אלכס יי עשה במרתון ולנסיה את הבלתי ייאמן. הבריטי, האלוף האולימפי בטריאתלון, קבע 2:06:38 שעות – הזמן השני בטיבו אי פעם של רץ בריטי והמהיר ביותר עבור טריאתלט – והוכיח שוב שמדובר בספורטאי יוצא דופן, כזה שמוכן לקחת סיכונים גם מחוץ לאזור הנוחות שלו.
לכתבות נוספות בנושא:
ניתוח: האם אלכס יי יכול לכבוש גם את המרתון וגם את הטריאתלון האולימפי ב-2028?
ספורטאי היסטורי: תוצאה פנומנלית לאלוף האולימפי בטריאתלון במרתון ולנסיה.
רגע ספורטיבי בוולנסיה: כשהאלופה האולימפית סייעה ליריבתה שפספסה את תחנת המים.
למרות הרקע שלו כאתלט על המסלול בצעירותו, עד 2025 יי לא רץ מעולם מרוץ כביש ארוך מ-10 ק”מ. המעבר למרתון מלא – 42.2 קילומטר – היה קפיצה אדירה אל הלא-נודע. את ההישג הוא קבע בסך הכל במרתון השני בחייו, והצית את הדמיון לגבי ניסיון להתחרות גם בטריאתלון וגם במרתון בלוס אנג'לס 2028.
"משהו שאנצור לנצח"
את הופעת הבכורה שלו במרתון ערך יי בלונדון, שם סיים במקום ה-14 בזמן מצוין של 2:11:08. אבל מה שקרה בולנסיה היה, במילותיו, "מחוץ לסקאלה. זה מתעלה על כל מה שהרגשתי אי פעם", הוא מודה – אמירה לא שגרתית מצד ספורטאי עם שתי מדליות זהב אולימפיות באמתחתו ועוד תואר אלוף עולם.
הכול מתועד בסרט חדש בערוץ היוטיוב שלו, שמסכם את סדרת Vamos אשר ליוותה אותו בהכנותיו ובמהלך מרתון ולנסיה. הסרט, שצולם ונערך בצורה טלוויזיונית מקצועית ומרשימה, מלווה את יי בהכנות הקפדניות למרוץ וגם ברגעים הרגשיים שאחריו.
יי מספר על ההחלטה האמיצה בשלב מוקדם של המרתון לסגור פער לקבוצה שלפניו: "התרגשתי מהאפשרות להיות בתוך הלא נודע. תמיד התחריתי הכי טוב כשאני באמת רץ באופן תחרותי בטריאתלון – וזה בדיוק מה שרציתי לעשות כאן".
עוד שיתף: "כשהקילומטרים התחילו להיספר, האמונה שלי בעצמי רק הלכה וגדלה. מצאתי את עצמי מחייך, עם חיוכים קטנים כאלה, פשוט כי היה לי כל כך כיף. זה מרוץ בצורתו הטהורה ביותר – וזה אני במיטבי. שם הבנתי שאולי אני בדרך למשהו מיוחד. על רגעי הקושי והכאב סיפר: "ברור שהרגליים צורחות, אבל ההתרגשות מלעמוד על סף של משהו באמת מיוחד דחפה אותי קדימה. זה רגע שאנצור לנצח".
"מבינים עד כמה זה משמעותי"
ברגע החצייה של קו הסיום סיפק פרץ של רגשות בלתי נשלט שתועד בהילוך איטי. אחר כך יי התקשה להסתיר את העוצמה הרגשית: "להשקיע כל כך הרבה במרוץ אחד, ולראות שהכול מתנקז לרגע הזה בקו הסיום – זה באמת מתעלה על כל מה שהרגשתי אי פעם".
אלכס יי במרתון לונדון 2025 | צילום: TCS London Marathon
ההתרגשות, מסתבר, סחפה לו רק אותו: "אמא שלי סיפרה שזו הייתה הפעם הראשונה שאבא שלי בכה מאז שאחותי נולדה. אלה רגעים מוזרים ויפים שבהם אתה מבין עד כמה זה חשוב למשפחה, עד כמה זה חשוב לכולם – ושאני מצליח לעורר השראה ולהלהיב אנשים".
הוא המשיך: "בשבילי זה כמעט כל העניין. לגרום לליב (מתיאס, בת זוגו – מ.ש) להיות גאה, למשפחה שלי להיות גאה, ולאנשים ברחבי העולם. להראות לאנשים שאפשר לקחת צ’אנס על עצמך ולהאמין שאתה מסוגל לעשות דברים קשים – זה מה שעושה את הכול כדאי. אולי המשחקים האולימפיים הראו את הפוטנציאל לזה, אבל להוכיח את זה ככה – זה משהו מיוחד מאוד, ועדיין קשה לי למצוא את המילים".
גם היריב מפרגן
מי שמיהר להצדיע היה לא אחר מהיידן ויילד, היריב הגדול אותו ניצח יי בגמר הדרמטי בדרך לזהב האולימפי בפריז. ויילד התראיין בגמר ה-T100 בקטאר (אותו ניצח כמובן) ו לא חסך במחמאות: "להיות הבריטי השני בכל הזמנים במרתון זה הישג מדהים – והזמן עצמו מדהים לא פחות. זה מעלה את הרף לטריאתלטים בכל שלושת הענפים, וזה ממש מגניב לראות. עכשיו יהיה נחמד מאוד לראות אותו מגיע לנסות מרוץ T100 בשנה הבאה ולראות איך זה הולך לו!"
