חצי מרתון ברלין 2026 סיפק אתמול (ראשון) רגע יוצא דופן. כזה שלא רואים הרבה בעולם הריצה. הפייסר (מכתיב הקצב) דניס קיפקמוי, שהיה אמור לרדת מהמסלול במהלך הריצה, לא עשה זאת, המשיך עד קו הסיום – וכמעט ניצח את המרוץ כולו.
לכתבות נוספות בנושא:
מרתון ירושלים לא בפנים: רשימת 10 המרתונים הקשים בעולם.
דיווח: מרתון לונדון יתפרס על פני יומיים, עם 100 אלף רצות ורצים.
המרתוניסטית אמה בייטס חשפה: נותנת החסות עזבה אותי כי אני בהריון.
בסופו של דבר, מי שחצה ראשון את הקו היה הקנייתי אנדראה קיפטו, שקבע 59:11 דקות. אך הסיפור כאמור הגיע מהמקום השני. קיפקמוי אמור היה להכתיב קצב בלבד, ולסייע לאמנאל פטרוס לקבוע שיא גרמני. אלא שבמהלך הדרך, כאשר סיים את תפקידו בסיוע לפטרוס והיה אמור לפרוש מהריצה, הוא הרגיש כנראה טוב מהצפוי. הקנייתי החליט לגשר לעבר המוביל ולנסות לסיים את הריצה.
הוא גישר די בקלות והגיע כמעט יחד עם המנצח. אמנם לא היה נראה שהוא מתאמץ מדי במטרים האחרונים להיאבק על הניצחון, אך סיים שני עם 59:14 דקות. שלוש שניות בלבד מהמנצח ושיא אישי מצוין עבורו. קיפקמוי כאמור כלל לא היה אמור להיות חלק מהמאבק. אך נשאר בתמונה עד הסוף והשלים סיפור סינדרלה נדיר.
View this post on Instagram
הניצחון של קיפטו ממשיך עונה מצוינת עבורו, לאחר שכבר קבע שיא אישי בנאפולי מוקדם יותר השנה. הוא מסמן את עצמו כאחד הכישרונות העולים של קניה. אבל עם כל הכבוד למנצח – הסיפור של המרוץ הזה ייזכר בזכות קיפקמוי. פייסר שהפך בן רגע למתמודד על הניצחון, וכמעט שבר את אחד הכללים הלא כתובים של הענף.
לא הפעם הראשונה
מקרים כאלו, גם אם ספורים, זכורים מהעבר. באחד מהם אפילו היה שותף רץ ישראלי. מארו טפרי הגיע ב-2024 למרתון אמסטרדם כפייסר שהיה אמור לפרוש מהריצה אחרי 30 ק"מ. אך החליט להמשיך וסיים במקום השלישי עם מה שהיה אז הביצוע השני בטיבו בהיסטוריה של ישראל.
מקרה זכור נוסף הוא של רובן קיפייגו במרתון אבו דאבי ב-2019. גם אז קיפייגו הגיע כדי לשמש כפייסר, אך המשיך עד לסיום ואף ניצח בפער של שתי דקות מהמקום השני. הוא גרף אז 100 אלף דולר פרס כספי על ניצחונות. מקרה נוסף הוא של סימון ביווט, שניצח במרתון ברלין 2000, על אף שהגיע אליו כפייסר.
שיא גרמני לפטרוס
מאחורי השניים סיים הגרמני אמנאל פטרוס במקום השלישי עם 59:22. תוצאה שהפכה לשיא גרמני חדש. עבור פטרוס, סגן אלוף העולם במרתון, מדובר בעוד צעד משמעותי קדימה. הוא שיפר את שיאו הלאומי הקודם (59:31) בשמונה שניות, והתקדם למקום הרביעי בכל הזמנים באירופה.
View this post on Instagram
"היה קר ועם הרבה רוח, אז התחלתי לאט עד שהגוף התחמם. אני מאוד שמח על השיא הגרמני", אמר בסיום. הגרמני ניהל מרוץ חכם, התקדם בהדרגה מהקבוצה השנייה, ועקף בשלב הסיום רצים בכירים כמו דומיניק לובאלו ואתיין דאגינוס – שסיימו במקום הרביעי והחמישי עם 59:23 ו-59:27 בהתאמה. עבור דאגינוס, מדובר גם בשיא צרפתי חדש.
המרוץ בברלין התברר כאחד האיכותיים שנראו בשנים האחרונות באירופה. מספר רצים ירדו מ-60 דקות, ורשימת כל הזמנים האירופית עודכנה באופן משמעותי בעקבות התוצאות. הדבר מדגיש לא רק את הרמה הגבוהה של המרוץ, אלא גם את ההתקדמות של הריצה האירופית למרחקים ארוכים.
שליטה אתיופית אצל הנשים
במרוץ הנשים נרשמה שליטה אתיופית ברורה. ליקינה אמבאו ניצחה בזמן של 1:05:07 שעות. לפני פטאו זריי ואלמאדיס אייאיו שהשלימו פודיום אתיופי מלא. מאחורי השלישייה נרשמו גם הישגים אירופיים בולטים: אסתר פייפר קבעה שיא אישי (1:07:25), בעוד קלואי הרבייה שברה שיא בלגי עם 1:07:32. גם קרלה גאיארדו קבעה שיא ספרדי. בסך הכל, לא פחות מ-17 רצות ירדו מ-70 דקות.
הזווית הישראלית
לחצי מרתון ברלין היו רשומים כ-70 רצים ורצות מישראל. אולם בעקבות המלחמה והיעדר הטיסות, רבים מהם נאלצו לוותר על המרוץ. בין היתר, לג'נסיס ספורט הייתה אמורה לצאת משלחת של כ-40 רצים, שבוטלה בגלל המצב.
בסופו של דבר, כ-20 בלבד זינקו, חלקם מתגוררים בברלין. המהיר ביותר מבין הישראלים היה ארז אלגזי עם 1:16:41 שעות. תוצאתו גם מדרגת אותו במקום ה-19 בקבוצת הגיל שלו (49-45). תומר סבג סיים שני עם 1:22:39 שעות. יוסף עבדי סיים שלישי מבין הישראלים עם 1:25:26 שעות. מבין הנשים המהירה ביותר הייתה סיגל זליכה-מנו שקבעה זמן של 1:42:35 שעות.
