"מה עוד אנחנו יכולים לעשות בטריאתלון למרחקים ארוכים? מה אנחנו יכולים לעשות ברכיבה? ומה אנחנו יכולים לעשות בריצת מרתון"? הציטוט הזה שייך למקס מרטין, מנכ"ל ואחד ממייסדי ה-Enhanced Games (המשחקים המשופרים / המסוממים). לדבריו, בראיון ל-BBC Sport, הוא "נרגש מאוד מהתרחבות מעבר לשלושת הענפים שאנחנו מציעים כיום”. הוא אף ציין כי הארגון כבר מנהל שיחות עם ספורטאים מחוץ לגרעין הענפים הראשוני.
לכתבות נוספות בנושא:
פרד קרלי מצטרף ל"משחקים המשופרים": המטרה – לשבור את שיאו של בולט.
בין סטרואידים למיליונים: למה "המשחקים המסוממים" צריכים להדאיג את כולנו.
מהפכה בטריאתלון: ה-PTO וצ'אלנג' מתאחדות בדרך לסבב עולמי מאוחד ב-2027.
המשחקים המשופרים, שמוגדרים כבר עכשיו כאחד המיזמים השנויים ביותר במחלוקת בעולם הספורט, צפויים לקיים את התחרות הראשונה שלהם בחודש מאי הקרוב בלאס וגאס. כרגע הם כוללים שלושה ענפים: ספרינט באתלטיקה, שחייה והרמת משקולות.
כזכור, מדובר בתחרויות במסגרתן תתאפשר נטילת חומרים משפרי ביצועים האסורים בספורט התחרותי הרגיל, תחת פיקוח רפואי. על פי הדיווחים, מאגר הפרסים עומד על 25 מיליון דולר. כולל דמי השתתפות ובונוסים של עד מיליון דולר לשבירת שיא עולם.
ביקורת חריפה מכל עבר
לקראת התחרות ייערכו שלושה חודשי הכנה באיחוד האמירויות. במהלכם יוצעו לספורטאים חומרים משפרי ביצועים שאושרו על ידי ה-FDA האמריקאי. המארגנים מדגישים כי המתחרים יעברו בדיקות רפואיות קפדניות.
אלא שהתגובה בעולם הספורט הייתה חריפה במיוחד. ארגוני אנטי-דופינג, איגודים בינלאומיים וספורטאים מובילים גינו את המיזם. בטענה שהוא מנרמל שימוש בחומרים אסורים ומסכן את בריאות המשתתפים.
בין המתנגדים הבולטים נמצא גם האלוף האולימפי המכהן בטריאתלון, אלכס יי. הביטי התייחס לאחרונה לנושא באירוע השקת סבב אליפות העולם בלונדון. "התגובה הראשונה שלי היא שזה נראה מסוכן", אמר. "יש סיבה לכך שחומרים מסוימים אסורים. הבריאות והרווחה של הספורטאים עומדות בראש סדר העדיפויות. שמענו בעבר על ספורטאים שנאלצו לקום בלילה כדי שהלב שלהם לא יפסיק לפעום. אתה חושש שזה רק עניין של זמן עד שיקרה משהו חמור יותר. הדאגה העיקרית שלי היא לרווחת הספורטאים שלוקחים את הסיכון הזה בשביל תמריץ כלכלי".
אלכס יי. יצא נגד | צילום: New Balance
טריאתלון למרחקים ארוכים – באמת היעד הבא?
מבין הענפים שמרטין הזכיר – טריאתלון למרחקים ארוכים, רכיבה וריצת מרתון – דווקא הטריאתלון המלא נראה בחירה מפתיעה.
בריצת מרתון, מחסום השעתיים לגברים נחשב במשך שנים ל"גביע הקדוש" של הענף. רק קיפצ'וגה הצליח לשבור אותו, גם זה תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים, חסימת רוח פייסרים מתחלפים ועוד. ברכיבת מסלול, שיא השעה ממשיך לרתק את הקהל ולהוות מדד ברור להשוואה היסטורית.
אבל בטריאתלון ארוך הסיפור שונה לגמרי. במרחק המלא המכונה "איש ברזל" – 3.8 ק"מ שחייה, 180 ק"מ רכיבה ו-42.2 ק"מ ריצה – אין שיא עולם רשמי אחד ומובהק. תנאי המסלול משתנים דרמטית: זרמים בים, טופוגרפיה, אורך אזורי ההחלפה, תנאי מזג אוויר – כולם משפיעים באופן משמעותי על התוצאה הסופית.
כך למשל, הזמן המהיר ביותר אי פעם לגברים נקבע ב-2021 על באיירונמן קוזומל – 7:21:12 שעות. אך רבים מצמידים לו כוכבית, שכן השחייה נעשית עם זרם מסייע. מנגד, צ'אלנג' רות הניב בשנים האחרונות את הזמנים המובילים לגברים ולנשים, אך גם שם התנאים ייחודיים למסלול.
בדיקת סמים (אילסוטרציה) | צילום: fernando zhiminaicela from Pixabay
אפילו סוגיית ההחלפות יכולה לשנות את התמונה: באירועים מסוימים זמני המעבר בין הענפים ארוכים במיוחד, ובאחרים קצרים ויעילים. הבדל של דקות שלמות בתוצאה הכוללת. למעשה, הרף היחיד שמעורר עניין אמיתי בענף הוא מחסום שמונה השעות לנשים. יעד שעדיין לא נשבר בתחרות רשמית בתנאים שוויוניים.
האם זה בכלל מתאים לאופי הענף?
מעבר להיבט הבריאותי והמוסרי, יש כאן גם שאלה אסטרטגית-שיווקית. ה-Enhanced Games נשענים על קונספט של שיאים דרמטיים, שוברי גבולות ומושכי כותרות. אבל טריאתלון ארוך הוא ענף מורכב, טקטי ותלוי תנאים. אין בו "מספר קסם" אחד ברור שמאפשר לייצר רגע טלוויזיוני קצר וחד. בניגוד לספרינט של 100 מטר או למשחה בריכה של פחות מדקה, מדובר במאמץ של שבע עד שמונה שעות – ולעיתים הרבה יותר.
אם גם בתוך הקהילה עצמה יש בלבול ויחס אמביוולנטי כלפי "שיאים", קשה לראות כיצד קהל רחב, שמחפש רגעי שיא מיידיים, יתחבר לכך. מבחינת קהילת הסבולת, ייתכן שדווקא המרחק והמורכבות "מגנים" על הענף מהפיכתו לזירת ניסוי מסוכנת. ואם לשפוט לפי התגובות הראשוניות, לפחות כרגע – הרוב המוחלט של הספורטאים והגופים הרשמיים לא ממהרים לאמץ את הרעיון.
האם נראה בעתיד גרסה "משופרת" של איש הברזל תחת דגל ה-Enhanced Games? אולי ריצת מרתון בקצב מסחרר? או רכיבה מהירה במיוחד של שעה בוולודרום? בשלב זה מדובר בעיקר בהצהרה פרובוקטיבית. בעולם שבו ענפי הסבולת נשענים על אמון, שקיפות ומאמץ ארוך טווח – ספק אם המודל הזה ימצא קרקע פורייה. אך נראה שמספיקים כמה ספורטאים בודדים שיקחו את הסיכון על עצמם כדי להפוך את הניסוי למציאות.
