כשמדברים על דובאי, כושר וריצה הם כנראה לא האסוציאציה הראשונה שעולה לראש. אולם העיר באמירויות נכנסה השבוע לספרי ההיסטוריה. מרוץ דובאי 2025 הציג שדה של לא פחות מ-307,000 רצים ורצות – מספר שממצב אותו רשמית כמרוץ הקהילתי הגדול בעולם.
לכתבות נוספות בנושא:
רצה תובעת את נייקי: טוענת כי הנעליים גרמו לה לשבר ברגל ולנכות.
האזינו לפודקאסט: המסע המופלא בדרך למרתון – כך תעשו זאת נכון.
מרתון לרנקה 2025: חגיגה ישראלית על קו החוף של קפריסין.
השיא הקודם, שנקבע אף הוא בדובאי בשנת 2023, עמד על 226,000 משתתפים ומשתתפות. במילים אחרות, בתוך שנתיים בלבד המרוץ קפץ בעוד 81 אלף משתתפים – עלייה של יותר מ-35% באירוע שהוא גם ככה עצום בהיקפו, פי כמה מאירועים דומים בעולם.
לאחרונה, מרתון ניו יורק שבר את שיא המסיימים למרוץ מרתון עם מעל 59 אלף רצות ורצים. בסקאלה הזאת, המספרים של דובאי הם כמעט בלתי נתפסים. אך חשוב לציין כי כאן מדובר על מרחקים קצרים הרבה יותר, כאלו שכמעט כל אחד יכול לסיים. ביחד עם השקעה כספית גדולה – התוצאה היא השיא ההיסטורי.
המרוץ כלל שני מסלולים – 5 ק"מ ו-10 ק"מ. העיר סגרה את רחוב שייח זאיד רחב הידיים, אחד הצירים העמוסים במזרח התיכון, והפכה אותו למסלול ריצה ענק, מה שהפך בפני עצמו לאטרקציה. משתתפים תיארו "ים כחול אינסופי של רצים", כשחולצות האירוע יצרו מראה אחיד לאלפי המשתתפים. לצד גורדי השחקים ובורג' ח'ליפה ברקע, המראה הוא באמת יוצא דופן ביופיו.
איך דובאי מגיעה למספרים כאלו?
- המרוץ חינם והעיר דוחפת אותו אגרסיבית: המרוץ הוא חלק מה-Dubai Fitness Challenge, פרויקט עירוני שמטרתו לגרום לכל תושב לבצע 30 דקות פעילות במשך 30 יום ברציפות.
- אירוע משפחות, לא רק לרצים – למרות שמדובר ב"מרוץ", חלק גדול מהמשתתפים לא רצים כלל, וסף הכניסה נמוך במיוחד.
- הפקה גרנדיוזית – יש שהגדירו את החוויה ברמה של "טקס פתיחת אולימפיאדה". סגירת אוטוסטרדה מרכזית, מוסיקה, במה מרכזית, מדיה, אינפוגרפיקה ענקית – כל אלה מושכים המוני משתתפים.
לצד המספרים – גם ביקורת
רצים מקצועיים ותיירים חובבי ריצה שהשתתפו במרוץ ציינו כמה נקודות שהעיבו על החוויה. בראש ובראשונה, צפיפות קיצונית (כצפוי במספרים הללו). מי שחיפש "ריצה רציפה" גילה שבחלקים גדולים של המסלול פשוט בלתי אפשרי לרוץ. הרבה "רצים” בעצם הולכים – מה שיוצר פקקים אנושיים.
מרוץ דובאי שובר השיאים | צילום: UAE Labours
גם העומסים בתחבורה הציבורית וההמתנה הארוכה בנקודות הכניסה בלטו בתגובות של המשתתפים. ככלל, לפי חלק מהרצים, החוויה הרגישה יותר כמו הפנינג נוצץ ופחות כמו מרוץ אמיתי. ועדיין – גם מבקרי האירוע מודים: קנה המידה של דובאי בלתי נתפס.
