מאת:עופר ביידה
גם השנה, כמו שנה שעברה, רמת הציפיות ממרוץ אייל גבוהה, וכמות המשתתפים, כולל רצים ורצות שלא משתתפים בהרבה מרוצים אחרים בארץ בולטת בו.
כאשר מגיעים מוקדם, אין לחץ ואפשר להתארגן בנחת.
לחיצה על כל אחת מהתמונות בכתבה תפתח חלון חדש ובו התמונה ברזולוציה גדולה יותר.
תיכון מקיף למדעים ולאומנויות ע"ש רוטברג – ביה"ס בו למד אייל שמואלי ז"ל, שלזיכרו נערך המרוץ – מארח אותנו כרגיל, הקפה והעוגיות בחצר כבר מוכנים
במקביל לרצים שמחפשים את שמם ברשימות המשתתפים, אפשר לצפות על פני המסך, בסרט המספר על אייל, כמו גם על המרוץ משנה שעברה.
חצי שעה לפני הזינוק, הגיע הזמן לצאת אל הדשא באצטדיון האתלטיקה המוכר של א.ס. רמת השרון ברח’ הזית.
יש זמן לפגוש עוד רצים ורצות – דורון בירן מקבוצת הטריאתלון של מוטורולה,
וגם למתיחות, עם רצי רמת השרון כמו מיכל רג’ואן
לפני הזינוק – דפנה שב, מקבוצת רצי רמת השרון – הקבוצה של זהבה – מקריאה קטע לזיכרו של אייל ז"ל,
ומרגשת את הקהל בכלל, ומשפחת שמואלי בפרט.
תמונה קבוצתית של רצי רמת השרון, ליד קו הזינוק למקצה ל-15 ק"מ
נציגות רצי רמת השרון, רינה בסלו ודפנה שב – (שהתרגלה להיות בזמן האחרון בצד המראיין, אפרופו הראיונות בתנועה שלה ל"שוונג", עם שני בלוך למשל) – בראיון לערוץ הספורט,
והיה לערוץ הספורט גם נציג בריצה – עופר שלח, פרשן הכדורסל של הערוץ (כמו גם מגיש בערוץ 10) – מרתוניסט בזכות עצמו.
על קו הזינוק, שתיים מהרצות המובילות – סבטלנה בחמנד ואורנה בלאו
אפשר לצאת לדרך.
יוסי כהן, חבר נוסף בקבוצת הטריאתלון של מוטורלה, מהיר מדי בשבילי – אז נארגן תמונה, לפני שהוא ימשיך בדרכו קדימה…
הלחץ קצת משתחרר בזכות הכביש הרחב
אפשר להתחיל לארגן תמונות קבוצתיות,
עם חלק מהרצים והרצות (למשל מיכל רג’ואן) כנראה לא אמשיך לרוץ באותו קצב הרבה זמן…
גם די.ג’י עם מוסיקה נתנו לנו קצב
אפשר לחייך, גם אחרי כ-2 ק"מ (9:23 דקות לפי הגארמין)
לאחר עוד ק"מ (4:15 דקות), מחכה לנו נקודת המים – בתפריט, גם בקבוקים וגם כוסות
עוד נציגה לרצי רמת השרון, דלית דרימן-מדינה – גם דמותו התמירה של אריה פלג ממשטרת ישראל נראית מאחור.
ממשיכים בכיוון השדות.
הק"מ הרביעי נשאר גם הוא מאחור (4:30 דקות).
לא מעט משתתפי תחרויות מכירים כביש זה (מרוץ רמת השרון, דואתלון ניר פורז)
עוד רצים ורצות עוברים אותי – למשל, דפנה שב אותה פגשנו בתחילת הסיכום.
עוד עידוד מחכה לנו,
לפני תום הק"מ החמישי (האטתי עד כדי 4:45 דקות לק"מ)
נקודת המעבר מהכביש לדרך העפר,יכולה לשמש תצפית טובה לצלמים…
מקטע השטח של המרוץ, מתחיל…
אור מתחיל לתרגל את תפקידו החדש – פייסר ל-4:15 שעות במרתון טבריה בינואר הקרוב…
עד שהמובילים יגיעו, יש זמן לצלם את הרצים בקירבתי, אני מזהה מאחור את רינה בסלו – עוד נציגה מרצי רמה"ש.
קצת לפני שהשלט לסוף הק"מ השישי (5:12 דקות) מופיע, מגיחים המובילים מולנו, דסטאו סוונך ראשון בדרכו לניצחון.
רצי ורצות רמה"ש, פיזרו כתבי חידה בשטח…
אבל נחזור למובילים, וודג’ זבדיה בדרך למקום השמיני הכללי.
מה שבע?
אי אפשר לפספס את השלט הזה, גם אם ממש נתאמץ…
4:58 דקות היה הקצב שלי לקילומטר הזה.
חצץ, כבוד השופט, חצץ…
הרגליים שלי מתחילות לגלות ניצני אי סובלנות לתוואי הקרקע.
לקראת סיום הק"מ השמיני (5:13 דקות) – רצים ורצות רבים חוזרים מנקודת הסיבוב,
השלט עם הכיתוב והחץ, כמו גם שטיח הבקרה, לא משאירים מקום לספק שגם אני הגעתי אליה…
גם יעל לפלר שייצגה את רצי רמת השרון במרוצים רבים הייתה שם (בנקודת הסיבוב).
ואם כבר הזכרנו את רצי רמת השרון, ליאור גולדין, מייצגת אותם גם היא.
חלפתי מספר פעמים על פני מתופפים, התמונה לא הצליחה בפעמים הראשונות – אבל זאת כבר יצאה יותר טוב.
הסיבובים בשדות כבר מאחורינו,
נפגוש עוד קבוצת מתופפים לפני הפנייה האחרונה בדרך העפר.
אני ממשיך במגמת ההאטה בקצב שלי (כ-5:30 דקות לק"מ התשיעי).
נתן אופן הוותיק, מעלה זכרונות מימים בהם רץ מרחקים דומים – הרבה יותר מהר – קשה להילחם בגיל…
חזרנו סוף סוף לכביש, אולי עכשיו אוכל לרוץ ביתר נוחות.
השער שסימן לפני דקות לא מועטות את סוף הקילומטר החמישי, מופיע כדי לציין הפעם, את סופו של הקילומטר העשירי.
גם הרקדניות עדיין פה.
אני לוקח בקבוק מים, תודה!
אבל כאשר אני מזהה בשולחנות הבאים כוסות עם משקה איזוטוני – כמובטח – אני מניח את הבקבוק על השולחן וגורף את המשקה האיזוטוני במקומו…
והנה עוד נציג של "שוונג" – דייב לדרמן.
הזכרתי שמשתתפי דואתלון ניר פורז בעבר בוודאי מכירים כביש זה, הנה אחת מהן – דידי לזרוביץ.
בדרך להיפרד מהשדות, צריך לזכור לגלגל רגליים, מעניין אם השלט חיכה לנו מאז המרוץ בשנה שעברה…
מרוב עייפות (הק"מ האחד עשר גם הוא מעל 5:30 דקות), אני מנסה לזהות איפוא קצה השדות…
כפות הרגליים שלי ממשיכות לכאוב, נתן ליפשס מבקש יפה, אז אני בכל זאת עושה מאמץ לצלם אותו.
לאחר מכן הוא הודה לי, תוך כדי "התנצלות" בפורום שוונג (ריצה וטריאתלון בתפוז), על כך שהוא "הציק" לי למרות העייפות שלי…
מוטי מזור רץ כרגיל עם הרץ העיוור דובצ’ק (דוד יעקובוביץ)
נקודת המים הבאה מוקמה בקירבת סוף הק"מ השניים עשר (5:55 דקות היה הקצב שלי הפעם).
לא כל כך הבנתי מה התכוונו מחלקי המים לעשות עם הבקבוקים הגדולים, לכן ויתרתי על המים בנקודה זו…
הכאב בכפות רגליי הופך לכמעט בלתי נסבל, אני מתנחם בכך שרק עוד כ-2.5 ק"מ לסיום,
לפחות חלק מהתמונות מצליחות לשם שינוי…
אולי המתופפים יכניסו קצת אור לריצה.
עוד ועוד רצים משאירים אותי מאחור.
השלט מבטיח שבסוף כל עלייה יש ירידה,
ואני מתנחם בכך שיותר לאט מ-7:10 דקות שלקח לי לרוץ את הקילומטר השלושה עשר, כבר לא ארוץ היום (אני מקווה…)
הרצים בתמונה כבר רואים את קצה השדרה,
ועם השיבה לכיכר, חזרנו גם אל המוסיקה.
רצי השפלה הזמינו אותי לבוא לראות את מרוץ הבירה שהתקיים יום לפני מרוץ אייל, בסוף לא הגעתי – נינה שפירא מספרת לי מה הפסדתי…
רקפת רובין, לפתע מגיעה אלי באמצעו של ספרינט,
לפני שהיא נעלמת אל הקילומטר האחרון.
הקילומטר הלפני אחרון, היה כבר יותר סביר מבחינתי, כ-5:45 דקות.
הסיום כבר קרוב,
כ-500 מ’ לסיום, עוד מילת עידוד משירלי ניקר, יכולה רק לעזור.
את יקיר מנדלסון פגשתי בלא מעט מרוצים, מתקרבים לסיום,
אבל לפני זה, נחמד לפגוש את חיוכיהם של וודג’ וגזצ’או.
שטיח הסיום מושיע אותנו (בניגוד לשטיח שהוצב כמה עשרות מטר לפני כן בסיבוב, על מנת לאפשר לכרוז לזהות את הרצים שנכנסים לסיום…)
הזמן לפי הגארמין – 1:18:41 שעות ו-15.12 ק"מ, זמן זהה גם לפי הגלובל סאט ו-15.19 ק"מ, מקום 615 מתוך 933 מסיימים – 108 מתוך 147 בקטגוריה שלי.
אהרון וינגרט, עוד חבר מקבוצת הטריאתלון של מוטורולה, נכנס לסיום.
בקבוק מים מפריד ביני לסיום הרשמי של חלק הריצה,
נעבור לתמונות אווירה – מיכל רג’ואן, דפנה שב ורינה בסלו
בעוד אני מחפש מה לעשות, אני שומע קול די מוכר…
מסתבר שאפרת ברטל וליאור גולדין מרצי רמת השרון, קיבצו מסביבן רצים ורצות לביצוע מתיחות במסגרת השיחרור שאחרי הריצה.
אפרת כבר עם המיקרופון ביד, ראש העיריה יצחק רוכברגר שיושב לצידה, משתתף גם הוא
אני מתיישב כדי לנסות להצטרף, לא בטוח איך אפשר לצלם ולעבוד על מתיחות ביחד, אבל ננסה…
מהר מאד, אני מגיע למסקנה (שידעתי מזמן) שגמישות זה לא הצד החזק שלי…
עוד סיבה להצטרף לאפרת וליאור, שמנסות לעזור לנו לעבוד על מרכיב זה של הכושר הגופני.
נשאר רק להודות להן!
רצי העילית מתכוננים לתחילת הטקס,
ואפשר כבר להתחיל.
גם הקהל כבר ישוב במקומו,
יעלו ויבואו מנצחות המקצה ל-15 ק"מ – סבטלנה בחמנד ונילי אברמסקי
ואחריהם מנצחי המקצה ל-15 ק"מ, בשני גלים:
מקום ראשון ושלישי – דסטאו סוונך וימהרן יוסף,
ובמקום השני גזצ’או יוסף
קבוצת רצי רמת השרון מוכרזת כמנצחת התחרות הקבוצתית במקצה ל-15 ק"מ,
ורבים מהם מתאספים לתמונה קבוצתית
מנצחות המקצה ל-5 ק"מ – מאור טיורי הצעירה לפני הטריאתלטיות נינה פקרמן והילה מימון.
מנצחי המקצה ל-5 ק"מ – זוהר זמירו, נועם נאמן ואינדלאו טאקאלה
המנצחות בין הנערות עד גיל 19 למקצה ל-5 ק"מ – מאור טיורי, הלן וולפסון ואביבה טקה
מהצעירות, נעבור לוותיקות במקצה ל-5 ק"מ -שלומית רוזנפלד, זהבה שמואלי ודליה מיכאלי
מנצחי המקצה ל-2 ק"מ לגילאי 12 – בני אלהין, גיא רון ועידו כהן
מנצחות המקצה ל-2 ק"מ לגילאי 12 – דניאל דרורי, אלמוג ארד ואופיר שיף
בסוף הסיכום שלי למרוץ משגב, סיפרתי שמדי פעם אני "נתפס" תוך כדי המרוץ, לאיזה שיר – הפעם זה היה:
רק מילה טובה או שתיים לא יותר מזה.
קישורים קשורים
תמונות מרוץ אייל כולל כל התמונות מכתבה זו כאן
| תגובות לטור של עופר ביידה בכתובת הבאה האימייל של עופר ביידה או למערכת שוונג באמצעות עמוד צור קשר |
