השבילים, הטיילות והכבישים ברחבי הארץ התמלאו היום (רביעי), 7.10, באלפי רצים ורצות, בכל הגילים ובכל הרמות. כאלו שבחרו להנציח את זכרם של הנרצחים והנופלים דרך הרגליים ודרך הלב.
מיזם רצים 7.10
רבים מהרצים עשו זאת כחלק ממיזם "רצים 7.10". מיזם התנדבותי שצמח מהשטח, מהרצים עצמם, והוציא המונים לריצות בכל הארץ. המיזם איפשר למעשה לכל אחד שרוצה לקחת בו חלק למצוא על מפת ישראל קבוצת ריצה שמשתתפת ומתכננת לרוץ. חלקן ב-6:29 בבוקר, וחלק ב-18:29 בערב.
לכתבות נוספות בנושא:
- רצים לזכר הנופלים: משלחת של משפחות שכולות תרוץ במרתון שיקגו
- שלוש שנים ל-7.10: סיפורה של קבוצת הטריאתלון "אתגרית עוטף עזה"
- "ב-7.10 הזריחה הפכה למלכודת תופת, ואימוני הסבולת לשדות קרב"
מאות קבוצות כאלו נפתחו – מבאר אורה שבדרום ועד קיבוץ דפנה שבצפון. ובסך הכל אלפי רצות ורצים שיצאו כדי לזכור ולהזכיר. הקריאה הייתה לצאת עם דגלי ישראל, כאשר ניתן היה גם להדפיס מספר חזה עליו מודפסים שמות הנופלים והנרצחים לפי בחירת הרץ, או באופן אקראי מתוך הרשימה הארוכה והכואבת.
ההתארגנות הגדולה ביותר הייתה במרכז תל אביב, אליה הגיעו כ-300 רצות ורצים בשעות הערב. גם קהילת רצי ורצות האולטרה תפסה את מקומה, כשרצה על מסלול הספרטניון המפורסם. את המיזם הוביל בהתנדבות יניר קליסר, תושב כפר עזה לשעבר, ומרתוניסט וטריאתלט בעצמו.
קליסר סיפר לשוונג: "מרגש לראות אלפי אנשים שרצו היום במאות נקודות בארץ וגם בעולם. מדהים לראות כמה ספורט יכול להיות עוצמתי ואקטיבי כדי לזכור את האנשים היקרים האלה שאיבדנו. אני חושב שהמיזם הזה הוא בעיקר כולו סביב חיבור – חיבור בין ספורט לזיכרון, חיבור בין אחד לשני וחיבור לערכים שחשובים לכולנו ומניעים אותנו ביומיום ובחיים. אנחנו מתכוונים להמשיך במיזם הזה בשנים הבאות, כי חשוב לזכור את האנשים שאיבדנו".
לצד המיזם, היו עוד לא מעט יוזמות של קבוצות ריצה שונות, וגם רצים בודדים שהקדישו את ריצתם ברשת. כל אלו יצרו פסיפס מרגש של זיכרון קולקטיבי.
ריצת הענק בחיפה
בנוסף ליוזמות המקומיות, היו גם מועצות ועיריות שהרימו את הכפפה ויצרו עבור התושבים ריצות זיכרון מאורגנות. אחת הגדולות ביותר הייתה בחיפה, שם כ-1,500 רצות ורצים הגיעו לחוף דדו, עם דגל ישראל ענק עימו רצו בטיילת ליד הים. סנדרה, דודתה של ענבר הימן ז"ל, וריישל, אמו של אופיר צרפתי ז"ל – נשאו דברים קורעי לב לזכר יקיריהן שנרצחו בשבי החמאס.
מהיום הראשון קהילת ספורט הסבולת, וקהילת הריצה בפרט התגייסה למען כל מי שהיה זקוק לה. בין אם בריצות למען החטופים, בין אם בריצות זיכרון למיניהן, ובין אם מדובר בגיוס ציוד, נעליים או כל דבר אחר למען אלו שפונו אז מבתיהם. גם היום – קהילת הריצה התגלתה בגדולתה.
לפניכם מקבץ מהתמונות מהריצות שנערכו ברחבי הארץ:



























