"התאמנתי לתחרות איש הברזל ישראמן גארמין תוך 4.5 חודשים"

האם אפשרי להתאמן לתחרות איש ברזל מלא (226) בארבע וחצי חודשים בלבד? עדי צור שסיים את ישראמן גארמין חושב שכן והוא גם הוכיח לעצמו שזה אפשרי
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp
www.ZalemOti.com

יש הרבה סיפורים שמתרחשים במהלך ישראמן גארמין, אבל לא מעט מהם מתרחשים גם לפני התחרות. אחד מהם הוא הסיפור של עדי צור, בן 42, גרוש עם ילד ובמקצועו איש משטרה שלאחרונה החליט לעשות שינוי בחייו – זהו סיפורו האישי ובתחתית הכתבה תוכלו להצביע ולהביע את דעתכם.


הסיפור שלי מתחיל 18 שבועות לפני תחרות איש הברזל ישראמן גארמין, לאחר שקיבלתי החלטה לעשות תחרות איש ברזל לראשונה בחיי. השינוי בחיי התחיל לאחר שרציתי להעמיק את הידע ולהרחיב את התודעה שלי בעולמות הכושר. עשיתי קורס מאני כושר והפכתי את התחביב שלי בעולם הכושר למקצוע. התחלתי להעביר אימונים אישיים והעסק הקטן שלי החל לצמוח במהירות. עוד ועוד אנשים ביקשו שאאמן אותם והרגשתי שהחיים זורמים בכיוון הנכון. אני אוהב את העבודה שלי ולמעשה אנשים משלמים לי כסף על דברים שאני אוהב ומוכן לתת אותם גם בחינם. תמיד אהבתי ספורט אבל נמשכתי לחדר הכושר ועולם פיתוח הגוף ופחות לעולם הריצה. הריצות שלי הסתכמו ב-10 ק"מ אחת לשבועיים בנמל ת"א עם חברים בשביל הכיף והקפה של אחרי, ופעם אחת השתתפתי בתחרות טריאתלון ספרינט רק בשביל להרגיש את החוויה.

את האימונים לתחרות התחלתי בארבע וחצי בבוקר | צילום: צלם אותי

לקחת את הגוף לקצה גבול היכולת האנושית

הסיפור שלי מתחיל לפני ארבעה וחצי חודשים, עת שסיימתי ריצה בנמל ופגשתי קומץ חברים שהם כולם אנשי ברזל. תמיד הייתה לי הערצה לאנשים האלה. אנשים שהחליטו לקחת את הגוף כמעט לקצה גבול היכולת האנושית ולעשות משהו שאחרים נרתעים ממנו. בכל פעם שראיתי קעקוע כזה על רגל של אחד הרצים, חשתי מין יראת כבוד כלפיו אך ידעתי שזה מטורף וגם ידעתי, משיחות עם חברים, מה המחיר שעליהם לשלם. לא יכולתי במצבי לאפשר לי דבר כזה. אין לי משיכה לקעקועים, אך הסמל הזה של איש הברזל האדום משך אותי תמיד. באותו מפגש מקרי בנמל, אחד מהם פנה אליי ואמר "אתה בנוי טוב, למה אתה לא עושה תחרות איש ברזל"? השבתי לו שזה חלום ילדות ישן שלי, אך אני גרוש שעובד ב-2 עבודות שמתחילות בשש בבוקר ונגמרות לפעמים בשעה באחת עשרה בלילה ולכן אין לי זמן. אבל אז עשיתי את השטות הכי גדולה, הוצאתי את היומן בנייד שלי ואמרתי, "בבקשה, אם תמצאו מקום לסיכה ביומן אני בא". מבט חטוף ביומן והם מיד אמרו לי כולם ללא היסוס, "רגע אבל בארבע וחצי בבוקר אתה פנוי…". הסתכלתי עליהם והייתי בטוח שהם משוגעים לגמרי אבל מאז גיליתי כמה הם אנשים מקצוענים עם נחישות ראויה להערצה.

הגדרתי לעצמי מטרה מוגדרת וממוקדת "לסיים תחרות איש ברזל, ליהנות מהדרך ובלי פציעות". שבוע לאחר מכן הייתי באילת לצורכי עבודה, נכנסתי לחנות האופניים בכניסה לעיר וקניתי אופני כביש משומשים. ברכיבה הראשונה באילת טיפסתי את המסלול של נטפים בכדי להבין על מה מדובר. קראתי חומרים והתחלתי ללמוד את הנושא תוך שאני מאמן את עצמי ארבע פעמים בשבוע. יום אחד שחייה, יום שני אופניים וריצת מעבר, יום שלישי ריצה, יום שישי רכיבת נפח עם חבר דתי שלא יכול לרכב בשבת ויום שבת כהרגלי מפגש עם חברים בנמל לריצה קלה. כך במשך ארבעה וחצי חודשים התאמנתי בבקרים מוקדם והמשכתי בעיסוקיי, תוך כדי שאני לומד לארגן את הזמן שלי אחרת. את האימונים לתחרות התחלתי כאמור בשעה ארבע וחצי בבוקר ואת המתאמנים האישיים שלי העברתי לקבוצות, את השעות הרבות שביליתי על האופניים ניצלתי בכדי לקרוא ספרים באמצעות ספרי שמע (אודיו בוקס) וככל שזה ישמע מוזר למעשה היה לי פתאום יותר זמן עם עצמי מאשר אי פעם.

הייתי כל כך נחוש וממוקד מטרה | צילום: צלם אותי

איש ברזל מתמודד עם כל מצב

בדרך גיליתי כמה הספורט הזה מסוכן וכמה נהגים מטורפים לא חסים על חיי הרוכבים ומתנהגים באופן שמסכן את חיי הרוכבים. שלוש פעמים "כמעט" ונהרגתי רק בגלל חוסר זהירות של נהגים. פגשתי גם אנשים רבים שהסבירו לי למה זה לא אפשרי, ולמה זה לא נכון עבורי לעשות תחרות כזו בזמן כל כך קצר ועדיף שאחכה לשנה הבאה .הייתי כל כך נחוש וממוקד מטרה, שלמדתי לחסום ולהתרחק מכל אותם אנשים. ידעתי שהם לא אומרים את זה ממקום רע, אלא מחוסר הניסיון שלהם להעז ותו לא. למעשה, ככל שזה ישמע מוזר, היה רק אדם אחד מבין כל אנשי הברזל שהאמין בי לאורך כל הדרך ואמר לי שזה אפשרי להכין את עצמי לתחרות בזמן שכזה.

הגעתי לתחרות של הישראמן כשאני מרגיש מוכן ולאחר שעשיתי גם חצי איש ברזל בגן שמואל כחלק מההכנה. ההתרגשות מהעובדה שאני עומד להגשים חלום ישן, השכיחה ממני את הכאבים בכתף שליוו אותי כמה ימים קודם לכן. הכל הלך לי מצוין ונהניתי בכל שלב. כשרכבתי במעלה ההר לאורך כביש 12, פגשתי רוחות צד חזקות ורוכב אחד שבטעות העיף אותי מהאופניים, אך קמתי והמשכתי כשמהדהד לי בראש המשפט שאמר לי חברי טרם התחרות "איש ברזל מתמודד עם כל מצב", ולכן המשכתי עם חיוך. הגעתי לשלב האחרון של הריצה והרגשתי שהכל הולך לי מצוין. ירדתי מנטפים בריצה והתרגשתי כשהגעתי לטיילת. מישהו אפילו נתן לי גלידה שאותה אכלתי תוך כדי ריצה. הייתי בהיי מטורף ואמרתי לעצמי לאחר 20 ק"מ של ריצה שזה קל ולא נראה לי שתהיה לי בעיה לסיים מרתון מלא שמעולם לא עשיתי. אבל כאן בדיוק היתה הטעות הגדולה שלי. לו רק ידעתי מה מחכה לי 4 ק"מ קדימה…

תחרות מנטלית לא פחות מפיזית | צילום: צלם אותי

"צריך לסמן מטרה בחיים"

לאחר 210 ק"מ של תחרות ו-16 ק"מ לסיום, התחלתי לרעוד מקור ורגליי האטו לקצב שבו אני לא מסוגל לרוץ יותר. החלטתי שאני ממשיך גם בהליכה אך ככל שהתקדמתי הרגשתי איך גופי מתכווץ והרעידות מתגברות. ראיתי איך המתחרים מסתכלים עליי בדרך ולפי כמות השאלות הבנתי שמשהו לא בסדר, אך הייתי נחוש להמשיך ויהי מה. חובשת שעמדה בעמדה של תחנת "מרידיאן" ראתה אותי וביקשה שאעלה לאמבולנס בכדי שהיא תבדוק אותי. לאחר שהבנתי כי היא מעכבת אותי ועלולה לגרום לי להפסיד את התחרות, אמרתי לה שאני בסדר ומצאתי את עצמי מתרחק ממנה במהירות. החלטתי להמשיך את יתרת המרתון כשאני רועד כולי. מתחרה מקסים שפגש אותי בדרך נתן לי את המעיל רוח שלו וכך הצלחתי לאחר כמעט שלוש שעות לגמוא את 16 הק"מ שנותרו לי ולהגיע לקו הסיום.

מה למדתי מזה? למדתי שאיש ברזל זו תחרות מנטלית לא פחות מפיזית, למדתי שכשאתה ממוקד מטרה שום דבר ושום אדם לא יוכלו לעצור אותך ובעיקר למדתי על עצמי עד כמה כל זה היה טבוע בי מבפנים ורק חיכה לפרוץ החוצה. וכן, אני יודע שיהיו תחרויות בקרוב כי אני אוהב את ההרגשה והבנתי את השיטה. זה בדיוק ככה בחיים. צריך סמן מטרה ולכבוש יעדים כשאתה נעול בראש שום דבר לא יעצור אותך מלהשיג את המטרות שאתה רוצה.



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתיבת תגובה

  • Pixie הגיב:

    ואז עוד מופתעים איך מת מישהו בתחרות ואז דופק את כל השאר
    אישית לא הייתי מתגאה בהגעה לתחרות לא מוכן

  • שושנה הגיב:

    יותר מזל משכל…

  • בני הגיב:

    מזכיר לי את הויכוח על רצים מתחילים שרוצים לרוץ מרתון תוך כמה חודשים. כנראה שזה אפשרי להתכונן לאיירונמן ככה, ואולי אפילו אפשר בלי להיפצע (אם כי הרעידות האלה בריצה נשמעות קצת חשודות. אולי בעיית כשירות?), ואם המטרה היא לסיים, הרי שהוא עמד בה וזו מטרה ראויה. נכון, זה אולי לא "מכבד" את האיירונמן, אבל זה משהו והבנאדם נלחם בריצה יפה מאוד.
    כן, אבל… ה"אבל" הגדול מוכר לכל מי שרץ קצת ויודע שאפשר להפיק כל כך הרבה יותר מהדבר הזה. מהתהליך, מההתפתחות האישית, מתחושת הבטחון, מהמסוגלות, מהרגשה שמיצית וניסית הכל ושלא רצתה מרתון בשש שעות, אלא בארבע או שלוש וחצי, כי זה מה שאתה יכול, לפחות עכשיו. זה לא רק "מכבד" את הריצה, אלא מכבד אותך ואומר עליך המון מבחינה מנטלית. אתה מרגיש ראוי לתואר "מרתוניסט" (ולא מישהו שרץ מרתון) או "איש ברזל".
    מזל טוב עדי! ומאחל לך שעכשיו אל תמהר, תתפתח בזה, והזמן יעשה את שלו ותקבל מזה המון לחיים.

    1. ליאת הגיב:

      מזל טוב עדי, אכן הוכחת יכולות מנטליות ופיזיות בדרך לקו הסיום. אבל…
      אני מרגישה שאנחנו חיים בתרבות אינסטנט שמקדשת את היעד ולא את הדרך אל היעד.
      אני רצה מרתונים מזה מס' שנים וחייבת לומר בסיפוק שמשהו בדרך שבה קמים יום אחרי יום לפעילות הגופנית שבוע אחרי שבוע, קובעים יעדים קטנים לאורך השנה ויעד אחד גדול מתאים ליכולת הגופנית, ומרגישים כיצד הגוף נבנה לאט לאט, והבריאות משתפרת ומצב הרוח עולה ואתה מתחזק –
      בעיני זו המהות האמיתית של ספורטאי חובבן.
      אסיים במשפט שאמרה לי אוסטרית חמודה שרצה לצידי במרתון פריס האחרון –
      למה הם מריעים לי? אני עושה עכשיו רק 42.2 קמ… הרי עשיתי בשבעה חודשים האחרונים למעלה מ- 500 ק"מ ועל זו גאוותי האמיתית.

      1. מיקי הגיב:

        תשובה ראוייה!

        1. עדי צור הגיב:

          אהבתי מאוד !

  • ליטל הגיב:

    לא כל כך מבינה במרתונים, כמה זה היה נכון? לא יודעת.. אבל כשסיימתי לקרוא את הכתבה שלך, עלה לי חיוך, ואין ספק שהמנטליות שלך מאוד מעוררת השראה.

  • יוסי הגיב:

    אהלן עדי, אשמח לדבר איתך ולהתייעץ
    אם מישהו מכיר אותו ויודע היכן ניתן להשיג אותו אשמח אם תשאירו לי מייל

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"לא משנה כמה איטי אתה, אתה עדיין עוקף את כל אלה שעל הספה", אנונימי


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג