אחד הספורטאים הגדולים שצמחו בספורט הישראלי בשנים האחרונות, מתן רודיטי, הודיע היום (שני) רשמית על פרישתו משחייה תחרותית. במסיבת עיתונאים מרגשת בבית הוועד האולימפי בתל אביב, סיכם רודיטי קריירה של 22 שנים במים. קריירה של התמדה, עבודה קשה, חוסן מנטלי והישגים היסטוריים.
מסיבת העיתונאים נפתחה בהקרנת רגע השיא שלו מהמשחקים האולימפיים בטוקיו – בו סיים במקום הרביעי במשחה ל-10 ק"מ במים פתוחים. לצד רודיטי נכחו בני משפחה, מאמניו לאורך השנים, חבריו לנבחרת לשעבר, אנשי איגוד השחייה והוועד האולימפי. שותפים לדרך ארוכה ושקטה, כזו שהתנהלה לעתים הרחק מאור הזרקורים – אך נצרבה עמוק בזיכרון הספורט הישראלי.
בדבריו, פתח רודיטי בכנות אופיינית לו: "אני מתרגש כמו לפני תחרות", אמר בחיוך, ופתח בדבריו: "כמות הפעמים ששאלו אותי אם שחייה במים פתוחים היא ספורט למשוגעים בלבד – היא עצומה. לשחות 10 קילומטרים בים, באגם או בנהר, לפעמים בתנאים קיצוניים, להשקיע מאמץ פיזי רב לאורך זמן, ובמקביל גם להיאבק פיזית על מיקום מול מתחרים – זה לא קל, בלשון המעטה. אם תשאלו אותי אישית, אני חושב שאני קצת משוגע – אבל בקטע טוב".
מסיבת העיתונאים של רודיטי | צילום: גיא דר
"היום, קריירה של 22 שנים מגיעה לסופה. 22 שנים שאני בתוך המים, מרגיש חי ונושם את המים – מגיל 5 ועד היום. והאמת? כמה חודשים לפני שהתחלתי לשחות בכלל פחדתי להכניס את הראש למים".
רגעי השיא: טוקיו ופריז
מבין אינספור משחים, אימונים ותחרויות, רודיטי סימן שני רגעים שיישארו איתו לנצח: "אם יש שני רגעים שאני אזכור לעד, אלה הרגעים ממש שנייה לפני תחילת המשחה – גם במשחקים האולימפיים בטוקיו וגם בפריז. התחושה שמקריאים את השם שלך יחד עם השם של מדינת ישראל, באירוע שהוא מהגדולים בעולם – אין שני לה. אין שני למה שעובר לך בגוף באותם רגעים. הגוף נעטף בצמרמורות, אדרנלין ברמות שלא הכרתי, כמעט זלגו לי דמעות".
לדבריו, דווקא בשניות האלה, רגע לפני הזינוק, עלתה בו תחושת שלמות: "שם אני חושב על הדרך המדהימה שעברתי, על כל האימונים שהביאו אותי לבמה הזו, ויודע שעכשיו נשאר רק לבצע – וליהנות".
רודיטי לא הסתיר שגם הדרך המנטלית לא תמיד הייתה פשוטה: "בתור ילד, בתחרויות הראשונות שלי, הייתי קורס תחת הלחץ. פחדתי להגיע לתחרויות, הלחץ השפיע עליי מאוד. עם הזמן למדתי שהלחץ הזה הוא דווקא מה שמוציא ממני דברים שלא הייתי מצליח להוציא אחרת. למדתי ליהנות ממנו ולהתעלות על עצמי. ברגעים כאלה הייתה לי תחושה שאפשר לעשות משהו גדול".
מסיבת העיתונאים של רודיטי | צילום: גיא דר
פציעות, משברים ותודות
במהלך הקריירה התמודד רודיטי עם לא מעט מכשולים. אחד הקשים שבהם הגיע זמן קצר לפני אליפות עולם: "12 שבועות לפני אליפות העולם שברתי את הרגל. יכולתי ליפול לדיכאון, אבל מהרגע שהבנתי מה קרה, הרמתי טלפון לאמיר עופר המאמן שלי ואמרתי לו: בוא נחשוב מה עושים כדי להגיע בכושר שיא. שחיתי עם גבס על הרגל שבועות. דווקא שם, ברגעים האלה, גיליתי כמה אני יכול להיות חזק בראש כשיש לי מטרה. בסוף – עשיתי את הקריטריון והגעתי לאולימפיאדה".
רודיטי הקדיש חלק נרחב מדבריו לאנשים שליוו אותו לאורך הדרך: "הייתה לי זכות גדולה לייצג את מדינת ישראל בכל העולם, להתאמן עם שחיינים מהטופ העולמי, מדליסטים אולימפיים, ולהיות חלק מהקבוצות הטובות בעולם".
הוא הודה למאמניו לאורך השנים, ובמיוחד לאמיר עופר: "ביחד היינו שילוב מנצח. היינו מסונכרנים עד הדקויות הקטנות ביותר. נתת לי שקט ותחושה שיש על מי לסמוך, והצלחנו להגיע לגבהים מטורפים – מטוקיו ועד פריז".
בדמעות, הודה גם להוריו, וממש התקשה להוציא את המילים מהפה: "תודה להורים שלי שתמכו בי גם כשהיה קשה. במיוחד לאבא שלי… אני זוכר את התחרויות בגבעת חיים, כילד צעיר, כשלא הלך לי – והיית שם בשבילי, מעודד אותי. זה בזכותם".
מסיבת העיתונאים של רודיטי | צילום: גיא דר
למרות הפרישה, רודיטי לא מתכוון להיעלם מעולם השחייה: "אני עדיין אשאר בעולם השחייה, גם אם באופן חובבני יותר. אנסה לתרום לדור הצעיר ככל שיצטרכו". במקביל, הוא פותח פרק חדש: "אני לומד מדעי המחשב באוניברסיטת רייכמן, ובחודשים הקרובים מקווה להשתלב בעולם ההייטק. אני בטוח שאוכל ליישם גם שם את הערכים שלמדתי בשחייה".
יעל ארד: "רגע שיא של הספורט הישראלי”
יו”ר הוועד האולימפי, יעל ארד, דיברה על דמותו הייחודית של רודיטי: "זו קריירה שקטה. תמיד ראיתי אותך יוצא מהמים בביישנות, כאילו נוח לך יותר כשהראש מתחת למים. רגע הסיום בטוקיו היה רגע בלתי נתפס שלא אשכח – כמו מטורף מגיע לקו הסיום. זה היה רגע שיא של הספורט הישראלי”.
ארד השוותה בין פרישה לספורט לחיים עצמם: “החיים הם כמו מים פתוחים – זרמים, רוחות, חוסר ודאות. אבל כמו בספורט, עבודה קשה, חריצות והצבת מטרות יבנו גם קריירה שנייה. אין לי ספק שתצליח”.
ביכמן: "סמל של מים פתוחים"
יו"ר איגוד השחייה עדי ביכמן, סיכמה: "מתן הוא לא רק אחד הספורטאים הגדולים שצמחו כאן – הוא סמל של מים פתוחים. סמל למצוינות, להתמדה ולאמונה בדרך. ההישג שלו בטוקיו נצרב בתודעה של הספורט הישראלי כולו. הוא השפיע על תרבות שלמה בענף. הרף שהציב ילווה דורות של שחיינים".
מתן רודיטי באליפות העולם | צילום: סימונה קסטרווילארי, איגוד השחייה
אמיר עופר: "האמונה העצמית עשתה את ההבדל”
מאמנו של רודיטי, אמיר עופר, חזר לרגע שבו הבין עם מי יש לו עסק: "כשמדברים על כוכבים גדולים בכדורגל ובכדורסל – ליאו מסי ולברון ג'יימס, מדברים על ראיית משחק מיוחדת, היכולת לגבש תמונה בשבריר שנייה ולקבל החלטות. את התכונה הזאת בדיוק ראיתי אצל מתן כבר בפעם הראשונה שעבדנו ביחד, מארסיי 2017 באליפות אירופה לנוער. היכולת להבין מרוץ לעומק, כמעט כמו לראות אותו מרחפן מלמעלה. אבל יותר מהכול, האמונה העצמית שלו אפשרה לו להתעלות ברגעי האמת".
"אבל זו רק אחת התכונות של מתן, יש לו יכולות ברמה הכי גבוהה בעולם וכמובן הוא גם עבד מאוד קשה. תכונה אחת שמייחדת אותו היא האמונה שלו בעצמו, היא אפשרה לו לכוון מאוד גבוה ולהתעלות בתחרויות המטרה ברגע האמת. יש לי זיכרון מאוד חזק באליפות אירופה לפני התחרות ההעפלה ב-2021. מתן לא הגיע בהכנה מלאה והוא סיים במקום ה-18, וזו הייתה אכזבה מבחינתנו. התחילו להישמע כל מיני קולות שאולי החלום האולימפי נגמר, ומשם המשכנו ישר ליוון למחנה אימונים. ופתאום ראיתי את מתן חדור מטרה כמו שלא ראיתי אותו קודם, במים ומחוץ למים. הוא פרח, נהנה מהעבודה הקשה, השאיר את כל רעשי הרקע מאחור והיה ממוקד רק במטרה. לשמחתנו בסופו של דבר זה גם עבד והוא עשה היסטוריה. אני מאמין שלאמונה העצמית יש חלק גדול בזה וזה משהו שאני לקחתי ממנו הרבה מאוד השראה כמאמן".
