מאת:עופר ביידה

מרוץ חולון מתקיים בחודש אוקטובר, אחד מסימניו של חודש זה הוא עונת המעבר מהקיץ לסתיו, שלא מעטים כתוצאה מכך סובלים מהתקררות וצינון, וכך כמה ימים לפני המרוץ גם אני אחד מהם.
מרוץ חולון הוא המרוץ הביתי שלי, ואם נוסיף לכך את העובדה שהוא מאורגן בשנים האחרונות בצורה מרשימה ע"י אבי שטיין, קצת קשה לי לוותר עליו.
לקראת סוף השבוע אני מרגיש קצת יותר טוב, וכך אני עושה בבוקר יום שישי את הדרך הלא ארוכה למקום הכינוס בפארק פרס בחולון.

בין הרצים הראשונים שאני פוגש – גזצ’או יוסף – שחבר לרצי מקווה ישראל, כדי ליצור את קבוצת הריצה בחולון, בהדרכתו בכל יום שישי בשדות מקווה ישראל.
ההשקעה הרבה של המרוץ והעובדה שלא כתבתי סיכום למרוץ חולון בשנים קודמות, גורמת לכך שאני עושה את מה שלא התכוונתי לעשות – אני ארוץ עם המצלמה הגדולה (כ-1 ק"ג) – למרות שהמצלמה הקודמת, שהפסיקה לעבוד בשלהי מרוץ זכרון יעקב לפני שלושה שבועות, עדיין בתיקון (העדשה היא אותה עדשה)

לחיצה על כל אחת מהתמונות בכתבה תפתח חלון חדש ובו התמונה ברזולוציה גדולה יותר.

אני מגיע לכביש מלפני קו הזינוק, אך המארגנים מבקשים שפריווליגיה זו שתאפשר להתחמם לפני קו הזינוק, תישמר רק לרצי ורצות העילית שמספר החזה שנופק להם לשם כך היה בין 1 ל-49
כמו למשל וודג’ זבדיה בתמונה

וכך אני עושה את דרכי חזרה לגן כדי לשוב מזרחה (בעזרת המצפן הדימיוני שלי) בהתאם לבקשת המארגנים, שם ממוקם השער דרכו אנו רשאים להיכנס.
הרצים והרצות הרבים כבר מחכים, זמן הזינוק כבר לא יהיה 9:00, אבל בכל מקרה יש שטיח בזינוק, כל שבב שיקלט בו, יאפשר לרצים ולרצות לדעת את הזמן המדוייק בו חלפו בקו הזינוק.
כך ניתן יהיה גם לחשב את ה-Chip Time ולא רק Gun Time שנקבע ע"י זמן הזינוק הרשמי, קביעת המנצחים לעומת זאת תהיה כמובן – כמו בכל העולם – רק לפי ה-Gun Time, נחזור לכך בהמשך

לבסוף אנחנו יוצאים לדרך, למי שעמד הרחק מאחורי שער הזינוק (כמוני), משמעות הדבר ריצה די איטית בתחילת הריצה

למרות שהכביש רחב, הרצים והרצות מנצלים גם את המדרכות כדי לרווח את השורות

הק"מ הראשון מאחורינו, הקצב כאמור די איטי – כ-5:40 דקות לק"מ

אנחנו כבר בשדרות ירושלים וחולפים ליד גן הקקטוסים ע"ש יהודית ונחום ארצי, עוד אחת מהאטרקציות לילדים של העיר חולון

הק"מ השני כבר קצת יותר מהיר – כ-5 דקות – והפעם אנחנו חולפים על פני ביה"ס אורט חולון, מקיף שש שנתי למדעים וטכנולוגיה

הפנייה לכיוון רחוב שנקר ומרכז העיר עוד רחוקה, רצים רבים לפני,

וגם אחרי…

סמוך לסיום הק"מ השלישי מחכה נקודת המים הראשונה – החלוקה בבקבוקים, טוב מאד לדעתי, רק צריך להיזהר כאשר מסיימים איתם – לא להשליך אותם באמצע הכביש שם עלולים להפריע לרצים אחרים.

השלט בתמונה מורה על הכיוון שמאלה כדרך לכניסה למקווה ישראל (שהוזכרה בתחילת סיכום זה בהקשר לרצי חולון), ואכן אחרוני הרצים ברקע התמונה חולפים שם ברגע צילום התמונה.
מקווה ישראל – בית הספר החקלאי הראשון בישראל שהוקם ב-1870 ע"י קרל נטר, הוא בהחלט מקום טוב ומעניין להעביר בו אימוני ריצה (גם אם את מספר אימוני הריצה שלי בו אפשר לספור על יד אחת…).
למרות שלא למדתי בבית הספר, הרי הכרתי אותו בעיקר דרך קייטנת "נווה נופש" שהתקיימה בו בימי ילדותי

סוף סוף אנחנו נפרדים משדרות ירושלים ומקווה ישראל לטובת רח’ שנקר ושטיח הבקרה הראשון במרוץ מאז הזינוק

אנחנו מתקרבים לרח’ סוקולוב, שנחשב די בצדק לאחד הרחובות המרכזיים בחולון, מאחר ופיספסתי את הסימון לק"מ השלישי (או לפחות לא לחצתי על כפתור ה-lap בשעון), אסתפק בקצב לק"מ השלישי והרביעי ביחד – כ-10:47 דקות

חצינו את רח’ סוקולוב, השלט מבשר על כיכר ויצמן – לצערי פיספסתי אותה קצת בעיתוי צילום התמונה שלי…

את ילדי בית הספר היסודי ביאליק לעומת זאת לא פיספסתי – כמו כל שנה הם מעודדים את הרצים והרצות ומבקשים מאלו שמוכנים לעלות למדרכה – לתת "כיף", אני הייתי בין אלו שאכן עשו כך

נקודת המים השנייה מגיעה בסמוך לסוף הק"מ החמישי – 5:40 דקות

אנחנו רצים ברח’ ברקת – שצידו השני של הרחוב היא צלע אחת ממסלול ההליכה/ריצה הידוע בחולון כ"מסלול גולדה" למרחק כ-3.4 ק"מ.

חלפנו כבר על הק"מ השישי (למעלה מ-6 דקות לקח לי לעבור אותו), ממולנו הרצים חוזרים מנקודת הסיבוב, לפני שיפנו חזרה לרח’ מפרץ שלמה, ממנו זינקנו, לכיוון הסיום

ממול נקודת המים הבאה, יש למה לחכות

שטיח הבקרה השני שלאחר נקודת הסיבוב נגלה לעינינו

החץ בשלט בידי המכוון, מהווה המחשה מעניינת למה שצריך לעשות עכשיו…
הק"מ השביעי אפילו עוד יותר איטי – כ-6:30 דקות

בדרך חזרה, אני רואה יחידת צבא רבת משתתפים

וגם רצים ורצות שרצים בפחות צפיפות…

חוזרים לרח’ ברקת,

לנקודת המים השלישית המובטחת

והנה הגענו סוף סוף לרח’ מפרץ שלמה – לא עוד פניות עד הסיום (סה"כ לא היו הרבה כאלה במרוץ, וזה כמובן טוב), אבל עוד למעלה מ-2 ק"מ מפרידים בינינו ליעד

את הק"מ השמיני רצתי קצת יותר מהר, קרוב ל-6 דקות – למרות שנראה שהחום והעייפות משפיעים על כולם

לאחר עוד כ-500 מ’, נקודת מים רביעית

לאחר הק"מ התשיעי (שוב כ-6:30 אם לא יותר לאט) והעליה שליוותה אותו בחלק מהדרך, היחידה הצבאית מתקרבת לעברי,

ואני נבלע ביניהם

בגלל ההצטננות שלי עליה סיפרתי בתחילת הסיכום, אני משתעל קצת, יניב מוסרסקי שואל לשלומי, אני עונה שבסדר, ומודה לו במילים ובתמונה הבאה

הסיום כבר קרוב, אני שומע את הקריאה "הרץ המצלם" ומביט כדי לראות את גזצ’או מחייך לעברי

השלט מבשר על הסיום הקרב

ואני נכנס לשער הסיום היפה.

סיכום ראשון, 58:17 לפי הגארמין – 57:51 תהיה התוצאה לפי הזמן שבו חציתי את השטיח בזינוק לריצה.
הגארמין מראה 10.030 ק"מ וה-G-sat קצת יותר.

עם כל הרצון שלי להישאר ולצלם את הרצים והרצות המסיימים, הרי שאני צריך לעשות קודם את הדרך אל המים – היו הרבה בקבוקים, אבל היה צריך להשלים עוד קצת דרך כדי להגיע אליהם…

לבסוף אני חוזר לשער הסיום, הילה יוגב ומוטי מרדיקס חוצים יחד את קו הסיום

שלומית הרוש מחולון, כנראה מאושרת לסיים את המרוץ הביתי

וכך גם ארז שלום, אף הוא מחולון

ירון רוכין עוצר את השעון, ומסמן וי על עוד מרוץ מוצלח כנראה מבחינתו

תמונת אווירה לפני שאעזוב את שער הסיום

אני ניגש למקום בו אמורים לקבל את החולצות ושאר הדברים הטובים – התור בתמונה גורם לי בניגוד לאחרים להם מנסה הכרוז לקרוא ברמקול לבוא לטקס, לוותר בינתיים,

וללכת לכיוון במת חלוקת הפרסים

ראש עיירית חולון, מוטי ששון ושאר המכובדים עם מנצחות המרוץ – סבטלנה בכמנד, נילי אברמסקי, אורנה בלאו והילה מימון

מנצחי המרוץ – איילה סטאין, אסמרה ניגוסה וובה בריהון

נערים עד 19, ניתאי שטיין, אינדלאו טאקאלה ואבבה אטנאו

נערות עד 19, דנה לוין, הלן וולפסון ונועה ברקמן
הבטחתי לחזור לנושא קביעת המנצחים לפי ה-Gun Time, דנה קיבלה את הגביע למקום הראשון והלן למקום השני, ברור שדנה סיימה ראשונה כפי שאפשר לראות מזמני הצ’יפ שלה, כ-2 שניות לפני הלן.
למרות זאת, בתוצאות המעודכנות באתר 4sport מופיעה הלן, כמי שסיימה 3 שניות לפני דנה, מאחר והצ’יפ שלה נקלט בשטיח הבקרה בזינוק רק 6 שניות לאחר הזינוק, לדנה אין זמן בקרה – אבל היא לא הרצה היחידה בלעדיו.
אין ספק שדנה זכתה במקום הראשון בצדק, אבל דרך הצגת התוצאות כרגע רק לפי הזמן האישי שנקבע ע"פ הצ’יפ, ללא איזכור הזמן הרשמי, הוא קצת בעייתי לדעתי

נילי אברמסקי מצטרפת לג’סיקה ספקטור ורונה זמיר בקטגוריה 35-39

בוגרים 40-44 איציק לוי, יוסי אהרוני ויורם איינר

איילה סטאין מצטרף לירון כהן בקטגוריה 45-49, ירון גם זכה בשקלול התוצאה הטובה ביותר בין הוותיקים (שנערכת בשנים האחרונות ע"י עמית נאמן), להוציא כמובן את התוצאה של סטאין שהוא גם המנצח הכללי.

לקהל יש זמן גם לרקוד לצלילי המוזיקה שמושמעת בזמן הטקס

גם לרצי ורצות חולון הייתה נציגות על הפודיום – יהודית בן פורת בין הנשים

וגדעון אייל בין הגברים, אבי שטיין מצטרף אליו ואל שותפיו לפודיום בקטגוריה – יצחק פלדי במקום הראשון ואוסקר טוזמן בשני

מנצחות המרוץ לתלמידות כיתה ט’ – קורל מזרחי במקום הראשון וענת זימין במקום השלישי

לאחר שבכל זאת לקחתי את חולצת המרוץ, חתמתי את תמונות המרוץ עם תמונה קבוצתית של תלמידים ותלמידות, וגביע

מרוץ חולון הינו בהחלט מרוץ מאורגן היטב ומתאים לרצים ורצות חדשים שרוצים להיכנס לעולם המרוצים ברגל ימין.
בעיה כללית שחוזרת בכל המרוצים מתחילת העונה, היא שעת התחלת המרוץ שנראה שהיא קצת מאוחרת לאור החום שעדיין שולט בחודשים ספטמבר ואוקטובר ומשפיע לא מעט על הצלחת הרצים והרצות.
הערה נוספת מתייחסת לטקס הסיום, זכורים לי בשנים עברו טקסי סיום עם קצת יותר קהל, וכדי לבדוק איך ניתן לשפר נושא זה

אומנם חלק גדול מסיכום זה כמו סיכומים אחרים של מרוצים שכתבתי, הם מהזווית שלי, אבל עדיין בנימה עוד יותר אישית, לפעמים ההנאה היא לא רק בריצה עצמה אלא גם בדרך (אימונים), לאור זאת נראה שאני פחות נהנה מהמרוצים האחרונים, ואולי אפילו מרגיש שמיציתי קצת את סיכומי "הרץ המצלם", אז אני לא פורש, אבל אל תתפלאו אם בחלק מהמרוצים הבאים, אתמקד יותר בריצה מאשר בסיכומים מצולמים…

קישורים קשורים
תמונות מרוץ חולון כולל כל התמונות מכתבה זו כאן