אנסטסיה גורבנקו סיימה אמש (ראשון) את אליפות אירופה בבריכות קצרות בפולין עם חיוך גדול – ובצדק. בתוך שישה ימים רשמה 12 זינוקים למים, העפילה לארבעה גמרים, זכתה בשלוש מדליות ארד וקבעה שני שיאים ישראליים חדשים. עבור השחיינית הבכירה של ישראל, זו הייתה אחת התחרויות העמוסות והמרשימות בקריירה.
לכתבות נוספות בנושא:
אנסטסיה גורבנקו נעלה את אליפות אירופה עם מקום רביעי בגמר 50 חזה.
השלישית שלה: מדליית ארד נוספת לאנסטסיה גורבנקו באליפות אירופה.
מדהימה: מדליית ארד שנייה לגורבנקו באליפות אירופה עם שיא ישראלי ענק.
רגע אחרי הגמר האחרון, בו סיימה במקום הרביעי ב-50 חזה, שוחחנו איתה על השבוע האינטנסיבי, על התוצאות, על היריבות שהתקדמו בצעדי ענק – וגם על מה שלמדה על עצמה.
"הייתה תחרות טובה מאוד, פותח את התיאבון לעוד"
נסטיה, כמה את עייפה אחרי אליפות כזאת?
"מאוד עייפה. לאוניד אהב ‘לספור’ את הזינוקים ולהסתכל על התחרות כמקשה אחת של 12 זינוקים, וזה דווקא עזר לי, כי בין מוקדמות לחצי גמר ולגמר השתפרתי מזינוק לזינוק. אני כן אגיד שביום שלפני האחרון כבר ממש הרגשתי את העייפות. כל יום התחריתי בערב, והיו לי רק שני בקרים בלי משחים. זה הרגיש כמו שבוע מאוד ארוך. כנראה זו התחרות עם הכי הרבה זינוקים שהיו לי – וגם זינוקים איכותיים, שזה נחמד".
אנסטסיה גורבנקו. זינוקים איכותיים | צילום: סימונה קסטרווילארי
איך את מסכמת את האליפות?
"אני חושבת שהיה ממש טוב. כן רציתי להתברג במקומות יותר גבוהים, אבל אני לא שולטת במה שבנות אחרות עושות. זה שהצלחתי לשפר שני שיאים בתחילת התחרות, ובאמת להשתפר מזינוק לזינוק – זה אומר הרבה. ב-200 מעורב ציפיתי מעצמי לקצת יותר, אבל בסך הכול זו הייתה תחרות טובה מאוד. הרמה הייתה מאוד מאוד גבוהה – לא זוכרת מתי הייתה אליפות אירופה כזו. וכיף לחזור להתחרות ברמה כזאת, זה פותח את התיאבון לעוד".
"אם הייתי מסתכלת אחורה לספטמבר, לא הייתי מאמינה שאגיע לתוצאות האלה. פעם ראשונה שאני עולה לכל הגמרים במשחים שלי ונלחמת על מדליה בכל אחד. יש הבדל בין לשחות הרבה מקצים לבין לעלות בכולם לגמר – וזה נותן ביטחון. עולם השחייה משתפר בקצב מטורף, אז גם אני צריכה להשתפר. גם אני למדתי הרבה, גם ליאוניד, וגם ארתור המאמן שלי מלואיוויל שהיה איתי כאן".
"למדתי שאני צריכה לתת לעצמי יותר קרדיט, לחגוג את הניצחונות הקטנים"
תני משהו אחד שלמדת על עצמך בתחרות הזאת
"שאני צריכה לתת לעצמי יותר קרדיט. אני שמה על עצמי הרבה לחץ וציפיות, וגם כשאני מצליחה – אני ישר מצביעה על מה שלא היה מספיק טוב. אז אני צריכה לדעת לחגוג את הניצחונות הקטנים. כמעט בכל משחה לקחתי מדליה ושיפרתי או התקרבתי לשיא אישי – זה מדהים. מתי הייתה לי תחרות כזאת? אני כבר לא בת 15, אני אמנם צעירה אבל מנוסה. אני יכולה להגיד שממקום שלישי לומדים יותר ממקום ראשון כנראה".
אנסטסיה גורבנקו. לחגוג את הניצחונות הקטנים | צילום: סימונה קסטרווילארי
היריבות הישירות שלך – סטנברחן, ונוטרדייק, יפימובה לדוגמה – עשו קפיצה משמעותית. איך את רואה את זה?
"ספורט זה ספורט, וכיף לראות אנשים מתקדמים. חלק מהבנות האלה חברות שלי, וזה מראה לי שגם אני יכולה לעשות דברים דומים. זה מביא רעב. שאלתי את מריט אם היא ציפתה לזמנים שלה והיא אמרה שלא – זה שיפור מטורף. היא תמיד טובה בבריכות קצרות, אבל עדיין – זה גדול. משהו שהיא עושה עובד, ואני חושבת שגם אצלי זה ככה".
"עשיתי הרבה שינויים השנה – חופש ארוך אחרי פריז, מעבר לארה"ב. התקופה האחרונה שם הייתה הרבה יותר מאתגרת, עברתי הרבה דברים, ואני גאה בעצמי על מה שהראיתי פה. אבל ברור שאני רוצה עוד. 57.1 ב-100 מעורב זה תוצאה תשיעית בהיסטוריה – אבל רק מקום שלישי באירופה. זה אמנם בריכות קצרות, כן, אבל זה נותן אינדיקציה לארוכות. עכשיו אני אכנס לעונת היארדים, וזה ייתן לי עוד תחרותיות וגישה קצת אחרת לעולם השחייה".
"סגנון החזה הוא חוזקה שלי, שמתי עליו דגש כדי להשתפר"
משהו שעבד לך מאוד בתחרות היה החזה. ציפית לזה?
"כן ולא. אני עובדת הרבה על חזה, קצת יותר עכשיו כי בגביע העולם הרגשתי שלא 'מצאתי' את זה. ליאוניד עשה איתי פה קצת חידודי טכניקה וזה עזר. הרבה הופתעו שלא נרשמתי למשחי גב. והאמת? כרגע הגב שלי מצוין באימונים. אבל הייתי צריכה לראות את התמונה הגדולה ולהבין מה אני יכולה לשפר. חזה בבריכות קצרות זו חוזקה שלי – יש לי יציאות מאוד טובות – אז אמרתי למה לא. זה עבד. ואני שמחה ששמתי שם דגש, כי זה חשוב מאוד למעורב".
אנסטסיה גורבנקו עם ליאוניד קאופמן | צילום: סימונה קסטרווילארי
פולין היא לא תמיד היעד הכי פשוט לספורטאים ישראלים. נתקלתם בעוינות?
"האמת שלא. הכול הלך חלק, לא היו קריאות מהקהל או משהו כזה. להפך – הקהל הריע כשעליתי על הפודיום. רק פרגון".
מה הדבר שהכי מתחשק לך עכשיו כשהתחרות נגמרה?
"לנוח. ואני לא רוצה לראות את הבריכה עכשיו איזה יום. יש לי עכשיו יום טיסות, וזה היה שבוע אינטנסיבי – בוקר-ערב, שישה ימים. בעיקר הייתי רוצה לראות את המשפחה שלי, אבל אני אצטרך לחכות עוד קצת בשביל זה. עוד שבועיים אני בבית, אני מגיעה לארץ ואז אפגוש אותם, וגם אתחרה באליפות ישראל בבריכות קצרות".
אנסטסיה גורבנקו. נתראה באליפות ישראל | צילום: סימונה קסטרווילארי
