"הספרטתלון בוטל, אבל אני לא מתעסק בשאלה למה"

האולטראיסט אריאל רוזנפלד מספר בבלוג שלו על ההכנות שלו לקראת ה"ספרטתלון", שבכלל בוטל בגלל הקורונה. אז מה עושים? | בלוג 05 בסדרה
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp
אריאל רוזנפלד מתאמן על מסלול הספרטניון

בלוג 01 בסדרה | בלוג 02 | בלוג 03 | בלוג 04 | בלוג 05

האולטראיסט אריאל רוזנפלד, שיתף אתכם בחודשים הקרובים בתהליך ההכנה שלו לקראת מרוץ הספרטתלון. כעת, בשל הקורונה התחרות בוטלה והפעם הוא יתאר איך התמודד עם השינוי


בפרק הקודם בבלוג תיארתי את הדמיון בין ניהול סטארטאפ לבין ריצה למרחקים ארוכים מאוד. את הפרק הזה אני כותב מהרכבת בין פרנקפורט לנירנברג בדרך לעוד נסיעת עבודה לגרמניה, ימים בודדים לאחר ההודעה על ביטול הספרטתלון, ובו אתאר כיצד אני מתמודד עם אירועים/שינויים שאינם בשליטתי.

אם הספרטתלון כבר בוטל, בשביל מה להתעסק בלמה? | צילום: שירי אירם | צילום: שחר ממן

תהליך ההכנה למרוץ המטרה והאימונים עצמם נגזרים מהיכרות עמוקה של המאמן שלי, ליאור זך-מאור, עם ניסיוני הקודם, עומסי האימונים אליהם אני מורגל, מרחקי הריצה שהתאמנתי והתחריתי בהם, עשרות משובי אימון שבועיים (ולפעמים גם יומיים) והמטרות שלי מהמרוץ עצמו. בכל פרק אתמקד בנושא אחר הקשור להכנה המורכבת למרוץ.

ביטול רודף ביטול

תחרות המטרה המקורית שלי לשנת 2020 היתה אליפות אירופה לריצת 24 שעות שהיתה אמורה להתקיים בספטמבר באיטליה. במהלך מאי הודיעו על ביטול התחרות בגלל הקורונה והחלפנו את תחרות המטרה לספרטתלון. ביצענו את השינויים הרלוונטיים לתכנית (כמו שינוי תוכן סימולציית אמצע הדרך) ופשוט המשכנו הלאה.

בתחילת ספטמבר, כשאני ממש בסיום תקופת ההכנה העיקרית (תקופת הבנייה) להכנה לספרטתלון המארגנים הודיעו על ביטולו.

אז מה עושים? הגישה שלי להתמודדות עם שינויים בלתי צפויים, ולחיים בכלל היא ברוח "תפילת השלווה" (Serenity prayer) שמשמעה: Give me the serenity to accept the things I can’t change, the courage to change the things I can, and the wisdom to distinguish between both

במלים אחרות, תשקיע 150 אחוז במה שתלוי בך ואל תבזבז דקה במה שלא. אז במה לא התעסקתי? האם היה נכון לבטל, למה ביטלו בעצם, איזה מבאס שהתבטלה התחרות שהתאמנתי לקראתה כל כך הרבה (סיכום בהמשך), האם היה נכון שהתאמנתי כל כך הרבה כשידעתי שהתחרות עלולה להתבטל, האם המארגנים התנהלו נכון שהחליטו לקיים את התחרות ואז רק ברגע האחרון ביטלו, ועוד…

במה כן התעסקתי? האם נכון לבחור תחרות חלופית ואיזו.

ואיך זה מקביל לחיים עצמם?

בתחילת מארס 2020 התבשרתי במהלך טיסה חזרה מפרנקפורט לארץ שגרמניה נכנסת לרשימת המדינות בגינן אצטרך להיכנס לבידוד. ה"גזרה" הזו היתה תקפה גם לגבי וגם לגבי כ-10 עובדים נוספים מהחברה אותה אני מנהל. כבר משדה התעופה בפרנקפורט כתבתי את המייל הבא לכל עובדי החברה:

אז כמו בתחום העסקי, כך גם בתחום הספורטיבי, מה שמנחה אותי הוא חשיבה חיובית והתמקדות במה שתלוי בי.

סיכום ההכנה לספרטתלון

בהכנות לספרטתלון 2020 התאמנתי הכי קשה אי פעם. תוכלו לראות בטבלה הזו, את סיכום 7 שבועות הבנייה שבוצעו ביולי-אוגוסט.

 

סיכום 7 שבועות הבנייה

סיכום המאפיינים העיקריים של ההכנה: כ-216 ק"מ בממוצע עם הרבה מאוד ריצות 30-40 ק"מ יום אחרי יום, המון זמן רגליים, הרבה תרגול של העצימות הרלוונטית, הרבה תרגול הליכה, תרגול חוסר שינה.

אז מה עושים? 

חיפשנו תחרויות חלופיות סביב תאריך הספרטתלון המקורי, עם מאפיינים דומים. לאחר חיפוש ובירור נמצאו שתי התחרויות הבאות: 24 שעות Duy בברנאו שבגרמניה (3-4.10.20) וה-Backyard בישראל ב-17 עד ה-18 באוקטובר שבה מתחרים בהקפה של כ-7 קילומטרים בשעה עד המשתתף האחרון שנשאר. נכון למועד כתיבת פרק זה שתי התחרויות מתקיימות. נרשמתי לשתיהן כי אי אפשר לדעת מה יקרה בהמשך.

בכל מקרה אני מתחיל את תקופת החידוד והורדת העומס בכדי להגיע לשיא בתחרות עצמה, ואני מאמין שהיכולות שבניתי בהכנה לספרטתלון יעמדו לרשותי בשתי התחרויות הללו.

אציין שלמרות ששלושת התחרויות הללו שונות אחת מהשנייה במאפיינים ספציפיים (משך, מיקום, שעת זינוק, תוואי שטח, תנאי מזג אויר), הן כולן מתבססות על אותן יכולות "גנריות" שנצברות במהלך שנים, ולכן לדעתי נדרשת התאמה קצרה יחסית במידה ואני מאומן במשך שנים בתחרויות מהסוג הנ"ל.

בינתיים יש חלופות חדשות | צילום: באדיבות אריאל רוזנפלד

ומה היה קורה אם לא היתה חלופה רלוונטית? 

כשאני בוחר תחרות מטרה, גם עבורי כספורטאי וגם כמאמן, אני תמיד בוחן האם אהנה מהדרך ולא "רק" מהתחרות עצמה. תקופת ההכנה לספרטתלון 2020 היתה עבורי משמעותית מאוד, ובמידה ולא היתה אפשרות נוספת להתחרות, היא הוסיפה "שכבת סבולת" נוספת בגוף, בראש ובנפש שאותה אקח בכל מקרה להמשך הדרך.

סיכום 

שנת 2020 מתאפיינת בהרבה מאוד אי ודאות ויכולת תגובה לשינויים. בני אדם בכלל וספורטאים בפרט מעדיפים ברוב המקרים ודאות מאשר שינויים. המוטיבציה בהכנה לתחרויות סבולת ארוכות נובעת לא מעט מתחושת הודאות לתאריך מרוץ המטרה וב-2020 הדבר היחיד שהיה "ודאי" הוא השינויים, אפילו כל כך קרוב לתאריך התחרות. אני משתדל תמיד לשמור על אופטימיות ולהתמקד רק במה שתלוי בי. במקרה הזה, החלפת תחרות המטרה קרובה למועדה. ב-2013 כך שברתי את השיא שלי במרתון לאחר שהתחריתי במרתון לימסול תשעה ימים לאחר ביטול מרתון תל אביב שלקראתו התכוננתי, כך שאני מאמין שהכל לטובה.

מוזמנים לשאול שאלות כאן בתגובות.



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתיבת תגובה

  • Tam הגיב:

    נחישות מדהימה וגישה בריאה ומעוררת השראה.
    איך אתה מוצא זמן לריצות ארוכות, יום אחרי יום כמעט ובלו"ז עמוס ועל מה אתה מוותר

    1. אריאל רוזנפלד הגיב:

      תודה רבה 🙂
      מוותר על דברים שפחות חשובים לי – לא רואה טלוויזיה, סדרות וכו׳ (למעט כשאני במטוס..)
      ישן מעט. 4-5 שעות בממוצע בלילה. לא אידאלי לספורטאי, אבל אני אומר לעצמי כל הזמן שאני מתרגל ״חוסר נוחות״ והכלה של מעט שעות שינה, שאלו פרמטרים חשובים במרוצים בהם אני משתתף 🙂

  • אביב הגיב:

    היי,
    באמת מודל להערצה, אין מילים.
    עדיין מתלבט איך להיכנס לתחום, אני עובד בהייטק המון שעות, משפחה ילדים וכו, מנסה לפצח את הנוסחה לריתה של 200 פלוס קמ בשבוע

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"לא משנה כמה איטי אתה, אתה עדיין עוקף את כל אלה שעל הספה", אנונימי


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג