כשפריבה האשימי בת ה-23 עלתה השבוע על הפודיום במשחקי אסיה עם מדליית כסף על צווארה, היה ברור לכל הנוכחים שלא מדובר בעוד הישג ספורטיבי. המדליה הזו במרוץ אופני הכביש לנשים – ראשונה עבור אישה אפגנית במשחקים מאז שנת 2002 – היא סמל. סמל של מרד, הישרדות ועוצמה נשית בלתי מתפשרת.
לכתבות נוספות בנושא:
- ישלם את המחיר? הרוכב הספרדי נחקר בחשד שבעט במפגין במהלך הוולטה
- שען מכוכב אחר: רמקו אוונפול זכה באליפות העולם נגד השעון בפעם הרביעית
- בריחת המאה: ואן דר פול הדהים עם סולו מטורף של 174 ק"מ בלוקסמבורג
בראיון לאתר הרשמי של הוועד האולימפי הבינ"ל סיפרה האשימי בהתרגשות: "הגעתי למשחקי אסיה כשאני חולמת לעמוד על הפודיום ולייצג את המדינה שלי. אני לא יכולה להסביר את מה שאני מרגישה עכשיו. מדליית הכסף הזו מראה את כושר העמידה האדיר של נשים אפגניות. אני לא לבד; מאחוריי עומדות מיליוני נשים ממדינות רבות שחולקות את אותו החלום, והן עומדות יחד איתי".
מרוץ ראשון בבגדי גבר וברעלות
המסע הבלתי נתפס הזה החל רק לפני תשע שנים, ב-2017. במחוז פאריאב הנידח והשמרני שבצפון אפגניסטן. פריבה ואחותה הבכורה, יולדוז, נתקלו במודעה המזמינה למרוץ אופניים מקומי. לשתיים לא היו אופניים ומעולם לא רכבו קודם לכן. הן שאלו זוג אופניים מהשכנים, התאמנו במשך שעות בודדות בלבד, והתייצבו לקו הזינוק כשהן עוטות רעלות, מסכות ומשקפי שמש כדי שלא יזהו אותן. פריבה חצתה ראשונה את קו הסיום, ויולדוז סיימה מיד אחריה במקום השני.
This is the real picture of Afghan women and girls. Since 15 August 2021, they have been banned from sports and denied the freedom to pursue their dreams. Yet Fariba Hashemi has risen to the global stage, bringing pride to Afghanistan and inspiring a generation of girls. 🇦🇫🚴♀️ pic.twitter.com/NMogNIzBpv
— Jahanzib Wesa (@jahanzebwesa) September 23, 2026
בראיון שהעניקה לרשת ה-BBC, שחזרה פריבה את הרגע המכונן ההוא: "הרגשתי כמו ציפור שיכולה לעוף. זו הייתה תחושה פשוט מדהימה".
אלא שהתשוקה החדשה הפכה מהר מאוד לסיוט מסוכן. ברחובות השמרניים של פאריאב, מראה של נשים המדוושות על אופניים עורר זעם ציבורי אלים. "אף אחד לא חשב שנשים ירכבו אי פעם על אופניים בפאריאב", סיפרה האשימי. "חשבנו שזה יהיה עניין קטן ושולי, אבל זה חולל סערה גדולה. נאלצתי להתלבש תמיד כמו גבר רק כדי לצאת ולהתאמן".
הרכיבות לוו במטר קבוע של אבנים, השלכת בקבוקים ומעקבים תוקפניים שנועדו להחזיר אותן הביתה בכוח. באחד המקרים נהג ריקשה אף התנגש בכוונה באופניה של יולדוז ושבר את ידה. "האבנים והאלימות היו קשים מאוד, אבל אני לא אומרת שהעם שלי רע. יש לנו מדינה נפלאה, אבל המנטליות שם שונה", תיארה. באחד הימים שאל אותה אביה בדאגה: "'את באמת רוצה לרכוב? מבחינתי זה בסדר, אבל אני מפחד שהם יהרגו אותך'. באפגניסטן, חופש כזה פשוט לא היה קיים".
הבריחה מאימת הטליבאן
בשנת 2020 זכו האחיות להכרה רשמית כשהוזמנו לנבחרת הלאומית. אך שנה בלבד לאחר מכן, באוגוסט 2021, הטליבאן כבש מחדש את השלטון. חייהן של 25 מיליון נשים ונערות הוחשכו ברגע עם שלילת חירויות בסיסיות ואיסור מוחלט על השתתפות בספורט. השתיים הבינו שכדי להישאר בחיים ולהמשיך לרכוב, אין להן ברירה אלא לעזוב הכל.
בסיועה של אלופת העולם לשעבר ברכיבת כביש, אלסנדרה קפלוטו, וממשלת איטליה, חולצו האחיות לאזור ונטו שבצפון איטליה. שבילי העפר המאובקים והעוינים של פאריאב הוחלפו במורדות הרי הדולומיטים.
🇦🇫🥈 HISTORY MADE!
Heartfelt congratulations to Fariba Hashimi on creating history by winning Afghanistan’s first-ever Asian Games silver medal in the Women’s Road Race. Huge moment for ACC, Afghanistan, Afghan women, and the Afghanistan Cycling Community pic.twitter.com/lqHNEWJQBa
— ACC (@ACC_cycling) September 22, 2026
"עצוב לי מאוד שאני לא יכולה לחיות במדינה שלי ולא ראיתי את המשפחה שלי זמן כה רב", שיתפה האשימי במהלך ימי התחרות באסיה. "כדי לרדוף אחרי החלום, ברחתי מהאבנים שזרקו עליי. מעולם לא דמיינתי שאהיה פליטה. אולי אם הייתי נשארת היו יורים בי או הורגים אותי, אבל כל האבנים שהושלכו לעברי נתנו לי כוח להילחם על החופש".
היא התוודתה על המחיר האישי הכבד: "הדבר הקשה ביותר עבורי הוא הריחוק מאמי. מעולם לא חשבתי שבגלל הרכיבה על אופניים אופרד מאחיי ומאחיותיי. הקרבתי המון".
האפגנית שעשתה היסטוריה: מאיטליה ופריז ועד לפודיום באסיה
באיטליה הקריירה המקצוענית של פריבה נסקה במהירות: ב-2022 היא ניצחה באליפות אפגניסטן ההיסטורית שנערכה בשווייץ בחסות ה-UCI בהשתתפות רוכבות גולות. היא חתמה בקבוצה מהסבב העולמי המקצועני, והפכה לרוכבת האפגנית הראשונה שמנצחת שלב במרוץ בינלאומי רשמי. בקיץ 2024 עשו פריבה ויולדוז היסטוריה כשהתחרו במשחקים האולימפיים בפריז 2024 כחלק ממשלחת שוויונית מגדרית שייצגה את אפגניסטן.
הגעתה למשחקי אסיה הנוכחיים המחישה עד כמה המסע שלה נשען על נחישות טהורה. היא הגיעה לתחרות ללא מכונאי צמוד, כשהיא מכוונת את אופניה לגמרי בעצמה. עד שחברי המשלחת היפנית הבחינו בכך ונרתמו לעזור לה.
בסיום המרוץ סיכמה הרוכבת האפגנית את השליחות שלקחה על כתפיה: "ההישג הזה הוא לא רק על הביצועים שלי, אלא כדי להראות לעולם ולמדינה שלי אישה שנמצאת במצב הזה – אנחנו עדיין חיות ועדיין נלחמות. החלום הגדול שלי הוא לחזור יום אחד ולתת השראה לעם שלי. אני לא רוצה לראות את הדור הבא בוכה בגלל שהוא רוצה חופש, ולא רוצה שהם יצטרכו לברוח. אני מקווה שדברים ישתנו כך שהדור הבא יצמח מתוך המדינה, יתחרה במשחקים, יגלה את העולם ויזכה במדליות. מקווה שהן יודעות שהן אינן לבד, שאני איתן ושהעולם כולו מאחוריהן".
