בזמן שמרבית בני גילו היו עסוקים בחודשים האחרונים במסיבות סיום התיכון, בבגרויות ובחופשות קיץ, לעומר דורי (18) היו תוכניות שונות לחלוטין. מי שבשנה שעברה משך את תשומת הלב כשהיה המשתתף הצעיר ביותר על מסלול חצי איש הברזל בצ'אלנג' ישראמן, עשה בסוף השבוע האחרון צעד ענק קדימה – והשלים בהצלחה את תחרות איש הברזל המלאה הראשונה שלו באיירונמן טאלין שבאסטוניה. לצד עוד עשרות ישראלים משלל קבוצות מובילות בארץ.
לכתבות נוספות בנושא:
- התמונה הושלמה: רשימת העולות הסופית לאליפות העולם באיש ברזל בקונה
- מטורף: נתקע עם פנצ'ר באיירונמן, רץ 35 ק"מ עם האופניים – ואז השלים מרתון
- השחייה באיירונמן לידס בוטלה בגלל אצות – והמשתתפים רותחים
דורי, טריאתלט ומדריך במועדון B-TOGETHER ובנו של המאמן המוכר ששי דורי, לא רק סיים את המרחק המפרך (3.8 ק"מ שחייה, 180 ק"מ רכיבה ו-42.2 ק"מ ריצה), אלא עשה זאת בסטייל יוצא דופן: הוא עצר את השעון על 9:57:06 שעות (סאב-10), תוצאה שהעניקה לו את המקום ה-15 בקטגוריית הגיל הצעירה (24-18) ומציבה אותו כאחד הישראלים הצעירים ביותר אי פעם שירדו מרף 10 השעות במרחק המלא.
ממרתון בגיל 18 לאיש ברזל. עומר דורי: "זה בונה את האופי"
עבור דורי, החיבור לספורט הסיבולת אינו עניין חדש. למרות גילו הצעיר, הוא מחזיק ברזומה יוצא דופן של שני חצאי ישראמן ולא פחות מחמישה מרתונים מלאים. כשהשיא נקבע במרתון תל אביב עם תוצאת סאב-3 מרשימה.
"ספורט הסיבולת הוא חלק משמעותי מהחיים שלי מגיל קטן, ובשנים האחרונות הוא הפך לדרך חיים", מספר דורי בראיון מיוחד לשוונג. "אני באמת נהנה מהאימונים הארוכים ומהדרך. אני מרגיש שהם בונים לי את האופי, מלמדים אותי להתמודד עם קושי, להיות סבלני, ממושמע ולא לוותר כשלא נוח. אלה כלים שאני לוקח איתי הרבה מעבר לספורט – לחיים עצמם. לכן המעבר לאיש ברזל מלא הרגיש לי כמו הצעד הטבעי הבא".
תקופת ההכנה לתחרות הייתה רצופה באתגרים של ניהול זמן: "באותם חודשים הייתי תלמיד כיתה י"ב והתכוננתי לבגרויות, ובמקביל למדתי בווינגייט בקורס מדריכי טריאתלון. וכל זה לצד שבעה ימי אימונים קשוחים בשבוע לפי תוכנית מדויקת. המטרה שהצבנו מההתחלה הייתה ברורה: סאב-10 באיש ברזל. גם הסאב-3 במרתון תל אביב היה חלק מהבנייה לשם. זו תקופה שדרשה המון משמעת, ניהול זמן והקרבה של בילויים וחופשות. אבל ידעתי בדיוק בשביל מה אני עובד".
ערפל, גשם שוטף ורוחות: הדרמה על המסלול באסטוניה
התחרות בטאלין זימנה למשתתפים תנאי מזג אוויר קיצוניים ולא פשוטים. "הגעתי לתחרות עם כל המשפחה. אמא שירית, האחיות מאיה ועדן, ואבא ששי שגם התחרה בעצמו במרחק המלא. זה נתן לי בוסט מטורף של אנרגיה", משחזר עומר. "בשבוע שלפני הזינוק היו הרבה חששות ולחץ, למרות שידעתי שהתכוננתי מעולה".
"ביום התחרות התנאים היו קשוחים מאוד. השחייה התנהלה בתוך ערפל כבד, וברכיבה חטפנו רוחות חזקות וגשם שוטף. למרות הכל, הצלחתי להישאר מרוכז בתוכנית וסיימתי את הרכיבה בדיוק בזמנים שתכננו".
אבל המבחן האמיתי הגיע במקצה הריצה. "המרתון היה בנוי מארבע הקפות", הוא משתף: "בהתחלה היו רגעים שבהם לא ראיתי את עצמי מסיים בתוצאה שרציתי. אבל ככל שהקילומטרים חלפו, משהו השתנה. במקום שהאמונה תרד, היא רק הלכה והתחזקה. בכל פעם שעברתי ליד המשפחה וחברי הקבוצה שעודדו לאורך המסלול קיבלתי זריקת כוח, והמשכתי להילחם על המטרה עד השנייה האחרונה".
הפגישה עם הכרוז והרגע עם הפעמון
דורי צייר לעצמו את קו הסיום בראש עוד הרבה לפני שהמריא לאסטוניה. "את קו הסיום הזה דמיינתי במשך חודשים", הוא מחייך. "אפילו קבעתי מראש עם הכרוז של התחרות שיחכה לי בקו הסיום, כי בראש שלי כבר ראיתי את הרגע הזה קורה. במטרים האחרונים ביקשתי מהמשפחה לחכות לי ליד הפעמון. הגעתי אליהם, צלצלתי בו חזק, חיבקתי אותם ולקחתי את דגל ישראל".
"להניף את הדגל דווקא בתקופה כל כך מורכבת עבור המדינה שלנו היה רגע סופר משמעותי עבורי. רצתי איתו אל קו הסיום והרגשתי גאווה עצומה! במשפחה שלי, בדרך שעשיתי ובזה שאני מסיים את האתגר הזה עם הדגל מעליי. קשה להסביר במילים את רמת הסיפוק כשכל חודשי ההשקעה והוויתורים מתחברים לרגע אחד כזה".
"בשבילי אתה אלוף העולם בכל מצב"
מרכיב מרכזי בהצלחתו של עומר הוא הקשר הייחודי עם אביו, ששי דורי, שמשמש הן כמאמנו האישי והן כספורטאי שמתחרה לצידו. "בתדריך האחרון לפני הזינוק עברנו כמו תמיד על החלק המקצועי – זמנים, קצבים ואיך לנהל את התחרות", נזכר עומר. "אבל אחרי שסיימנו עם המספרים, אבא אמר לי משפט שנשאר איתי עמוק בפנים: 'אני גאה בך בכל מצב. מבחינתי אתה אלוף העולם'. המשפט הזה הוריד ממני המון לחץ. הבנתי שאני לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד, אלא פשוט לצאת ולעשות את מה שהתאמנתי אליו. זה נתן לי שקט מוחלט להתרכז בביצוע".
"אני רוצה להגיד תודה ענקית למשפחה שלי שנותנת לי כוח, סופגת אותי ברגעים הקשים אחרי אימונים פחות מוצלחים ועוזרת לי לקום חזק יותר. ההצלחה הזו היא לגמרי בזכותם. ותודה ענקית לאבא והמאמן שלי, שיודע בדיוק איך לעבוד איתי. לדייק, לדרבן ולהאמין בי כל הזמן. אני לומד ממנו הכל".
המטרה הבאה: ישראמן מלא והעברת הלפיד לדור הצעיר
למרות ההישג האדיר, דורי כבר מביט לעבר היעדים הבאים: "המטרה הגדולה הבאה שלי היא לעשות ישראמן מלא ולהגיע שם לתוצאה מרשימה. מעבר לכך, אם השירות הצבאי והנסיבות יאפשרו, אני בהחלט רוצה לחזור כבר בשנה הקרובה למרחק המלא ולשפר את התוצאה".
לצד השאיפות התחרותיות, עומר רואה שליחות גדולה בהדרכה: "כמדריך ב-B-TOGETHER חשוב לי להעביר לדור הצעיר את הערכים שעליהם גדלתי – התמדה, משמעת, עבודה קשה וחתירה למצוינות. המסר שלי לצעירים שמתלבטים אם להיכנס לעולם ספורט הסיבולת הוא פשוט לעשות את הצעד ולהתחיל. זה תהליך משנה חיים".
"היו המון ויתורים בשנים האחרונות. בקרים שבהם קמתי להתאמן כשאחרים ישנו, בילויים שהחמצתי וחופשות שלא נסעתי אליהן. אבל היום אני יודע שקיבלתי בחזרה הרבה יותר ממה שוויתרתי. הספורט לימד אותי שהישגים גדולים לא מגיעים ברגע. הם נבנים יום אחרי יום. בעיקר מהיכולת להמשיך לעבוד גם כשאף אחד לא רואה. ובגיל 18, אני מרגיש שזו רק ההתחלה".



















