פרויקט "מצילים חיים" בשוונג || "ניתן להפחית את הסיכון של ספורטאים למות ב-90%"

איך מונעים את הטרגדיה הבאה? לפי קרדיולוג הספורט ד"ר דן הדס, יש לקרוא נכון יותר את הבדיקות פשוטות שכל אחד מאיתנו מבצע כמו אק"ג וארגומטריה
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp

לעוד כתבות בפרויקט: מדוע חובה שיהיה דפיברילטור בכל קבוצת ספורט | איך תפחיתו את הסיכון לאירוע לב בפעילות גופנית? | מה ההבדל בין התקף לב לדום לב? |

למרבה הצער, אירועים של מוות כתוצאה מאירוע לבבי קרו גם לספורטאים, חובבים לצד מקצוענים. זה קרה תוך כדי תחרויות, באמצע אימון ואפילו בסיומה של ריצה. במקרים רבים אנשי מקצוע נוהגים לומר שהקורבנות הם חלק מסטטיסטיקה של אנשים שמתים כתוצאה מאירוע לבבי. כלומר, אם זה קורה ל-X אנשים מדי שנה, סביר להניח שאחוז מסוים מהם יהיו כאלה שרצים למרחקים ארוכים או רוכבים על אופניים.

השאלה הגדולה היא איך עושים את הבדיקה ואיך קוראים אותה? | צילום: ארן הרשלג

עוד כתבות בנושא 
מהי בדיקת ארגומטריה לספורטאים?
מהן התגובות הפיזיולוגיות והלבביות בקרב רצי אולטרה מרתון של 24 שעות?
האם אתם מסכנים את הלב בפעילות גופנית ממושכת?

עם העובדות האלה קשה להתווכח, אבל מה אם יגידו לכם שלמרות הכל ניתן היה למנוע 90 אחוזים ממקרי המוות? כך טוען ד"ר דן הדס, קרדיולוג ספורט שהתמחה באיטליה בנושא שלטענתו לא ממש מוכר וידוע בארץ. אמנם כחלק מהכשרתו ד"ר הדס התמחה גם בשימוש בציוד טכנולוגי חדיש לבדיקות בעיות חשמליות בלב, אבל המסר שחשוב לו להעביר הוא שבשביל המניעה שהוא מדבר אליה לא צריך יותר מאותן בדיקות פשוטות יחסית שכולנו מכירים: אק"ג במנוחה, בדיקת מאמץ (ארגומטריה) ואקו לב.

חוק הספורט במדינת ישראל, כמו בהרבה מדינות אחרות, מחייב אנשים שמשתתפים באירועי ספורט לבצע בדיקת מאמץ אחת לשנה ולקבל חותמת מרופא ספורט. למרבה הצער, זה לא ממש מנע אירועים מצערים לאורך השנים כפי שמסביר ד"ר הדס: "במבחן מאמץ היו מביאים אדם עד ל-85 אחוז מהדופק המרבי שלו לפי נוסחת הגיל שהיא 220 פחות הגיל. למשל דופק מרבי של אדם בן 50 אמור להיות 170. במקומות מסוימים תוך כדי מבחן מאמץ הוא היה מגיע לסביב 140 מבלי להתאמץ יותר מדי, וזה כלום לעומת מה שהוא יכול כי בשיא המאמץ הוא יכול להגיע גם ל-180.

"יש דברים שאפשר לראות אפילו באק"ג פשוט" | צילום: pixabay

"אז קודם כל צריך לשנות את זה, יש פורום של איגוד הקרדיולוגים וכולם שם מבינים שחוק הספורט לא באמת מוריד לנו תמותה. זה אומר שארגומטריה צריכה להתבצע במאמץ מקסימלי, אבל מבחינת הטכנאים זה לא הכי ישים כי זה אומר שהם יצטרכו להשאיר אנשים על המסילה ליותר מ-10 דקות".

אבל זה לא מסתכם בזה, כי לפי ד"ר הדס גם למבחן מאמץ שבוצע כהלכה עלולות להיות פרשנויות שונות, או ליתר בדיוק אי הבנה או חוסר התמצאות, והוא מסביר: "בתוך הארגומטריה עצמה צריך לחדש דברים ספציפיים. למשל, כיום לא מסתכלים האם בזמן המאמץ הפעימות מגיעות ממקומות שונים בחדר ימין. כשהייתי באיטליה היה שם מקרה מוות ידוע של כדורגלן בשם דוידה אסטורי. הגופה שלו הועברה לפאדובה ונמצא שהוא מת בגלל בעיה לבבית. הראו לי את הבדיקה שלו וראיתי שהיו פעימות משני מקומות שונים בחדר ימין. מסתבר שרופא הספורט בפיורנטינה, הקבוצה שלו, ראה את זה ולא הבין את זה. הוא אפילו לא חשב לנכון להעביר את זה לקרדיולוג ספורט שעובד עם הקבוצה. המוות הזה לא היה צריך לקרות, ורופאי הספורט לא תמיד יודעים לזהות את זה בבדיקה. בשביל זה צריך קרדיולוג ספורט".

אז בדיקת מאמץ זה דבר אחד, אבל לפי ד"ר הדס היום לא שמים מספיק דגש גם על תוצאות של אק"ג וגם על מה שרואים בבדיקת אקו-לב: "יש דברים שאפשר לראות אפילו באק"ג פשוט. יש מחלות לב בצד ימין שבבדיקות נראות מאוד דומה לדברים רגילים שאנחנו מחשיבים כתקינים. אז זה לא שבארץ מתים מיליון ספורטאים אבל כן יש אפשרות להוריד תמותה של אנשים שלא צריכים למות. ויש את מה שרואים בבדיקת אקו. למשל עורקים כליליים שמספקים דם ללב, אנחנו אמורים לראות אותם מצד שמאל ומצד ימין ולפעמים זה לא ככה. אז אנשים חושבים שאם הם עושים ספורט כבר עשרים שנה אז הכל בסדר, אבל לפעמים יש התרחבות של שני עורקים יחד וזה מוחץ עורק שלישי והנה עוד סיבה לתמותה. כל קרדיולוג ילדים רואה את זה בבדיקת ילדים, אבל לא תמיד בודקים את זה אצל מבוגרים, כי הטכנאי לא רואה את זה. אתה אמור לראות שהעורק לא יוצא מאיפה שהוא אמור לצאת ואם יש שם בעיה, הסיכוי למות הוא גבוה".

גם בדיקה כל כך פשוטה יכולה למנוע טרגדיה. אק"ג | צילום: pixsabay

אז מה עושים עם המידע המלחיץ הזה? ההמלצה של ד"ר הדס היא לעבור את שלושת הבדיקות (אק"ג, מאמץ, אקו לב) לפחות פעם בשנה ולתת לקרדיולוג ספורט לבדוק את התוצאות. אבל כאן יש כמה בעיות. למצוא קרדיולוג ספורט בארץ זה נדיר (אפילו יותר מנדיר כפי שתבינו) וקופות החולים לא ממש ישתפו פעולה עם מי שרוצה רק לדאוג לעצמו ולא מתלונן על בעיה כלשהי. "הבעיה היא שהיחיד בארץ בעל אישור שהוא קרדיולוג ספורט זה אני", אומר ד"ר הדס, "אבל אנשים מתפתחים ויש אנשים טובים שיושבים איתי בפורום הקרדיולוגים וזה שאין להם אישור לא אומר שהם לא מעולים. קופות החולים לא משתפות פעולה ברמה כזו שאם אתה אומר שאתה ספורטאי הם יסבסדו לך בדיקת אקו לב.

"אנשים שואלים למה צריך לפחד? אבל צריך לזכור שהמקרה של דוידה אסטורי לא היה אמור לקרות. מעל 10 אנשים הגיעו אליי ומצאנו אצלם בעיה. לחלק אמרתי שהם לא יכולים לרכוב על אופניים 100 קילומטר במסלול עם עליות אבל הם יכולים לשחות למשל. אני מכיר לא מעט קרדיולוגים שיגידו לך שאם יש ספק אז אל תעשה, אבל אם אתה אומר לי לא לעשות ספורט זה צריך להיות מגובה במשהו. זו הבעיה עם המיינסטרים ובגלל זה, זו עדיין נישה".




אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתיבת תגובה

  • אורן מזרחי הגיב:

    היי, אני ספורטאי חובב, איש ברזל וכו'…אשמח לדעת למי אוכל ליפנות לבדיקות ולפיענוח קרדיולוגי מוסמך ? תודה רבה

    1. עינת הדס הגיב:

      שלום זו עינת מנהלת המרפאה של ד"ר הדס דן, קרדיולוג ספורט שרואיין עבור הכתבה. מוזמן ליצור איתי קשר 0524744639
      תודה

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"נשמו פנימה את העוצמות, נשמו החוצה את החולשות", איימי קראג (הייסטינגס), מרתונסיטית אולימפית..


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג