עולם ריצות האולטרה נשא בסוף השבוע האחרון את עיניו אל עבר הרי סן חואן בקולורדו. שם נערך אחד המרוצים האייקוניים, התובעניים ועוצרי הנשימה על הגלובוס – ההארדרוק 100. המרוץ, שנמתח לאורך 100 מייל (כ-161 קילומטרים) כולל טיפוס מצטבר אכזרי של כ-10,000 מטרים. לא פחות מכך, הוא מנתהלבגובה ממוצע של 3,400 מטרים מעל פני הים.
לכתבות נוספות בנושא:
- דרמת ענק באולטרה: בוטלו שיאי העולם בבקיארד שנקבעו ברוסיה
- טירוף בווסטרן סטייטס: שיאי מסלול היסטוריים לגברים ולנשים
- היסטוריה בקומרדס 2026: קושה ריסק את שיא המסלול, ניצחון חמישי לסטיין
אלא שהשנה, המרוץ כמעט ולא יצא לדרך. שריפות יער משתוללות באזור קולורדו איימו להשבית את האירוע לחלוטין ולסכן את שלומם של הרצים. אך ברגע האחרון התקבלו האישורים המיוחלים. והשטח זימן הצגה ספורטיבית והיסטורית הן אצל הנשים והן אצל הגברים.
נשים: גם הבטן לא עצרה את הגדולה מכולן
קשה למצוא עוד סופרלטיבים כדי לתת את קורטני דוולטר. אולם הפעם, היא הצליחה להתעלות אפילו על עצמה. האמריקאית בת ה-41 קטפה את התואר בהארדרוק 100 בפעם הרביעית בקריירה, כשהיא מובילה את מקצה הנשים מהמטר הראשון ועד האחרון. היא אף סיימה במקום ה-5 הכללי (גברים ונשים). הזמן שקבעה פנומנלי – 26 שעות, 3 דקות ו-10 שניות. שיא מסלול חדש לכיוון השעון (בכל שנה כיוון הריצה משתנה, ודוולטר מחקה את השיא של עצמה מ-2024).
אלא שמאחורי הזמן המהיר הסתתר סיוט של ממש. החל מהקילומטר ה-70, באזור פסגת האנדיס המתנשאת לגובה של 4,281 מטרים, החלו בעיות בטן קשות לטלטל את האלופה. דוולטר העבירה את 50 הקילומטרים האחרונים של המרוץ כשהיא מקיאה שוב ושוב בצדי המסלול ומרוקנת מאנרגיה. "היו רגעים שפשוט חשבתי לשכב על השביל ולהישאר שם לתמיד", סיפרה בצחוק אופייני בקו הסיום.
הנתון המדהים הוא שדוולטר, שהגיעה אחרי שנת 2025 קשוחה ולא יציבה (שבה פרשה ממרוץ קוקודונה 250 וסיימה רק עשירית ב-UTMB), בחרה השנה לאתגר את עצמה אסטרטגית. היא רצה לראשונה ללא פייסר. בנוסף, נעזרה אך ורק בבעלה קווין בנקודות הסיוע. למרות הכל, היא הוכיחה שוב מדוע היא נחשבת לגדולה מכולן. אחריה על הפודיום הגיעו קארת' ארנולד וטארה דאוור, שרק שבועיים קודם לכן סיימה את הווסטרן סטייטס.
גברים: הצרפתי שמנצח את חוקי הזמן בהארדרוק
בגזרת הגברים, נדמה שלודוביק פומרט הצרפתי פשוט מסרב להזדקן כמו שאר האנושות. 11 ימים בלבד לפני יום הולדתו ה-51, פומרט השלים זכייה שלישית ברציפות במרוץ. הוא עשה זאת בסטייל עם ניפוץ של שיא המסלול בכיוון השעון. 21 שעות, 11 דקות ו-36 שניות. שיפור של למעלה מ-20 דקות לשיאו הקודם מ-2024.
המרוץ של פומרט הפך לפשוט יותר לאחר שהפייבוריט הגדול שלפני הזינוק, הבריטי טום אוונס (אלוף ה-UTMB), נכנע למחלת גבהים קשה ונאלץ לפרוש סביב הקילומטר ה-90. בגבהים המטורפים של קולורדו, כושר ריצה טהור הוא ממש לא מספיק, ופומרט ניצל עד תום את הניסיון ועבודת ההרים הקפדנית שצבר במשך עשורים (לאחר שהחל את דרכו בכלל כגולש סנובורד מקצועי).
לאחר שחצה את קו הסיום ונישק את סלע הארדרוק המסורתי כמנהג המנצחים, פומרט התמוטט לרגע מאפיסת כוחות על הכיסא, בשעה 3:11 לפנות בוקר. ברזומה של הצרפתי כבר רשומים ניצחונות היסטוריים ב-UTMB 2016 ובדיאגונל דה פו. גם בעשור השישי לחייו הוא ממשיך להוכיח שבגיל שבו רוב הרצים כבר נמצאים עמוק בפרישה – הוא רק הולך ונהיה מהיר, חד ועמיד יותר. למקום השני הגיע ג'ימי אילם, הרחק מאחורי מכונת האולטרה הצרפתית.


















