החשיפה אתמול (שני) בקשת 12 על מצבו של מיקי ברקוביץ', מגדולי הספורטאים שידעה ישראל, נגעה כמעט בכל בית. מיקי ברקוביץ' מזוהה במשך עשרות שנים עם כושר גופני, משמעת, פעילות ספורטיבית ואורח חיים בריא. דווקא משום כך, הסיפור שלו מעלה שאלה מטרידה: אם ספורטאי מקצועני שהמשיך להתאמן, לא עישן ושמר על עצמו חלה בדמנציה קשה – האם בכלל יש לנו דרך להגן על המוח?

לכתבות נוספות בנושא:

• לא רק מים: המדריך המדעי לתזונה, שתייה והתמודדות עם החום והשרב
• זורקים כסף לים? המחקר שמנפץ את המיתוס על אומגה 3 ובריאות המוח
• שיר למעלות: למה כל כך קשה להשתקם משבר במרפק?

התשובה מורכבת, אך היא בהחלט אינה "אין מה לעשות". אמנם איננו יודעים למנוע כל מקרה של מחלה ניוונית, אך המחקר בשנים האחרונות מוכיח שחלק ניכר מהסיכון קשור לגורמים בני-השפעה. יתרה מכך, גם כאשר כבר קיימת ירידה קוגניטיבית – אבחון מדויק וטיפול נכון עשויים לשנות דרמטית את איכות החיים ואת קצב ההידרדרות.

מה ידוע על מצבו של מיקי ברקוביץ'?

משפחתו של מיקי ברקוביץ' חשפה כי הוא מתמודד בשנים האחרונות עם דמנציה קשה. ראשיתה סביב תקופת הקורונה בהפרעות בראייה ובהתמצאות, ובהמשך בלבול וירידה קוגניטיבית מתקדמת. בכתבה נאמר כי האבחנה היא דמנציה עם גופיפי לואי (Dementia with Lewy Bodies – DLB).

חשוב לסייג: המידע מבוסס על פרסומי המשפחה והתקשורת, ללא חשיפת תיק רפואי או הדמיות. עם זאת, הדיווח מאפשר להאיר מחלה שרבים בציבור אינם מכירים.

תמונה מיקרוסקופית של גוף לואי (מסומן בחץ) בנוירון | צילום: Tulemo, Wikimedia

מהי דמנציה עם גופיפי לואי – ואיך היא שונה מאלצהיימר?

דמנציה היא שם כולל למחלות הפוגעות בתפקודים הקוגניטיביים וביכולת היומיומית. אלצהיימר היא השכיחה שבהן, אך קיימות גם דמנציה וסקולרית, פרונטו-טמפורלית, ודמנציה עם גופיפי לואי.

ב-DLB מצטברים בתאי העצב משקעים חריגים של החלבון אלפא-סינוקלאין, הפוגעים ברשתות מוחיות האחראיות על חשיבה, קשב, תפיסה מרחבית, תנועה, שינה ותפקודים אוטונומיים. בשל כך, המחלה שונה משמעותית מאלצהיימר:

• הזיכרון אינו תמיד הסימן הראשון: לעיתים קרובות מופיעים קודם קשיים בראייה מרחבית, בהערכת מרחקים, בהתמצאות ובתכנון.
• תנודות קוגניטיביות חדות: המטופל יכול להיראות צלול בשעה מסוימת, ומבולבל מאוד כמה שעות לאחר מכן.
• הזיות ראייה מפורטות ונוקשות תנועתית: תסמינים דמויי-פרקינסון, איטיות והפרעות שיווי משקל.
• הפרעת התנהגות בשנת חלום (REM Sleep Behavior Disorder): בזמן שנת חלום, שבה השרירים אמורים להיות משותקים, המנגנון נפגע והאדם "מבצע" את החלומות – צועק, בועט או מכה מתוך שינה. תופעה זו יכולה להקדים את הופעת המחלה בעשרות שנים.

מה הקשר לפרקינסון? שתי המחלות חולקות בסיס ביולוגי משותף של הצטברות אלפא-סינוקלאין. אם הדמנציה מופיעה לפני תסמיני התנועה או בסמוך אליהם, האבחנה תהיה לרוב DLB. אם הדמנציה מופיעה יותר משנה לאחר אבחנת פרקינסון, היא תוגדר כדמנציה של מחלת פרקינסון (PDD).

דמנציה (אילוסטרציה) | צילום: shutterstock

הפרדוקס: כיצד אדם בריא וספורטיבי יכול לחלות?

אורח חיים בריא אינו "תעודת ביטוח" מוחלטת. הסיכון לדמנציה נגזר משילוב של גיל, גנטיקה, ביולוגיה מוחית, מחלות רקע וסביבה. ב-DLB חלק ניכר מהמנגנון עדיין אינו מפוענח, ולכן אדם יכול לעשות הכל נכון – ועדיין לחלות.

אולם ברפואה המטרה היא הפחתת סיכון, לא ביטולו. העובדה שספורטאי חלה אינה שוללת את חשיבות המניעה. בדיוק כפי שחגורת בטיחות אינה מבטיחה הישרדות בכל תאונה אך מצילה חיים ברוב המקרים.

כמעט מחצית ממקרי הדמנציה ניתנים להשפעה

ועדת ה-Lancet היוקרתית קבעה כי כ-45% ממקרי הדמנציה באוכלוסייה קשורים לגורמי סיכון שניתן לשנות לאורך החיים. בין הגורמים המרכזיים: יתר לחץ דם, כולסטרול LDL גבוה, סוכרת, השמנה, חוסר פעילות גופנית, עישון, דיכאון, בידוד חברתי, חבלות ראש, זיהום אוויר, וירידה לא מטופלת בשמיעה ובראייה.

ההוכחה לכך אינה רק תצפיתית. מחקר ה-U.S. POINTER שנערך בקרב יותר מ-2,000 מבוגרים בסיכון, הוכיח כי התערבות רב-מערכתית מובנית (ספורט, תזונה, אתגור קוגניטיבי ומעקב מדדים) הובילה לשיפור מובהק בתפקוד הקוגניטיבי.

המדריך המעשי: איך להגן על המוח כבר מהיום?

• אימוני כוח ואירובי משולבים: פעילות אירובית משפרת את זרימת הדם המוחית והרגישות לאינסולין. בעוד אימוני כוח שומרים על מסת השריר, שחיונית למניעת נפילות והידרדרות תפקודית.
• איזון גורמי סיכון קרדיווסקולריים: מה שפוגע בעורקי הלב פוגע בכלי הדם של המוח. איזון קפדני של לחץ דם, סוכר, שומנים בדם ומשקל גוף הוא אבן יסוד במניעת דמנציה.
• בדיקת שמיעה וראייה: ירידה בחושים מצמצמת את הגירויים למוח ומאיצה נסיגה חברתית. טיפול בקטרקט, התאמת משקפיים ומכשירי שמיעה שומרים על התפקוד המוחי.
• תזונה ים-תיכונית: תפריט עשיר בירקות, פירות, שמן זית, קטניות, אגוזים ודגים, תוך צמצום מזון אולטרה-מעובד וסוכר.
• בניית "רזרבה קוגניטיבית": אתגור המוח בלימוד שפות, נגינה, קריאה ומיומנויות חדשות יוצר רשתות עצביות חלופיות המפצות על נזקים עתידיים.
• קשרים חברתיים: בדידות היא גורם סיכון מוכח. אינטראקציה אנושית מפעילה בו-זמנית מערכות קוגניטיביות ורגשיות מורכבות.
• איכות שינה והגנה מחבלות ראש: טיפול בנחירות ובדום נשימה בשינה, חבישת קסדה ברכיבה, ומניעת נפילות בגיל המבוגר.

אימוני כוח יעזרו | צילום: shutterstock

ומה לגבי תוספים ו"תרופות פלא"? חשוב להפריד בין מדע לשיווק: אין כיום תוסף, פפטיד או ויטמין שהוכחו כמונעי דמנציה באדם בריא (אלא אם קיים חסר ספציפי כמו B12 או ויטמין D). בדיקות גנטיות מספקות הערכת סיכון סטטיסטית, אך אינן גזר דין מוחלט.

מתי חובה לפנות לבירור רפואי?

שכחה קלה של שם או חפץ היא שכיחה. נורות האזהרה שמחייבות בדיקה נוירולוגית כוללות:

• אובדן התמצאות במקומות מוכרים או טעויות חוזרות בנהיגה.
• קושי חדש בניהול כספים ונטילת תרופות.
• שינויי אישיות, תנודות חדות בערנות, הזיות ראייה או נפילות.
• התנהגות סוערת ואלימה מתוך שינה.

אובחנה דמנציה – האם "אין מה לעשות"?

ממש לא. אמנם אין כיום תרופה המרפאת לחלוטין את המחלה, אך הגישה המודרנית מציעה מעטפת רב-תחומית יעילה:

• טיפול תרופתי מותאם: תרופות לשיפור הקוגניציה והפחתת הזיות ב-DLB. וכן טיפול מבוקר בתסמיני פרקינסון (תוך זהירות מהחמרת הזיות).
• שיקום ואיכות חיים: פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, התאמת סביבת המגורים וטיפול בחרדה, בדיכאון ובשינה.
• אזהרה קריטית לחולי DLB: חולים בדמנציה עם גופיפי לואי רגישים בצורה קיצונית לתרופות אנטי-פסיכוטיות. תרופות אלו עלולות לגרום להחמרה מסכנת חיים בנוקשות ובמצב ההכרתי. חובה לוודא שכל צוות רפואי (במיוחד במיון ובאשפוז) מודע לאבחנה זו!

(הערה לגבי התרופות החדשות לאלצהיימר: נוגדנים נגד חלבון העמילואיד אינם מיועדים לטיפול ב-DLB, ומדגישים את החשיבות באבחון מבדל מדויק).

המסר של הלונג'ביטי: משקיעים במוח של המחר

דמנציה פוגעת בחולה אך משנה את חייה של המשפחה כולה, הזקוקה להדרכה, תמיכה ומניעת שחיקה. בשלבים מתקדמים, מטרת הטיפול היא שמירה על כבוד, הפחתת סבל ושימור רגעי החיבור האנושי.

הסיפור של מיקי ברקוביץ׳ מזכיר לנו שאין חסינות מוחלטת, אך זו אינה סיבה להרים ידיים. רפואת אריכות הימים אינה מבטיחה חיי נצח, אלא שואפת לדחות מחלות ולמקסם את שנות החיים הבריאות. כשאנו שומרים על כושר, מאזנים מדדים וישנים היטב – אנו משקיעים במוח שבו נרצה לחיות בעוד עשרים ושלושים שנה.

מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מנהלת המרכז הרב-תחומי, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל.