דליפת שתן במאמץ אצל נשים פעילות הינה תופעה שעולה ומדוברת יותר בשיח ברשתות ובכלל. אם עד עכשיו נושא זה היה מוקף בבושה והסתרה, היום יותר ויותר נשים מדברות על כך, מה שמאפשר אבחון מוקדם, טיפול מתאים ושמירה על המשך הפעילות הגופנית.

לכתבות נוספות בנושא:

• על הרצפה: הגיע הזמן לדבר על רצפת האגן גם אצל גברים
• איך לשמור על שלפוחית רגועה גם במרחב המוגן
• האם באמת יש הבדלים בין המינים באימוני כוח?

מה זה דליפת שתן במאמץ?

דליפת שתן במאמץ (Stress Urinary Incontinence, SUI) מתרחשת כאשר יש עלייה בלחץ התוך־בטני, למשל בעת צחוק, שיעול, קפיצה או הרמת משקל. למעשה, מערכת שרירי רצפת האגן והמבנים התומכים אינה מצליחה לעמוד בעומס. בחלק מהמקרים הבעיה אינה רק בחולשה של השרירים, אלא בתזמון לא נכון של כיווץ שרירי רצפת האגן ביחס למאמץ (Bø, 2004).

האם דליפת שתן ב-CrossFit וריצה היא נורמלית?

השכיחות בקרב ספורטאיות משתנה מאוד לפי סוג הפעילות. בספורט בעל אימפקט גבוה (קפיצות, ריצה, אלמנטים גמישים) השכיחות גבוהה יותר.
· במחקר Eliasson et al 2022 נמצא כי 80% מהמתעמלות בטרמפולינה דיווחו על דליפת שתן בתקופת האימון.
· מחקר מטא-אנליזה מעודכן, Domínguez-Antuña et al. 2023, על מתאמנות CrossFit הראה שכ- 45% מהמתאמנות דיווחו על דליפת שתן, והסוג השכיח היה דליפת שתן במאמץ.
· מחקר נוסף סקר צעירות מתאמנות והראה טווח רחב מאוד מ-18% עד 80% כשבטרמפולינה למשל שיעור המדווחות על דליפת שתן הגיע לכ-80%. (Rebullido T.R. et al., 2021)

מי בסיכון?

גורמי סיכון ידועים כוללים הריונות ולידות (ובפרט לידות וגינליות מרובות), גיל מבוגר, משקל גוף גבוה, שיעול כרוני, עצירות חוזרת והרמות משקל תכופות. חשוב לציין שגם נשים שלא ילדו עלולות לחוות SUI, במיוחד בספורט בעל אימפקט גבוה (.Mourad et al., 2020; Eliasson et al., 2008; Bø & Nygaard, 2020).

הרמת משקולות מעלה את הסיכון | צילום: shutterstock

השפעה על איכות החיים

דליפת שתן משפיעה בעיקר על איכות החיים. נשים מדווחות על בושה, הימנעות מפעילויות חברתיות וספורטיביות, שינוי בבחירת ביגוד (למשל לבישת בגדים כהים) ולעתים אף הפסקת אימונים. המחסור בשיח ובמודעות מביא לעיכוב בטיפול (Rebullido T.R. et al., 2021).

הטיפול המומלץ

1. פיזיותרפיה לשרירי רצפת האגן הינה קו הטיפול הראשוני והעדכני ביותר. תרגול של שרירי רצפת האגן משפר חוזק, תזמון יכולת כיווץ השרירים וממעיט דליפות שתן. חשוב שהתרגול יתבצע בהדרכה מקצועית כי הדרכה ותיקון ביצוע משפרים את היעילות של התרגול (Bø, 2004).

2. התאמת תוכנית האימון עד שיחול שיפור. ניתן להקטין או לשנות תרגילים שגורמים לדליפה (פחות קפיצות, הורדת גובה הקפיצה) ולהימנע מוולסלבה/החזקת נשימה בזמן מאמץ כבד, שכן זה מעלה את הלחץ התוך בטני ועלול להחמיר מצבים של דליפת שתן.

3. תרגול טכניקות שיכולות לעזור באופן מיידי. כיווץ מקדים של שרירי רצפת האגן לפני המאמץ (pre contraction) יכול להפחית דליפת שתן במהלך הרמת משקל או קפיצה; ריקון שלפוחית השתן לפני אימון ושימוש באמצעי ספיגה ייעודיים יכולים להקל עד שיושג שיפור תפקודי.

4. התערבות כירורגית שוקלים רק במקרים של צניחה משמעותית של צוואר השלפוחית או כישלון טיפול שמרני לאורך זמן.

להתאים את תוכנית האימון

הדרכה נכונה

מחקרים שמדדו ביצוע של תרגילי רצפת האגן הראו שכ-25% מהנשים שמדווחות כי הן יודעות לבצע כיווץ של שרירי רצפת אגן, למעשה אינן מבצעות את התרגיל נכון בהערכה ראשונית. הדרכה ומשוב מיידי משפרים באופן משמעותי את ביצוע התרגיל ולכן את הסיכוי לשיפור התסמינים.

מסר לספורטאיות ולמדריכות

זה נפוץ ואת לא לבד. ובינתיים אל תוותרי על פעילות גופנית, יש לה יתרונות עצומים לבריאות ובמיוחד לנו כנשים. עד השיפור המיוחל בטיפול מומלץ להשתמש בתחבושות או תחתוני ספיגה ייעודיים לבריחת שתן שיאפשרו לך להמשיך באורח חיים ספורטיבי.

בקשי הערכה מפיזיותרפיסטית המתמחה ברצפת האגן במיוחד אם דליפת השתן מופיעה באימון וזכרי, דליפת שתן אמנם נפוצה אבל זה לא מצב פיזיולוגי נורמלי ולא צריך לנרמל את התופעה, צריך לטפל בה.