בגיל 16 בלבד הגיע שניאור שמח למקום השני ב"נינג'ה ישראל". ארבע שנים מאוחר יותר, הוא כבר מתחרה דרך קבע ברמות הגבוהות בעולם בנינג'ה ובמרוצי מכשולים, ומגיע לעונה החדשה של התוכנית כשהוא מציב לעצמו מטרה אחת בלבד: לנצח. בדרך הוא גילה שהמעבר מנינג'ה קלאסי ל-OCR (ראשי תיבות של Obstacle Course Racing) אינו רק עוד תחנה תחרותית, אלא שינוי עמוק באופן שבו הוא מתאמן. וגם חיבור מפתיע לעולמם של ספורטאי הסיבולת.
רשימת ההישגים שמציג שמח כוללת סגנות אליפות ישראל בנינג'ה ב-2026, זכייה באליפות ישראל במתח ושלוש הופעות באליפות העולם בנינג'ה, שבהן הגיע בין היתר למקום החמישי בעולם, זכה במדליית ארד וסיים במקום השני בתחרות "הנינג'ה החזק בעולם". לכך הוא מוסיף סגנות אליפות אירופה בנינג'ה, זכייה באליפות אירופה בזוגות, ניצחון בתחרות All Stars בינלאומית ובתחרות בינלאומית בצרפת.
בשנים האחרונות הרחיב שמח את תחום הפעילות שלו גם ל-OCR – מרוצי מכשולים המשלבים ריצה ומעבר מכשולים. הוא הגיע למקום השלישי באליפות העולם ב־OCR שנערכה מטעם הוועד האולימפי, למקום הרביעי באליפות אירופה ולסגנות אליפות אירופה ב־2026. "כיום אני מתחרה ברמות הגבוהות ביותר בעולם בנינג'ה וב-OCR, ומייצג את ישראל בתחרויות בינלאומיות ברחבי העולם", הוא אומר.
שניאור שמח: "כשאתה במהירות שיא, הרבה יותר קשה לדייק"
ספורט הנינג'ה, אומר שמח, היה עד לאחרונה תחום נישתי יחסית. בשנתיים האחרונות הוא מזהה שינוי: הענף נעשה רשמי ומוכר יותר בישראל, והספורטאים הישראלים יוצאים ליותר תחרויות ברחבי העולם. אחד הביטויים המרכזיים לכך הוא מסלול ה-OCR ל-100 מטר – מקצה אחיד ומהיר, שבו הוא זכה במדליית כסף באליפות אירופה.
View this post on Instagram
מה קשה יותר: מסלול נינג'ה קלאסי או מרוץ OCR?
"נינג'ה הוא הדבר הכי קשה שקיים מבחינתי", הוא משיב. "יש בו מכשולים טכניים ופיזיים שרק אתלטים מהטובים בעולם יכולים לבצע. OCR הוא כביכול ספורט קל יותר, כי המכשולים עצמם הם מכשולים שכל אתלט יכול לעבור. אבל האתגר הוא המהירות. צריך להיות הרבה יותר חד ומדויק, וכשאתה במהירות שיא הרבה יותר קשה לדייק".
הדרישה למהירות ולדיוק אינה ההבדל היחיד בין הענפים. המעבר ל-OCR חייב את שמח לבחון מחדש גם את חלוקת העומסים באימונים שלו.
"ב-OCR שמים יותר דגש על הרגליים, על אימוני אתלטיקה ועל כוח ברגליים. כשעשיתי את המעבר מהנינג'ה הייתי צריך לשנות הכול. פעם הייתי עובד רק על פלג הגוף העליון, והייתי צריך להקדיש שנתיים שלמות לחיזוק פלג הגוף התחתון, לכוח רגליים ולאתלטיקה".
החיבור לרצים ולטריאתלטים
בנקודה הזאת מתחבר ענף המכשולים באופן טבעי יותר לעולם הסיבולת. לצד מקצה ה-100 מטר הקצר והמתפרץ, קיימים, לדבריו, גם מקצי OCR למרחקים ארוכים הרבה יותר. שם, בין מכשול למכשול, יכולת הריצה כבר נעשית מרכיב מרכזי.
האם אימוני נינג'ה ו-OCR יכולים לשפר את ביצועיהם של ספורטאי סיבולת?
"בהחלט. זה משפר טכניקה, חדות ודיוק. כוח בפלג הגוף העליון הוא דבר שמשפיע על הגוף כולו ועליך כספורטאי. בשחייה ובטריאתלון יש גם המון כוח מנטלי. היום יש ב-OCR מקצים של שלושה קילומטרים ושל עשרה קילומטרים, ושם נכנס החלק של הסיבולת".
שניאור שמח | צילום: דויד סקורי
לדבריו, ספורטאי בעל רקע בריצה מגיע למעבר הזה עם יתרון ברור – בפרט אם הוא רגיל למאמצים קצרים ומתפרצים, זריז ובעל כוח ברגליים. עם זאת, הריצה לבדה אינה מספיקה. כדי לעבור את המכשולים עליו לפתח גם את פלג הגוף העליון.
"כל ספורטאי שרגיל לריצה, מחפש גיוון ורוצה אתגרים, יכול לקבל ממקצי ה-OCR הארוכים חוויה אחרת לגמרי", אומר שמח. הוא נזכר בתחרות שבה "בנו בתוך עיר שלמה מסלול OCR, ובכל כמה מאות מטרים היה מכשול. אתה רץ בין בניינים עתיקים, נהרות וגשרים. זה גיוון שיכול להיות מדהים עבור רץ".
מנקודת מבטו של שמח, תרומתו של האימון אינה מסתכמת בחיזוק קבוצת שרירים כזו או אחרת. המעברים התכופים בין ריצה, כוח, זריזות ופתרון מכשולים דורשים מהספורטאי להישאר מרוכז ומדויק גם כאשר הדופק גבוה – יכולת שרלוונטית לא פחות לרצים ולטריאתלטים ברגעי ההכרעה של תחרות.
"המוח הוא שריר שחייבים לאמן"
לצד היכולת הגופנית, שניאור שמח חוזר שוב ושוב למרכיב שלדבריו מכריע תחרויות נינג'ה: היכולת להביא את הביצוע המדויק ברגע האמת. "יש המון ספורטאים ברמות הכי גבוהות שיש. יש להם כושר, הם עבדו הכי קשה בעולם ויש להם את היכולות. אבל הקטע בנינג'ה הוא שהוא מאוד מנטלי. רק מי שחזק בראש, יודע להביא את עצמו ברגע האמת, להיות הכי חד בעולם ולהתגבר על הלחץ – יצליח. המוח הוא שריר שחייבים לאמן לא פחות מכל שריר אחר בגוף שלנו".
View this post on Instagram
את השילוב בין הכוח, הסיבולת והחדות הוא מבקש להביא כעת בחזרה אל המסלול הטלוויזיוני. שמח צפוי להשתתף בעונה החדשה של "נינג'ה ישראל", ומבהיר כי מבחינתו ההשוואה לעונה הקודמת כבר אינה רלוונטית.
"לעונה הקרובה אני מגיע הכי חזק שהייתי אי פעם. בעונה הקודמת הייתי בן 16 והגעתי למקום השני. היום אני בן 20, ואני לפחות פי חמישה יותר טוב ממה שהייתי: יותר חכם, יותר חזק, עם יותר סיבולת ויותר חד. זו הגרסה הכי טובה של עצמי. עשיתי כל מה שיכולתי באימונים, ואני לא אסתפק בעונה הזאת בפחות ממקום ראשון".
לדבריו, הניסיון שצבר ב-OCR שינה לטובה גם את יכולתו בנינג'ה. "ה־OCR הוסיף לי המון ולימד אותי המון. ראיתי שאימוני הנינג'ה שלי נעשים חדים וטובים יותר. אני מחויב יותר לכל תנועה שאני עושה".
הכוח שהספורט מעניק מחוץ למסלול
לצד היעדים התחרותיים, שמח גם לא שוכח את עברו ואת הסיפור האישי ממנו הגיע. הערב (שני), ייקח שמח חלק בכנס "מסירים את הכפפות" של קבוצת התקשורת RGE, בשיתוף מזרחי טפחות ו-ynet. הכנס יעסוק באלימות בקרב בני נוער – מאלימות פיזית ומילולית ועד חרמות ושיימינג ברשת. החיבור שלו לנושא, לדבריו, מגיע מהדרך האישית שעבר.
"אני מגיע ממשפחה חרדית, ועד גיל 14 לא ידעתי שום דבר על העולם שבחוץ. אבל בכוחות עצמי הבנתי שזה לא מה שאני רוצה עבורי, והתחלתי לבד לחקור, לשאול ולגלות. היום אני במקום אחר, מקום שאני אוהב, וחי את החיים שאני רוצה לחיות. לכן אני מגיע אל בני הנוער עם מסר מחזק שאומר שחייבים לעמוד על שלכם".
View this post on Instagram
המסר שלו לבני נוער אינו שהשינוי קל או מיידי, אלא שהמציאות הנוכחית אינה בהכרח המציאות שבה יישארו. "הייתה לי ילדות לא פשוטה בכלל. הייתי במקום שחור, במקום שבו אנשים אחרים החליטו עבורי. אני רוצה שבני נוער שעוברים חוויות קשות יזכרו שההחלטה לשנות את המקום שבו אנחנו נמצאים היא בידיים שלנו. גם אם כרגע המצב נראה רע והם לא רואים איך אפשר לצאת ממנו, הם צריכים לזכור שהמחר יכול להיראות אחרת ושהמצב של כל אחד מאיתנו יכול להשתנות".
עבור שניאור שמח, לספורט יש תפקיד מעשי ביצירת אותו שינוי. הוא מתאר את קהילת הנינג'ה כמקום שמאפשר גם לילדים שאינם מוצאים את עצמם במסגרות חברתיות אחרות להשתייך, להתנסות, להיכשל ולבנות בהדרגה תחושת מסוגלות. "אני רואה מסביבי במכוני האימון את בני הנוער הכי ערכיים ואיכותיים שיש, כי הספורט נותן בגרות וכלים לחיים. בנינג'ה, גם ילד שלא מוצא את עצמו בחברה יגיע וימצא חברה. אני הגעתי בלי אף אחד, בלי גב, וקיבלתי קהילה שלמה סביבי בלי שביקשתי".
"הספורט מלמד איך להתמודד עם נפילות, עם כישלונות ואפילו איך להתמודד נכון עם ניצחונות. ראיתי עשרות ילדים שהגיעו בפעם הראשונה חסרי ביטחון וביישנים, ולאט לאט ראיתי מול העיניים איך הם נבנים. אלה ילדים שבסוף ירגישו חזקים יותר לעמוד מול בריון ולשים לו גבולות".
