רגע לפני שנשמעה אתמול (שבת) יריית הזינוק למרוץ ה-109 של הג'ירו דל אמיליה, נעצר הפלוטון המקצועני כולו. עשרות רוכבים מכל הקבוצות נעמדו בשתי שורות, הרימו את אופניהם באוויר ויצרו "מסדר כבוד" מרגש. במרכזו צעד נאירו קינטנה הנרגש, וזכה לדקות ארוכות של מחיאות כפיים ותשואות, כשמשפחתו מביטה גאה מהצד. בגיל 36, במדי קבוצת מוביסטאר ועם המספר 81 על הגב, "נאירומן" רכב את המרוץ המקצועני האחרון בקריירה אירופית מפוארת בת 17 עונות.
סגירת המעגל על הסאן לוקה
הבחירה לסיים דווקא בג'ירו דל אמיליה סגרה מעגל מושלם. בשנת 2012, כשהיה בן 22, ניצח קינטנה את המרוץ הזה על העלייה המפורסמת של הסאן לוקה בבולוניה. ניצחון שבישר לעולם על בואו של אחד מגדולי המטפסים של דורנו.
לכבוד הפרידה, העניקה לו הקבוצה שלדת אופניים בעיצוב אישי ומחווה למסע חייו: פס ורוד לזכייה בג'ירו, פס אדום לניצחון בוולטה, וקו כחול דק שמסמל את דרך העפר ההררית שרכב כילד מביתו בכפר קומביטה ועד לבית הספר. את המרוץ אתמול סיים במקום ה-48, מחויך ומשוחרר מלחץ.
Nairo Quintana, el gran campeón, recibe pasillo de honor en su despedida del ciclismo.
📹 Giro dell’Emilia https://t.co/YNOdCRsuAR
— Diego Rueda (@diegonoticia) October 3, 2026
קינטנה: "הוואטים אותם וואטים, אבל יש עייפות פסיכולוגית"
בראיון פרידה שהעניק לעיתונאי בארי ראיין באתר Domestique Cycling, דיבר קינטנה בגילוי לב נדיר על התחושות מאחורי ההחלטה: "ראינו כבר שהדעיכה מתקרבת. המספרים והוואטים שלי עדיין אותם וואטים, הביצועים שלי באימונים עדיין גבוהים מאוד – אבל יש עייפות פסיכולוגית. הגוף עדיין יכול, אבל הראש דורש משהו אחר. תכננתי את המעבר הזה יחד עם המשפחה שלי במשך שנתיים."
כשנשאל האם לא שגה בכך שלא פרש כשהיה בשיאו, השיב בנחרצות: "מבחינתי, לפרוש בשיא היה מעשה של אגו או אנוכיות. רציתי להמשיך לתרום ולהחזיר לענף, וזה מה שעשיתי בשנתיים האחרונות. האופניים היו כל חיי, אבל זה לא סוף הסיפור שלי – זו התחלה חדשה שבה אמשיך ליזום, לבנות ולהחזיר לספורט".
פני הפוקר שהרעידו את הגרנד טורים
קינטנה, שצמח בגבהים הדלילים בחמצן של מחוז בויאקה בקולומביה, ייזכר לעד כ"נאירומן" בזכות פני הפוקר החתומות שלו, שמעולם לא הסגירו טיפת כאב גם בשיפועים הקשים ביותר. הוא הוביל את "תור הזהב" של הרכיבה הדרום-אמריקאית והוכיח שילד מקומי מהאנדים יכול לנצח את הגדולים ביותר באירופה.
ברזומה שלו רשומים 53 ניצחונות מקצועניים, שבראשם שני תארי גרנד טור בלתי נשכחים. הזכייה ההיסטורית בג'ירו ד'איטליה 2014 (הקולומביאני הראשון שלבש את החולצה הוורודה עד מילאנו) והניצחון בוולטה אספנייה 2016 לאחר קרב ענקים מול כריס פרום. בנוסף, סיים שלוש פעמים על הפודיום בטור דה פראנס ושלט במרוצי קטעים שבועיים כמו הטירנו-אדריאטיקו והוולטה קטלוניה.
Del Giro 2014 a la Vuelta 2016, pasando por tres podios en el Tour. 💙
Nairo Quintana se despide del ciclismo profesional con el @movistar_team, el equipo con el que llegó a lo más alto.
Gracias por tanto, Nairo. 🙌 https://t.co/jc3FN4ympE— Movistar España (@movistar_es) October 3, 2026
הצל הכבד: פרשת הטרמדול והגלות
הקריירה של קינטנה ידעה לא רק פסגות. באוגוסט 2022, לאחר שסיים במקום השישי בטור דה פראנס, הודיע איגוד האופניים הבינלאומי (UCI) על פסילת כל תוצאותיו מהמרוץ. בבדיקות דם יבש שנלקחו ממנו נמצאו עקבות של טרמדול. משכך כאבים אופיאודלי חזק שנאסר לשימוש רפואי במרוצי אופניים (בשל סכנת נמנום ותאונות בדבוקה, ולימים הוכנס לרשימת החומרים האסורים של WADA).
אף שלא הוטל עליו עונש השעיה רשמי (שכן זו הייתה עבירה על תקנות הבריאות של ה-UCI באותה תקופה ולא עבירת סימום WADA ישירה), הפגיעה התדמיתית הייתה קטלנית. ערעורו לבית הדין לבוררות בספורט (CAS) נדחה, חוזהו בקבוצה הותר, והדלתות בפלוטון נטרקו בפניו. קינטנה עמד בפני חרם שקט של קבוצות הסבב העולמי וטען שוב ושוב לחפותו ("מעולם לא השתמשתי בטרמדול, אני רוכב נקי וישר"). במשך שנה שלמה ב-2023 הוא נותר ללא קבוצה, כשרבים סברו שמדובר בסוף הקריירה שלו.
במקום להרים ידיים, קינטנה המשיך להתאמן באדיקות לבדו בהרי קולומביה. בסוף 2023 החליטה קבוצת האם שלו, מוביסטאר, להעניק לו חבל הצלה והחזירה אותו לשורותיה. בשנתיים האחרונות הוא שימש בעיקר כמנטור ופועל בכיר עבור הדור הצעיר, אך זכה להזדמנות לסיים את הקריירה בתנאים שלו, בתוך הדבוקה ולא בשוליים. כפי שנפרדו מארגני הג'ירו ד'איטליה: "הענף נפרד מאדון הפסגות וסמל של אמריקה הלטינית כולה".
