שלום אורח התחבר

שיחזור סיסמה

חזרה

הרשם

יאיר קרני, תזונאי ומאמן ריצה מזון למחשבה

"המטרה שלי בריו היא לסיים את המרוץ, הסטטיסטיקה מראה שרק חמישים אחוז מגיעות לקו הגמר"

חודש לפני יציאתה למשחקים האולימפיים בריו, יאיר קרני שמלווה את שני בלוך מתחילת הקריירה הספורטיבית שלה, מגלה לנו עוד דברים שלא ידענו עליה

שני בלוך, רוכבת האופניים הישראלית הראשונה, בין הנשים, שתייצג את ישראל במשחקים האולימפיים ברכיבה על אופני כביש. היא ספורטאית מדהימה, משכמה ומעלה, שדרכה לריו היתה ארוכה מהרגיל וכלל לא ודאית. בגיל 37, כנגד כל הסיכויים, נשואה ואם לשלוש בנות (שתיים מהן תאומות) עמדה שני בדרישות הקריטריון למשחקים בריו 2016, שדרשו ממנה להיות מדורגת בין מאה הרוכבות הטובות ביותר בעולם.

יוטיוב | שני בלוך בטור ערד

התפריט היומי של שני בלוך באימונים לקראת המשחקים האולימפיים בריו:
ארוחת בוקר: קערת שיבולת שועל עם כוס חלב 3%, בננה ותמרים
ארוחת עשר: יציאה לאימון. לפני האימון 2 בננות
ארוחת צהריים: 3 פרוסות לחם מלא, חצי אבוקדו, קופסה של טונה בשמן, עם השמן
ארוחת אחר הצהריים: 3 פרוסות לחם עם גבינה 5% , סלט גדול או מרק ירקות עם קוסקוס, דג כלשהו (שני מעדיפה דגים ובסקוטלנד יש לה הרבה דגי-אוקיינוס טריים). בשר, היא אוכלת רק בסופי שבוע, 2 פירות
ארוחת ערב: סלט, חביתה משלוש ביצים, או סלמון בתנור במקום הביצים. 3-4 פרוסות לחם או 2 כוסות קינואה או עדשים

שני מקפידה על התפריט, בלי חריגות, "התפרעות" לגביה נחשבת יציאה לאכול סושי.

כתבות אופניים נוספות
מבזק || היסטוריה: שני בלוך תייצג את ישראל במשחקים האולימפיים בריו
שני בלוך: "זה לחץ של מדינה שלמה. אני יודעת כמה התחרות הזו חשובה לעתיד"
שלומי חיימי: "את הטירוף של אופני ההרים בארץ כבר לא ניתן לעצור"

תוספים תזונתיים:
בסקוטלנד היא לא נוטלת כדורי מלח. בישראל ובמקומות חמים נוטלת כדורי מלח
בקבוק איזוטוני כל שעת רכיבה
אחרי שעתיים רכיבה: חטיף חלבון + בננה + תמרים
בסוף הרכיבה הארוכה: שייק על בסיס חלב, מיץ פירות, אבקת חלבון מי גבינה
ג'לים רק בתחרויות

כיצד את מתאמנת עכשיו?
"אני בחודש אימונים טוב, אימון אחד ביום עם קבוצה. באמצע יולי יש לי טור של שבעה ימים בגרמניה ומאז ועד המשחקים האולימפיים אני בתקופת חידוד". שני מאד מתרגשת כבר עכשיו. היא מתלבטת אם להשתתף בצעידה בטקס הפתיחה שאמור להתקיים 48 שעות לפני התחרות, מה שאומר שהיא צריכה לעמוד שעות רבות על הרגליים. התחרות תתקיים ביום ראשון 7 באוגוסט.

צילום: איגוד האופניים

הסטטיסטיקה מראה כי רק 50% מהרוכבות מסיימות ומגיעות לקו הגמר | צילום: איגוד האופניים

מה ייחשב בעינייך להישג?
"לסיים את המרוץ וליהנות. הסטטיסטיקה מראה כי רק 50% מהרוכבות מסיימות ומגיעות לקו הגמר. חשוב לי לייצג את המדינה בכבוד".

את סיפורה המופלא של הספורטאית המחוננת והמיוחדת הזו, אני מביא כאן, משום שאני מכיר ומלווה אותה מאז היותה בת 14, כשהגיעה אלי לייעוץ יחד עם אביה ז"ל. הנערה הצעירה גילתה כשרון נדיר בריצות למרחק 1,000 מ' ומטרת הייעוץ היתה לנסות ולמפות קריירה ספורטיבית ולבחון באיזה ענף תמצה את יכולותיה בצורה המיטבית. כישרון היה, מאמן לא היה (היא גרה בצפון, ואני במרכז) רצון עז היה כבר אז, ועלתה השאלה – מה עושים? לאורך עשרים ושלוש השנים מאז, אני מלווה מקרוב את התפתחותה הספורטיבית והתקדמות הקריירה שלה, כשאני משמש כתזונאי שלה ומעין יועץ על.
1993 – פגישה ראשונה עם שני במכון וינגייט. שני מקבלת קריאת כיוון, תכנית אימונים לריצות בינוניות
ותכנית מעקב גדילה ושמירה על משקל והרכב גוף תקין
1997 – שני מתגייסת לצה"ל, מסיימת כחניכה מצטיינת קורס מדא"גים היוקרתי בבה"ד 8 ועוברת לשרת
בסיירת מטכ"ל תחת פיקודו של אל"מ דר' אבי מויאל, שלימים יהיה רמ"ח כושר קרבי. באותה
תקופה, שירתתי כמילואימניק באותה היחידה.
1999 – שני משתחררת מהצבא, עדיין ללא תארים ספורטיביים משמעותיים ומתחילה להתאמן
בטריאתלון. זו היתה הנגיעה הספורטיבית הראשונה שלה ברכיבה על אופני כביש.
2000 – ניצני הכישרון שלה באים לידי ביטוי, בזכייה באליפות ישראל לבוגרות בטריאתלון במרחק
האולימפי, באילת.
2001 – שני עוברת לקבוצת רכיבה מקצועית באיטליה, ושם משתתפת שלוש פעמים בג'ירו דה איטליה
לנשים – תחרות יוקרתית ראשונה.
2002 – שני זוכה להישג הבינלאומי הגדול ביותר שלה – מקום 18 בטור דה פרנס לנשים – הישג, שעד
היום אין שני לו ברכיבה על אופני כביש לנשים. שני מתחילה לחשוב על המשחקים האולימפיים.
2003 – שני חוזרת לישראל ונרשמת ללימודים במכללה לחינוך גופני במכון וינגייט. בחופשות מהלימודים, שני
חוברת לרוכבת ניקול פרידמן לאימונים ותחרויות בארה"ב.
2004 – שני חוברת ללאה גולדשטיין ויחד הן מתחרות באליפות העולם ברכיבת כביש ומסיימת במקום ה-
39 בעולם. הנבט שנבט בשנת 2002 הפך לצמח קטן.

בתקופה הזאת קורים שני דברים: שני פורשת מספורט תחרותי ומתחילה לעבוד אצלי בתכנית ההרזיה "דרך הכושר" כמדריכה ומיד מתבלטת כמדריכה מוכשרת ומשכמה ומעלה. רוב הספורטאיות, במצב הזה, פורשות לחלוטין מספורט תחרותי ולא חוזרות לעצמן. שני, מעבירה עשר שנים תוך שהיא רוכבת להנאתה ומשתתפת בספורט עממי. מה הסיכוי, שמזה תצא ספורטאית אולימפית? – סיכוי אפסי ביותר.

2006 – "דרך הכושר" עם שני, עוברת לרמת השרון ושם במסגרת התכנית, שני פוגשת את שי דוידוב, בעלה לעתיד, איש מחשבים, שהגיע לתכנית כדי לרזות. כל אותה תקופה, מקבלת שני תמיכה ועידוד לחזור לספורט תחרותי.
2008 – שני מתחתנת עם שי דוידוב. תכניות ספורטיביות לעתיד – אין.
2009 – שני יולדת את בתה הבכורה נוגה.
2011 – שני יולדת את התאומות עמית ורותם. הפוקוס, כמובן, עובר מהספורט לאימהות.
2014 – הזרע שנבט בשנת 2002 מתחיל פתאום ללבלב. בתהליך לגמרי לא מובן מאליו ובתמיכה חסרת פשרות של בן זוגה שי, מתעורר מחדש התיאבון והרצון לחזור לפעילות ספורטיבית תחרותית. חשוב לציין, ששני לא הפסיקה אף פעם (למעט תקופות של סוף ההריונות ומיד אחרי הלידות) לעסוק בספורט עממי, להנאתה. במקביל, המשיכה שני לעבוד בדרך הכושר ברמת-גן, להגיע לעבודה ולחזור ממנה הביתה על אופניים – כלי התחבורה הטבעי ביותר.

שני בלוך פינלנד צילום matti ouvinen

תתאמן שני כאן בארץ לקראת המשחקים האולימפיים | צילום: matti ouvinen

לאורך כל השנים, המשכתי להאמין בשני וביכולותיה להתקדם. במקביל, האמנתי שדרך הכושר צריכה לעודד ספורטאים להצליח. לאורך השנים עבדו בתכנית שני רצים מצויינים, הרווה אטלי רץ מרתון ויאיר טננבאום, רץ מצטיין ל-10 ק"מ. לאורך כל השנים, עובדת בתכנית יוליה קוטלר-פוליאק, שיאנית ישראל בהליכה ספורטיבית למרחק 3,000 מ', 5,000 מ', 10 ק"מ ו-20 ק"מ. יוליה, בדיוק כמוני, עמדה בקריטריון האולימפי לאולימפיאדת מוסקבה שרק ישראל היתה המדינה היחידה שהצטרפה לחרם האמריקאי ולא השתתפה באולימפיאדה. כמו כן עובדות בתכנית מיקי ויצמן ספורטאית בנבחרת הרוגבי-נשים של ישראל כיום רצה מרתון, והילה דותן מאמנת כושר של נבחרת הרוגבי, יעל אקוניס – לשעבר שחקנית ליגת על בכדורסל, איתן חרמון – אלוף עולם בריצת מרתון לקטועי רגל אחת, ואלון אבנד, רוכב ומאמן רכיבה על אופני שטח בולט מעולם האופניים, התמודד בסגל האולימפי על כרטיס לאולימפיאדת לוס אנג'לס בחתירה בקיאק אולימפי. זה לא מקרי בכלל, ששני צמחה על קרקע אוהדת הצטיינות, כי זה מה ששידרנו לאורך כל השנים. נוסיף על זה את התמיכה חסרת הפשרות של שי, שאין שני לה ונקבל רקע מצוין לצמיחתה של רוכבת אולימפית.

בשלב הזה, נכנסים לתמונה צחי בויגן כמאמן וניב ליבנר כמתכנן תכנית ההגעה של שני לריו. התכנית היתה כדלקמן: לארגן בארץ תחרות רכיבה בינלאומית שתעניק נקודות בטור ערד. להכשיר שופטים ישראלים ברמה בינלאומית עם תעודה בינלאומית שמאפשרת להם לאשר ניקוד לריו ובמקביל להקים קבוצת רוכבות שתוביל רוכבת אחת. התכנית של ניב ליבנר עבדה מצוין עד לשלב של העבודה הקבוצתית בתחרות הבינלאומית בטור ערד, שם נוצרה בעיה של אי ציות להוראות של הרוכבת פז בש. לצערי, בענף האופניים בארץ, קיימת וידועה בעיה של חוסר פרגון.

בשנה האחרונה, מתגוררת שני בסקוטלנד, שם, קיבל בעלה שי, משרת מרצה באוניברסיטה והיא בעיקר מתאמנת בתנאי קור וטוב לה עם זה. כאן, בישראל החמה והלחה, קשה לה להתאושש מתחרויות ורכיבות ארוכות. מכיוון שבריו חם ולח לפחות כמו בישראל, תתאמן שני כאן בארץ לקראת המשחקים האולימפיים. שם תתחרה ברכיבה למרחק 140 ק"מ עם גובה מצטבר של 2,200 מטר עלייה. לאורך כל השנים לא שמעתי משני שום תלונה אחרת. הסביבה שלה תומכת, איגוד האופניים מספק את המעטפת המקצועית והמנהלתית הנחוצה, וניב ליבנר יהיה איתה שם.

אין ספק שמה שנבט ב-2002, גדל וצמח והיה לעץ לתפארת. מעל במה זו, אנחנו מאחלים לשני בהצלחה ומאד מתרגשים יחד איתה.


 עדיין לא חברים של שוונג בפייסבוק? הצטרפו עכשיו קבלו את כל התכנים הכי מעניינים
הירשמו עכשיו לניוזלטר שלנו וקבלו את ריכוז הכתבות המובילות של השבוע

One thought on “"המטרה שלי בריו היא לסיים את המרוץ, הסטטיסטיקה מראה שרק חמישים אחוז מגיעות לקו הגמר"

  1. מ הגיב:

    בהצלחה.מעוררת השראה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


2018 © ריצה, אופניים, טריאתלון, שחייה | שוונג  כל הזכויות שמורות