרוץ ללא קו סיום שבו השעון הוא היריב האכזרי ביותר: 14 רצים ורצה אחת ייצגו את ישראל באליפות העולם הסימולטנית בפארק איטליה. איך עובד הפורמט הייחודי, מי נמצא בסגל ומה אמר המפיק שהפעם יזנק בעצמו אל המסלול?
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp
בקיארד אולטרה
בקיארד אולטרה | צילום: Sportphotgraphy

בניגוד למרוצי אולטרה-מרתון מסורתיים, שבהם מאות רצים מזנקים יחד ומתחרים אל עבר קו סיום מוגדר, מחר (שבת) תוזנק בישראל וברחבי הגלובוס אחת התחרויות המרתקות, המתישות והפסיכולוגיות ביותר בעולם הריצה: אליפות העולם לנבחרות בבקיארד אולטרה.

לכתבות נוספות בנושא:

התחרות העולמית מפגישה נבחרות לאומיות מרחבי תבל. כל מדינה מעמידה נבחרת עילית מצומצמת של 15 נציגים ונציגות בלבד. כל הנבחרות ברחבי העולם מזנקות בדיוק באותה השעה ובאותו הפורמט, כשהמטרה אינה רק ניצחון אישי – אלא צבירת מספר ההקפות המצטבר הגבוה ביותר עבור המדינה.

בישראל תיערך האליפות בפארק איטליה (עמק חפר – נחל אלכסנדר). שם יזנקו 14 רצים ורצה אחת למסלול של 3.35 ק"מ הלוך-חזור (סה"כ 6.7 ק"מ להקפה), במטרה להישאר על הרגליים כמה שיותר שעות – ולהביא כבוד לכחול-לבן.

פורמט הבקיארד אולטרה: "קרב הישרדות" מול השעון

מרוץ הבקיארד אולטרה, שהומצא על ידי גארי קנטרל (הידוע בכינויו "לאז לייק", מייסד המרתונים של בארקלי), פועל לפי חוקים נוקשים ופשוטים להפליא:

  • המרחק והשעה: בכל שעה עגולה בדיוק, הרצים מזנקים להקפה של 4.167 מייל (כ-6.706 ק"מ).
  • למה דווקא המרחק הזה? השלמת 24 הקפות (24 שעות) מביאה את הרצים בדיוק למרחק של 100 מייל (כ-161 ק"מ).
  • השעון לא מחכה: רץ שמסיים את ההקפה ב-45 דקות, נהנה מ-15 דקות של מנוחה, אכילה וטיפול. אך הוא חייב לעמוד על קו הזינוק עם הישמע הגונג לשעה הבאה. מי שלא התייצב בזמן או לא סיים את ההקפה בתוך 60 דקות – נפסל מיידית (DNF).
  • אין קו סיום: המרוץ לא נפסק עד שנשאר רץ אחד אחרון בלבד על המסלול (בתחרות אישית), או עד שאחרון חברי הנבחרת מסיים את דרכו (באליפות הנבחרות).

באליפות העולם הנוכחית, הציון הלאומי נקבע על פי סך כל ההקפות החוקיות שהשלימו כל 15 חברי הנבחרת יחד. המשמעות: כל הקפה של כל רץ ורצה מעלה את הניקוד של ישראל בדירוג העולמי. הרצים תלויים זה בזה כדי לדחוף את הגבול קדימה.

דודו דאנו במרוץ מדבר

דודו דאנו במרוץ מדבר. יוביל את הנבחרת | צילום: נועם אופק, שוונג

סגל הנבחרת: שילוב של ניסיון, שיאנים וכישרון צעיר

את נבחרת ישראל מוביל דודו דאנו, אלוף ישראל בבקיארד שנתיים ברצף והשיאן הלאומי המשותף. דאנו נמצא בימים אלו בשיא ההכנות למרוץ אתגרי קיצוני באנטרקטיקה, ולכן טרם ברור עד כמה ילחץ עד הקצה במירוץ הנוכחי. שותפתו להחזקת שיא ישראל, תמר שי, הייתה אמורה לקחת חלק בהרכב, אך נאלצת להיעדר מאחר שהיא עדיין מתאוששת מהמאמץ האדיר בספרטתלון היווני.

לצד דאנו, סגל הנבחרת כולל שמות בולטים ומנוסים מעולם האולטרה הישראלי:

  • מיכאיל אושרקוב ועידו דסה – שני ה"אסיסטים" (המתחרים שהגיעו למקום השני ודחפו את המנצח לשיא) מהשנתיים האחרונות.
  • שיין בר – הנציגה הנשית החזקה והיחידה בסגל הנבחרת השנה.
  • אסף איילון – הכישרון הצעיר והמבטיח שמגיע אחרי הישג בהופעת הבכורה שלו בסבב ה-UTMB.
  • אריאל רוזנפלד – מבכירי רצי האולטרה המעוטרים בישראל ושיאן ישראל ב-24 שעות לשעבר.
  • יאיר רמאן – מפיק מרוצי הבקיארד בישראל בשנים האחרונות, שהשיג קריטריון בתחרות בחו"ל.
  • סטס חלפסקי – מסיים מרוץ פידיפידיס המפרך ביוון (490 ק"מ).
  • ולצידם רצים קשוחים ומנוסים נוספים: אייל זמיר, אליהו טלקר, עפר רגב, אוהד ישראל, פבל גונצוב, אורן נחבס ואורן נוגרדי.
עידו-דסה-בקיארד

עידו דסה בבקיארד | צילום: אורי אבירם

על הנייר, כל חברי הנבחרת מחזיקים ביכולת לרוץ ברציפות לפחות 24 שעות (100 מייל) בתנאי הפורמט התובעניים. אך כידוע, אתה יודע איך תזנק לבקיארד, וממש לא יודע איך (ומתי) תסיים.

המפיק שעובר למסלול: "כל אחד יפגוש את השדים שלו"

מי שמפיק ומלווה את מרוצי הבקיארד בישראל בשנים האחרונות הוא יאיר רמאן. הפעם, רמאן יחווה את האירוע מנקודת מבט שונה לחלוטין. לאחר שהשיג את הקריטריון הנדרש במרוץ בקיארד בגרמניה ביולי האחרון, הוא יזנק בעצמו כחלק מ-15 רצי הנבחרת.

את שרביט הניהול בפועל של האירוע בישראל העביר רמאן לידי צוות הפקה מיומן בראשות אילן בחנא וניצן פרידמן, שינהלו את המערך הלוגיסטי והשיפוט המדוקדק הנדרש לפי הסטנדרטים הבינלאומיים.

דודו דאנו עם מיכאיל אושרקוב ויאיר רמאן

דודו דאנו עם מיכאיל אושרקוב ויאיר רמאן | צילום:Tomer Feder – sportphotography

לקראת הזינוק, שיתף רמאן בתחושות לגבי האתגר הצפוי: "מדובר במרוץ האכזרי ביותר שיש. העובדה שמדובר במרוץ שאין לו סוף, והעובדה שבכל שעה יש 'קאט-אוף' ואי אפשר לאחר אפילו בשנייה לזינוק להקפה הבאה – מביאה את כל הרצים, ולא משנה כמה הם חזקים, לקצה גבול היכולת שלהם. כל אחד מאיתנו יפגוש את השדים שלו ויצטרך להילחם בהם. בשלב מסוים הגוף כבר כאוב, אתה מותש מחוסר שינה ולא בטוח שהצלחת להכניס את כל הקלוריות הנדרשות. הדבר היחיד שאתה רוצה לעשות זה להישאר לישון באוהל, אבל אתה חייב לקום בזמן לזינוק הבא – בין אם מדובר באמצע הלילה ובין אם בחום של צוהרי היום. המרוץ הופך לקרב מנטלי נטו: כמה אתה חזק בראש? כמה אתה באמת רוצה להשלים את ההקפה הבאה? לא חושבים שעתיים קדימה, הדבר היחיד שמעניין הוא לסיים עוד הקפה אחת – One more lap."

מתי מזנקים ואיך אפשר לבוא לעודד?

  • שעת הזינוק: שבת, 15:00.
  • צפי לסיום: המרוץ צפוי להימשך לפחות אל תוך יום שני בבוקר/צהריים (ואולי אף מעבר לכך, כתלות ביכולת ההישרדות של הרצים).
  • מיקום: פארק איטליה (עמק חפר / נחל אלכסנדר).
  • הנחיות לקהל: הקהל וחובבי הריצה מוזמנים בחום להגיע למתחם הכינוס, לצפות בדרמה האנושית מקרוב ולעודד את הרצים במתחם המנוחה והזינוק. אך שימו לב: על פי חוקי הפורמט הבינלאומיים הנוקשים, חל איסור מוחלט ללוות את הרצים או לעודד אותם לאורך תוואי המסלול עצמו. כל עזרה או ליווי במסלול יובילו לפסילה מיידית.

לעדכונים חיים לחצו כאן



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתיבת תגובה

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"אני רוצה להוכיח שאין דבר כזה מגבלה. אנחנו יוצרים את המגבלות לעצמנו. היום אפשר לעשות הכל, בלי גבולות", בוריס שטונדה, הישראלי קטוע הרגל הראשון שמשלים את אליפות העולם באיש ברזל בהוואי




מזג אוויר ותחזית ים